אולם הקולנוע, בבית

היזם המצליח שון פארקר מציג חוויה מהפכנית: "חדר הקרנה" • התסריט: להוציא מידי המפיצים ובלתי הקולנוע את זכות הראשונים על סרטים חדשים - ולהעבירה אלינו לסלון • אבל הקרב שלו רק מתחיל

אולפני יוניברסל // צילום: אי.פי // אולפני יוניברסל

שון פארקר (36) שואף לשנות את העולם - שוב. הוא עשה זאת לראשונה כבר בגיל 19, ומאז עשה זאת פעם אחר פעם. כעת, כל עוד זה תלוי בו, הוא מתכוון לשנות את העולם פעם נוספת, עם המיזם החדש שעונה לשם "חדר הקרנה" (Screening Room) - שעשוי להפוך את תעשיית הקולנוע על פניה ולשנות הרגלי בילוי של מיליארדי בני אדם. אם תוכניתו תצא לפועל, ההצעה "בוא נלך לסרט" תהפוך בקרוב לבלתי רלוונטית.

בסיס הרעיון החדש של פארקר הוא להביא לסיומן של הראשוניות והבלעדיות שניתנו לבתי הקולנוע, במשך עשרות שנים, להקרין סרטי קולנוע חדשים. במסגרת "חדר הקרנה", לקוחות ירכשו ממיר מיוחד תמורת 150 דולר, וזה יאפשר להם להקרין בביתם את הסרטים החדשים. הקרנה של סרט תעלה ללקוחות המעוניינים 50 דולר, שיעניקו להם 48 שעות לצפות בסרט, עד שהממיר יחסום את הגישה לסרט הספציפי.

באופן בלתי צפוי, פארקר בעל כוח השכנוע כבר הצליח לגייס תמיכה מצד במאים המוכרים כתותחים כבדים של תעשיית הקולנוע: סטיבן שפילברג, מרטין סקורסזה, ג'יי.ג'יי אברהמס, רון הווארד ואחרים. לכל אלה יש מניות בסטארט־אפ.

ויש גם מתנגדים, שחששם הגדול הוא מחיסול חוויית הבילוי בבתי הקולנוע, שהשתרשה במשך עשרות שנים והפכה לפעילות שגרתית ברחבי העולם, וכתוצאה מכך גם ייצרה עבור מפיצי ומקריני הסרטים הכנסות קבועות של מיליארדי דולרים. אלה חוששים שהמיזם של פארקר יהפוך את אולמות הקולנוע לפילים לבנים.

בהודעה מטעם "האיגוד הלאומי של בעלי אולמות הקולנוע" האמריקני נכתב כי "תקופת הבלעדיות של בתי הקולנוע מייצרת אירועי קולנוע חדשים. הצלחה שם מבססת ערך של מותג ומגדילה את ההכנסות בשווקים אחרים". בהודעה צוין כי האיגוד מעדיף שמודלים חדשים להפצת סרטים יהיו תוצאה של שיתוף פעולה בין בעלי רשתות הקולנוע לבין אולפני הקולנוע - ללא התערבות של "צד שלישי", כשהכוונה היא כמובן לפארקר. איגוד בתי הקולנוע הבריטי הצטרף להתנגדות.

שון פארקר // צילום: GettyImages

המתנגדים לא לבד. מול הבמאים התומכים במיזם המסקרן, מתייצבים כמתנגדים במאי קולנוע מוכרים, שהביעו הסתייגותם מהרעיון המהפכני. הבולט שבהם הוא ג'יימס קמרון, שכתב וביים את "אווטאר" ואת "טיטאניק", שני הסרטים הרווחיים ביותר בתולדות הקולנוע.

אליו הצטרף המפיק ג'ון לנדאו, שאמר למגזין הבידור האמריקני "וראייטי", שחשף את המיזם: "אני וקמרון נותרנו מחויבים לקדושת החוויה באולם הקולנוע. עבורנו, מנקודות המבט היצירתיות והכספיות, חיוני שסרטים יוקרנו באופן בלעדי באולמות הקולנוע ביציאתם לאקרנים". 

לנדאו ציין כי קמרון והוא לא מבינים "מדוע התעשייה תרצה לספק לקהל הצופים תמריץ לוותר על הדרך הטובה ביותר לחוות את האמנות שאנו עובדים רבות כל כך ליצור". גם במאי הקולנוע הבריטי, כריסטופר נולאן, שביים בין השאר את הטרילוגיה המצליחה מאוד של "באטמן" המחודש, התבטא נגד הרעיון של פארקר והביע תמיכה בהצהרה של קמרון ולנדאו. 

 

להכיר במציאות

פארקר, שחזה כי רשתות בתי הקולנוע יתנגדו להצעה, מנסה לפייסן באמצעות השתתפות ברווחים של המיזם. לקוחות שישלמו 50 דולר להשכרת סרט חדש, יקבלו שני כרטיסי קולנוע לצפות בסרט באולם שיבחרו. נוסף על כך, מפיצי הסרטים שיצטרפו למיזם יקבלו 10 דולרים מתוך 50 הדולרים שכל לקוח ישלם, לעומת 5 דולרים שיועברו ל"חדר הקרנה" של פארקר ושותפו פראם אקארז'ו.

"וראייטי" ציין כי נציגי "חדר הקרנה" נפגשו עם מנהלי אולפני הקולנוע הגדולים ועם נציגי חברות הפצה ורשתות בתי קולנוע במאמץ לגייס תמיכה. הם נפגשו עם בראיין רוברטס, מנכ"ל "קומקאסט", חברת האם של אולפני יוניברסל, וטסו לסין לדבר עם נציגי חברת "דלאיאן וונדה", השולטת ברשת אולמות הקולנוע האמריקנית AMC. רשת זו כבר הביעה את תמיכתה במיזם המהפכני, בניגוד לרשתות האחרות.  

במסגרת מאמציו לגייס תמיכה בקרב הממסד הקולנועי, פארקר מתייעץ גם עם ג'ף בלאק, שניהל בעבר את מחלקת השיווק וההפצה העולמית של אולפני סוני. לדבריו, "שני הצדדים צריכים לעסוק בעניין אלא אם כן הם רוצים לטמון ראשם בחול". 

בלאק התייחס בין השאר לתופעה ההולכת וגדלה של צופים המעדיפים לצפות בסרטים בבית. מגמה זו התעצמה גם בזכות הצלחתה של "נטפליקס" ושירותים דומים. נוסף על כך, מכשירי טלוויזיה משוכללים וגדולים מעניקים חוויית צפייה איכותית, וכבר היום אפשר לצפות בסרטים באמצעות משקפי "מציאות מדומה", המעניקים תחושה של צפייה באולם קולנוע, בלי לעזוב את הבית.

 

סיפורו של ווינר

פארקר, מיליארדר שהונו מוערך בכ־3 מיליארד דולרים, רגיל כבר להתמודד מול כוחות שוק חזקים - ולנצח. ב־1999 ייסד עם חברו שון פאנינג את "נאפסטר", התוכנה לשיתוף מוסיקה, שניצלה את יתרונות רשת האינטרנט אך סיכנה את תעשיית המוסיקה, שדאגה בתגובה לעצור את פעילותה. עם זאת, "נאפסטר" שינתה את חוקי המשחק ועם היעלמותה הופיעו לה יורשים, שחייבו את תעשיית המוסיקה ולאחר מכן את תעשיית הבידור כולה להתאים עצמה לעידן האינטרנטי. 

פארקר עצמו לא הסתכל לאחור, וב־2004 הוא הפך לנשיאה הראשון של רשת חברתית צעירה ומבטיחה שנקראה אז "פייסבוק". הוא היה זה שגייס את המשקיע הראשון בחברה, וזה שהצליח להעניק למארק צוקרברג שליטה במועצת המנהלים של החברה. מאבקי כוחות הובילו להדחתו, אך הוא עדיין מייעץ לחברה. 

שנים לאחר מכן הוא גם השקיע בשירות המוסיקה המצליח "ספוטיפיי" (Spotify) ובמיזמים אחרים. לכן, אם ניסיון העבר מלמד אותנו משהו על פארקר, זה שעל אף הקשיים, ל"חדר הקרנה" יש סיכוי טוב מאוד להתממש ולהשאיר אותנו בבית, כדי שנוכל לראות סרטים חדשים מול מסך הטלוויזיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר