"מלחמת עולם שלישית", הגדיר השבוע שר הביטחון יעלון את המציאות שנוצרה בעקבות הפיגועים באיסטנבול ובבריסל. גם על ההגדרה "מלחמת הציביליזציות" הוא כנראה יסכים לחתום: בפינה אחת של הזירה נמצא האיסלאם הקיצוני, ובפינה השנייה - תרבות המערב וערכיה.
ממתקפת הטרור בפאריס ועד לפיגוע האחרון בבלגיה, מדינות רבות מתחילות להפנים את מה שישראל כבר הבינה: מפת האיומים משתנה. מבחינת הישראלים שמתכננים נסיעה לחו"ל, עד כה איומים אלה כללו בעיקר את חיזבאללה וחמאס, אך בשנים האחרונות הרים את ראשו שחקן חדש: ארגון דאעש, שמפעיל טרור נגד יעדים מערביים. כל זה מחייב את גורמי ההערכה והביטחון בארץ לשרטט מפת איומים חדשה ועדכנית.
על המלאכה הלא פשוטה הזו מופקד המטה ללוחמה בטרור שבמשרד ראש הממשלה, האחראי בין השאר לקיים הערכות מצב לנוכח האיומים הקיימים. אנשי המטה הם שמפרסמים "אזהרות מסע" - הודעות לאזרחים בנוגע למידת הסיכון בביקור בכל מדינה ומדינה ברחבי העולם.
בראש המטה עומד בארבע השנים האחרונות איתן בן דוד, שלפני כן מילא מגוון תפקידים בשב"כ במשך 26 שנה; בין השאר שימש ראש מוקד ביטחון חו"ל באירופה, ראש החטיבה לאבטחת אישים וסגן ראש אגף האבטחה בארגון.
לצד בן דוד פועל צוות לא גדול של עובדים, רובם בכירים במערכת הביטחון, שתפקידם לנתח מידע על תשתית ארגוני הטרור ברחבי העולם. המידע מגיע מזרועות הביטחון, ובהן המוסד. בסופו של יום, הצוות של בן דוד אמור לספק שורה תחתונה: איזו מדינה לפסול לביקורי ישראלים ולסמנה בהתאם.
אזהרות מסע מסודרות מתפרסמות פעמיים בשנה: לקראת חגי תשרי ולפני פסח. באזהרת המסע האחרונה, מבין 193 המדינות החברות באו"ם סומנו 41 אזהרות מסע. 33 אזהרות נגעו למדינות שלמות, ושמונה אזהרות - לחבלי ארץ ספציפיים, דוגמת סיני.
במקרה של טורקיה, אזהרת המסע החצי־שנתית האחרונה היתה ברמה בסיסית, עם המלצה להימנע מנסיעות לא חיוניות. נופש ובילוי, הדגישו במטה ללוחמה בטרור, לא נחשבים חיוניים. השבוע, לאחר הפיגוע באיסטנבול שבו נרצחו שלושה אזרחים ישראלים, הוחמרה האזהרה: והציבור נקרא להימנע מכל ביקור במדינה.
עד כה, החשש הישראלי מטרור התרכז באיראן ובגרורותיה. אבל עיון באזהרות המסע האחרונות, שנמצא באתר האינטרנט של המטה, מלמד כי החשש הבולט באירופה ומחוץ לה הוא מפני דאעש: הישראלים בחו"ל הם קודם כל תיירים, שמבקרים באתרים הומי אדם וחשופים לסכנות כמו כל תייר מערבי אחר.
רצף המתקפות מצד גורמי האיסלאם הקיצוני פגע בשנה האחרונה בבלגיה, בקנדה, באוסטרליה, בצרפת ובדנמרק, והיד עוד נטויה. הפוטנציאל לפיגוע גדול, מאחר ש"בוגרי סוריה ועיראק" - לרוב תושבי מדינות אירופה שהצטרפו לדאעש ולחמו בשורותיו - שבים לארצות מוצאם במסווה של אזרחים תמימים. חלקם אמנם לא השתתפו בלחימה בפועל, אך הם מתקרבים לאיסלאם הקיצוני ופועלים בהשראת ארגוני הטרור.
מי שסוקר את פיגועי דאעש יזהה עלייה ברף התעוזה של המחבלים ובהיקף הפעולות, וגם הרטוריקה של פעיליו רק הופכת מאיימת ולוחמנית יותר. הדגש באירופה הוא על מוקדים אזרחיים הומי אדם, ממש כמו אלו שתקפו המחבלים בפיגועים האחרונים, דוגמת איצטדיוני ספורט, אתרי תרבות, מרכזי קניות ובילוי, בתי מלון, נמלי תעופה ומוקדי תחבורה ציבורית.
נוסף על איום דאעש, אזהרות המסע מנסות להתריע מפני תשתית הטרור שפרשה איראן ברחבי העולם. הכסף האיראני זורם לטרור באופן קבוע ושומר, כהגדרת המומחים, על "יציבות בפעילות טרור". ככל שארגונים דוגמת חיזבאללה, חמאס ואחרים מתוסכלים יותר מחוסר הצלחתם לבצע פיגועים בתוך ישראל, גובר הרצון שלהם להוציא אל הפועל מתקפות משמעותיות בחו"ל.
חובתם של סוכני הנסיעות
אזהרת מסע, הסבירו לנו השבוע גורמים במשרד החוץ ובמערכת הביטחון, מסתמכת על מידע של קהילת המודיעין. לא מדובר בהערכות בהתבסס על דעת קהל, גם לא בהודעות שמושפעות ממתיחות זמנית עם מדינה זו או אחרת. הכל מבוסס על מעקב אחרי תמונת הטרור העולמית ואחרי תשתיות הטרור בכל מדינה ומדינה.
המטה בוחן את יכולתו של ארגון טרור לפעול במדינה מסוימת לפי פרמטרים מוכרים: אם הארגון מחזיק חיילים בשטח, אם יש בידיו אמצעי לחימה, אם פעיליו משתמשים בדירות מסתור, אם הם בעלי כוונות מעשיות ומוטיבציה לפעולה, אם הם עוסקים באיסוף מודיעין על אתרים ספציפיים לפני מבצע, אם הם קשורים למדינה מסוימת או לפעילים אחרים במדינות סמוכות ואם הם מכינים דרכי מילוט. בזכות איסוף מודיעין נמרץ בנוגע לפעילי טרור, יכול המטה לגבש דעה ולהוציא הצהרה לנוסעים.
לפעמים אנחנו יודעים את היעד ולפעמים לא, מסביר בכיר בקהילת המודיעין. די נדיר שיודעים את כל הפרטים שישלימו את הפאזל: קשה לדעת נגד מי בדיוק מתוכנן הפיגוע, איפה יתרחש, מתי יבוצע ובאיזה אופן. לרוב המידע כללי יותר.
אם יש מידע ממוקד, אומרים אנשי המודיעין, עוסקים בסיכול, ביוזמה ישראלית או בבקשת סיוע מזרועות הביטחון של המדינה שבה אמור להתרחש הפיגוע, כדי לשבש את התהליך.
ההערכות מתקיימות לעיתים קרובות - לפעמים ברמה שבועית ולפעמים יומיומית - אבל פרסום אזהרות המסע נעשה במשורה. נזהרים בתדירות פרסום אזהרת המסע, מסביר גורם מדיני המעורה בנושא.
הבעיה המרכזית, הוא ממשיך להסביר, היא לא להפוך את המטה ללוחמה בטרור ל"זאב, זאב". החשש הוא לשמור על אמינות ולא ליצור מצב שבו הציבור יאמר, "ההודעה הזו היא פעילות של כיסוי תחת".
כשמפרסמים אזהרת מסע, הסבירו לי השבוע, היא מתפרסמת על בסיס מידע מוצק. כמובן, מה שמציגים לציבור בסוף הוא רק הקצה של מה שאנחנו יודעים. אנחנו לא מציפים על פני השטח את כל מה שיודעים מודיעינית, אלא מתמצתים עבורו את המסקנה שלנו, כדי להביא אותו להחלטה היכן
מומלץ לא לבקר ולא לקחת סיכונים ברורים ומיידיים.
בסופו של דבר, אזהרת המסע היא המלצה שאינה מחייבת אזרח באופן חוקי. מדינה דמוקרטית לא יכולה לחייב אזרח לא להיכנס למדינות שאינן מדינות אויב, ובפועל גם אין אפשרות לאכוף איסור כזה. מה שנשאר לאנשי המטה הוא לפנות להיגיון של כל אזרח ולנסות להשפיע על דעת הקהל.
בישראל ממשיכים לבחון דרכים מהותיות יותר לחזק את מעמד אזהרת המסע, למשל באמצעות קביעת כללים לחברות הביטוח ולסוכני הנסיעות. במדינות מסוימות, כולל בארה"ב, אזרחים שנוסעים למדינות שלגביהן הוצאה אזהרת מסע מחויבים בביטוח מיוחד.
בישראל הציעה מערכת הביטחון לחייב אזרחים לחתום על מסמך שבו הם מצהירים כי ידוע להם שקיימת סכנה בנסיעה ליעד שבחרו, וכי ייתכן שהמדינה תדרוש פיצויים אם יהיה צורך לסייע להם בעת סכנה. צוות משולב של משרדי המשפטים, התחבורה והתיירות בחן את הנושא, והחליט לפסול אותו.
אלא שחרף זניחת הרעיון, הצוות חייב סוכני נסיעות בישראל להתריע בפני לקוחותיהם על אזהרות מסע ליעדים שבחרו. גם קיימת חובה לכתוב על כרטיס הטיסה כי קיימת אזהרת מסע למדינה המדוברת. הטיפול בנושא בחיתוליו, הודו השבוע במשרד ראש הממשלה, וגם האכיפה שלו בעייתית. חלק מסוכני הנסיעות הם "חאפרים", ונוסף על כך רבים מזמינים כרטיסים דרך אתרי אינטרנט שונים - שלא אוכפים את ההוראה ליידע את הנוסעים, או לא מודעים לעצם קיומה של האזהרה.
סכנה מעבר לפינה
"אבל גם בארץ מסוכן", יגיד הישראלי הממוצע; גם בתל אביב ובירושלים, ולא רק בהן, מתרחשים פיגועי דקירה או ירי. במטה ללוחמה בטרור מסתייגים. נכון, אמרו שם השבוע, אבל אין מקום להשוואות: בשעה שאתה נמצא במדינה זרה היכולת שלך לתקשר, להבין את השפה, לקבוע נכון את ההתמצאות במרחב, לצאת מסיטואציה מסובכת ולהתקשר למשטרה או למוקד הסיוע - הכל שונה, וקשה יותר. מלבד זאת, בישראל, בשל הניסיון הרב בפעילות מול טרור, השהייה במקומות הומי אדם כמו נמל התעופה, תחנת רכבת או קניון היא בטוחה יותר מאשר בחו"ל, וגם היכולת לחזור לשיגרה ולפתח חוסן לאומי גדולה יותר.
רוב אזהרות המסע ברמה הגבוהה ביותר, הקוראות לא להיכנס למדינות מסוימות, הן למדינות במזרח התיכון, באפריקה ובאסיה. הפיגועים במערב אירופה אמנם יצרו מצב חדש, אבל במטה ללוחמה בטרור לא מפרסמים אזהרות מסע ליעדים באירופה הקלאסית. מדוע?
במקרה של אירופה, אמר השבוע אדם המעורה בפרטים, יש אזהרה מפני פעילות דאעש ביבשת - אבל אין אזהרות מסע לגבי שום מדינה ספציפית ושום המלצה לא לבקר במדינות אירופה. בחלק מהאזהרות, כשיש מידע על פעילות טרור שעלולה להתרחש, ישראל פונה לאותה מדינה ידידותית - ברמה המדינית, כלומר בשיח בין הממשלות, וכן במידע שעובר בין מערכות הביטחון. בירושלים מבקשים מייד הגנה על ישראלים היכן שדרוש, וגם מקבלים אותה.
יש מערכת של אמון הדדי, ממשיך הגורם, ואפשר לסמוך על המדינה שהפעילות שלה תהיה אפקטיבית. אנו יודעים שיש להם היכולת וכוח האדם המיומן, וברור שהפעילות נעשית בידיים טובות ואזהרת המסע הופכת מיותרת.
אז לאילו מדינות כן תתפרסם אזהרת מסע? היכן שהפעילות המדינית והביטחונית לא יעילה דייה, בעיקר באסיה או באפריקה, וגם כאשר קיים מידע על כוונה לפגוע בישראלים, אך הוא כללי מדי ומחייב אזהרה לציבור, כך שכל אחד ואחד יקפיד על ביטחונו וימנע אסון. אם המידע על פעילות טרור אפשרית הוא נגד השגריר הישראלי או נגד מטוס אל על, יש להם כוחות שמאבטחים אותם ומערך הגנה שלם; אבל כאשר האיום הוא על המטייל הבודד, אתה חייב לקבל מסר מהמדינה שלך, מסר שמגדיר את רמת האיום ומאפשר להחליט אם לקחת את סיכון השהייה באותה מדינה או לא.
בעוד שבועיים צפויה להתפרסם שוב אזהרת המסע החצי שנתית של המטה ללוחמה בטרור. נוסף על זירת טורקיה, שהאזהרה לגביה נוסחה לאחר אירועי משט המרמרה לפני שש שנים והוחמרה השבוע, היעד שמדאיג את המטה הוא סיני. הנסיעה לשם קלה יחסית בשל הקירבה הגיאוגרפית, השקט היחסי מתעתע והסיכונים עצומים. דאעש מבצע פיגועים לא מעטים באזור, וקיים גם חשש מחטיפה שתסתיים ברצח אכזרי. מספר הנוסעים לסיני הוא נמוך אבל עדיין קיים, וכדי שיתרחש אסון מספיקים בודדים.
בעיה קיימת גם באפריקה, בעיקר בנוגע לניגריה ולקניה - מדינות שבהן מתבססת תשתית טרור, ושישראלים רואים בהן יעד לגיטימי לנופש. דברים דומים אפשר לומר גם על תאילנד והודו, שאליהן אלפי ישראלים עולים לרגל ושגם בהן מתחזקת התשתית של הארגונים הקיצוניים.
לנסוע, אבל בשכל
במקביל לניתוח החומר מקהילת המודיעין, במטה אוספים מידע גם מגורמי התיירות ומנסים לאסוף מידע מודיעיני על אתרי הנופש החמים החדשים של הישראלים. ישראל מקיימת קשרים גם עם ארגונים לא ממסדיים שקולטים ישראלים, בין שמדובר בספינה שמדווחת כי בכוונתה לעגון ביעד כזה או אחר, ובין שמדובר בליל סדר המוני בבתי חב"ד.
לא כדאי לטעות. למרות השינויים במפת האיומים העולמית, במטה ללוחמה בטרור מבקשים: צאו, טיילו ואל תעצרו את החיים - אבל פעלו נכון ובחרו את היעדים שלכם רק אחרי בדיקה.
וכשזה המסר, ברורה יותר סיסמת המטה לביטחון לאומי, שבמסגרתו פועל המטה ללוחמה בטרור: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו