"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסופר אהרן מגד הלך לעולמו בגיל 95
מגד, שכתב למעלה מ-30 ספרים, הירבה לעסוק בנושאי זהות, נחשב ל"ברומטר" ספרותי עבור החברה הישראלית * הנשיא ריבלין ספד לו: "גיבוריו היו דומים לעצמנו"
צילום: זיו קורן // הציונות העסיקה אותו ככותב. אהרן מגד בצילום מ-2012

הסופר אהרן מגד הלך לעולמו בגיל 95

מגד, שכתב למעלה מ-30 ספרים, הירבה לעסוק בנושאי זהות, נחשב ל"ברומטר" ספרותי עבור החברה הישראלית * הנשיא ריבלין ספד לו: "גיבוריו היו דומים לעצמנו"

, עודכן

הסופר והמחזאי אהרן מגד הלך לעולמו הבוקר בגיל 95. מגד, שנולד ב-1920 בוולצלאווק שבפולין, עלה לארץ ישראל בילדותו, גדל ברעננה ולמד בגימנסיה הרצליה. הוא עבר הכשרה כחבר תנועת המחנות העולים בקיבוץ גבעת ברנר והיה גם חבר קיבוץ שדות ים.

מגד נמנה עם מייסדי השבועון "משא" ועבד כעורך ספרותי בעיתונים "למרחב" ו"דבר". ספר סיפוריו הראשון, "רוח ימים", ראה אור כשהיה בן 30, בשנת 1950. מאז כתב למעלה מ-30 רומנים וקבצי סיפורים, ונחשב ל"ברומטר" ספרותי של החברה הישראלית – כיוצר שהתעסק כל העת עם סוגיות של זהות חברתית וצמתים שבהם נפגשו דת ומדינה.

בין ספריו הבולטים של מגד: "חדווה ואני" (שהציגה ב-1954 לעולם את זוג עוזבי הקיבוץ חדווה ושלומיק, שזכו אחר כך לסדרת טלוויזיה מיתולוגית), "החי על המת", "על עצים ואבנים" ו"חצות היום". ב-2003 זכה מגד בפרס ישראל לספרות, וברבות השנים זכה בפרס ביאליק, פרס ברנר, פרס אוסישקין, פרס עגנון ובפרס ראש הממשלה (שלוש פעמים). ב-2013 קיבל מגד את אות יקיר העיר תל אביב. כמחזאי, כתב – נוסף על "חדוה ואני", מחזה על חנה סנש ואת המחזה "איי לייק מייק", שעלה בהבימה ב-1956 ובהמשך עובד לסרט קולנוע ולמחזמר.

הציונות העסיקה את מגד כסופר לאורך כל שנותיו ככותב. בראיון שהעניק לנדב שרגאי למוסף יום כיפור של "ישראל היום" בספטמבר 2012, אמר מגד: "בניגוד לדיבת ההיסטוריונים החדשים, הציונות לא היתה בעלת כוונות השתלטות אלא באה לכאן עם כוונות שלום וחיים משותפים. גם בן גוריון וגם ז'בוטינסקי מדברים בכתבים שלהם שלום. מעולם לא שנאנו את הערבים. ראשוני המתיישבים, 'השומרים', בני המושבות, הפלמ"חניקים, ניסו אפילו להידמות להם, להשתלב במזרח כביכול". בנוסף, עסק בקונפליקט היהודיות והישראליות, ועל אף שבעבר כתב כי "להיות יהודי הוא לחיות בתוך מלכודת מסוימת", בהמשך כתב: "לא יועיל לאדם שאומר אני ישראלי ולא יהודי. זה לא ייתכן".

"החי על המת" (1965)

בשנותיו האחרונות מגד אף הביע דאגה מ"תרבות הרייטינג", ואמר באותו ראיון: "הפכנו לחברה צרכנית שמקדשת את החומריות ואת הנדל"ן. הייתי שמח אילו הציבור היה חוזר לערכים של פשטות, הסתפקות במועט, עזרה הדדית"

מגד הותיר אחריו את אלמנתו, הסופרת והמשוררת אידה צורית, ושני בנים – הסופר איל מגד וההיסטוריון עמוס מגד.

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ספד למגד וכתב: ״השנים הרבות והארוכות היטיבו עם יצירתו. גיבוריו השונים הם תמיד אנושיים, תמיד פגיעים, דומים כל כך לנו עצמנו, מבטאים את התהפוכות שעבר ועובר העם היהודי מ׳יד ושם׳ ועד ׳הגדת העצמאות׳ תוך שהוא צועד במסע מרתק על ׳גמל מעופף ודבשת זהב׳. אהרון מגד ליווה והנציח בכתיבתו דור שלם, דור שהעניק לעם היהודי את מתנת הקוממיות והעצמאות. יהי זכרו ברוך״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...