"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר: הישראלים "מעורבבים גנטית"
חזון כור ההיתוך התגשם • במחקר שנערך בביה"ח בילינסון נמצא שהשונות הגנטית בין מבוגרים לבין צעירים, ילדים ותינוקות גדלה מאוד במהלך השנים • הבעיה: קושי באיתור תרומות מח עצם
זוג ישראלי. חזון כור ההיתוך התגשם // צילום: יהושע יוסף // זוג ישראלי. חזון כור ההיתוך התגשם

מחקר: הישראלים "מעורבבים גנטית"

חזון כור ההיתוך התגשם • במחקר שנערך בביה"ח בילינסון נמצא שהשונות הגנטית בין מבוגרים לבין צעירים, ילדים ותינוקות גדלה מאוד במהלך השנים • הבעיה: קושי באיתור תרומות מח עצם

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

חזון "כור ההיתוך" של דוד בן־גוריון התגשם הלכה למעשה ובא לידי ביטוי בהרכב הגנטי של האוכלוסייה בישראל, כך עולה ממחקר שנערך בבית החולים בילינסון.

במחקר, שפורסם בכתב העת "Journal of Immuno Genetics", נמצא כי השונות הגנטית בין הפרטים באוכלוסייה בארץ מתעצמת לאורך הדורות בשל הגירה ונישואים בין עדות.

החוקרים מצאו שהפרופיל הגנטי של המבוגרים בישראל שונה מהפרופיל הגנטי של הצעירים ושונה באופן ניכר בהשוואה לאוכלוסיית הילדים והתינוקות, עד כדי מציאת ביטויים גנטיים חדשים באוכלוסייה הצעירה, שלא קיימים באוכלוסייה המבוגרת.

"הגענו לנושא במקרה, כשראינו שיותר ויותר קשה לנו למצוא תורם מח עצם זהה לחולים מבוגרים ולחולים ילדים", אומר ד"ר משה ישראלי, מנהל המעבדה לסיווג רקמות בבילינסון, שאחראי גם לחיפוש תרומת מח עצם ודם טבורי לכלל מבוטחי הכללית בכל הארץ. לדבריו, "אצל מבוגרים היינו מוצאים תורם זהה ל־%85 מהחולים ואצל ילדים רק ל־%65, וזה הבדל ניכר. העובדה שלילדים לא מצאנו תורם זהה הטרידה ואף היתה מסוכנת. אפשר להיעזר בתורם שלא זהה בצורה מלאה או בתרומה מחו"ל, אך זה ללא ספק פחות טוב. זה מקשה את התהליך, וההשתלה מסוכנת יותר ויש יותר סיכוי לסיבוכים אחריה".

במסגרת המחקר בדק ד"ר ישראלי עם עמיתים מאוניברסיטת ליידן שבהולנד 4,200 דגימות גנטיות, שאותן חילק לשלוש קבוצות גיל: בני 49 עד 60, בני 18 עד 28 ופעוטות בני 0 עד 6. "לאנשים ממוצא אתני יש מאפיינים גנטיים זהים. גם לאוכלוסייה היהודית יש מאפיינים גנטיים דומים, שהועברו לאורך הדורות", מסביר ד"ר ישראלי. אך בין הדורות בישראל נמצאה במחקר שונות. "מצאנו הבדלים ניכרים, וכל קבוצה שונה דרמטית מהקבוצה האחרת. אנו מעריכים שזה קשור להגירה לישראל ולנישואים בין עדות. בדור של בני 50 פלוס היתה יותר הפרדה, ובדורות הצעירים קיים ערבוב גדול", הוא אומר.

באוכלוסייה המבוגרת נמצא כי ל־%85 יש דמיון גנטי רב ואצל 15% יש שונות, בעוד בקרב בני 30-20 שיעור השונות עלה ל־%18 ובקרב בני 0 עד 6 אחד מכל חמישה ילדים היה בעל שונות גנטית ניכרת מכלל האוכלוסייה. עוד נמצא כי בקרב בני 30-20 הופיעו ארבע צורות ביטוי של גנים שלא הופיעו באוכלוסייה המבוגרת, וגם הם משויכים לתוספות גנטיות בעקבות עלייה והגירה לארץ. בקרב התינוקות והילדים נוספו עוד ארבע צורות ביטוי חדשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...