"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
3 דברים שיגרמו לכם לרזות - בלי דיאטה
הורמון הלפטין אחראי על וויסות תחושת הרעב והשובע שלנו - שלושה צעדים שיגרמו לנו לשפר את רמתו בגוף
שלושה צעדים שיגרמו לנו לשפר את רמת הלפטין בגוף // צילום: gettyimages // שלושה צעדים שיגרמו לנו לשפר את רמת הלפטין בגוף

3 דברים שיגרמו לכם לרזות - בלי דיאטה

הורמון הלפטין אחראי על וויסות תחושת הרעב והשובע שלנו - שלושה צעדים שיגרמו לנו לשפר את רמתו בגוף

, עודכן

הורמון הלפטין הוא ההורמון אשר אחראי על וויסות תחושת הרעב או השובע שלנו. אותו הורמון מופרש מרקמת שומן, ורמתו עולה עם עליית רמת השומן בגוף שלנו. במידה ומופרש הרבה מההורמון, המוח מקבל איתות כי יש בגוף מספיק אנרגיה זמינה ומפחית את התיאבון, ומעלה את קצב הוצאת האנרגיה, וכתוצאה מכך יש ירידה במאגרי השומן.

במצבים של רעב, תת תזונה או אנורקסיה, רמות ההורמון נמוכות, כתוצאה המוח פועל להעלאת מאגרי האנרגיה (שומן) בגוף, תחושת הרעב גוברת וקצב הוצאת האנרגיה יורד.

אצל אנשים בעלי עודף משקל, רמות ההורמון תהיינה גבוהות, אולם בגלל תנגודת ללפטין, המוח יפרש מצב זה כחוסר במאגרי אנרגיה, התיאבון לא ידוכא וכתוצאה nfl תהיה הכנסה מתמשכת של אנרגיה לגוף, ותיגרם השמנת יתר.

מה משפיע על התיאבון והשובע?

תחושות התיאבון והשובע נמצאות בשליטה של שני מנגנונים: האחד, פיקוח קצר-טווח הקובע כמה נאכל ביום מסוים, והשני, מנגנון מפקח בטווח של חודשים ושנים.

בטווח הקצר, פועלים שני הורמונים הנוצרים במערכת העיכול: האחד הוא ghrelin הנוצר בקיבה והאחר הוא PYY שמקורו במעי. שניהם מעודדים תיאבון ומורידים את קצב חילוף החומרים.

לפטין ואינסולין מפקחים על יציבות המשקל לטווח ארוך. במצב של השמנת-יתר, המתאפיינת ברמות הורמון לפטין גבוהות, ישנה סכנה להתפתחות מחלת הסוכרת.

איך לשפר את רמות הורמון הלפטין וכתוצאה להימנע מתחושת רעב מתמדת?

1. הקפידו על שעות שינה:

חשובה מאוד שינה של שמונה שעות. מחסור בשינה גורם לירידה ברמות ההורמון וכתוצאה עולה תחושת הרעב המובילה לעלייה בכמות המזון ועלייה בצבירת שומן להפרשה נוספת של לפטין.

2. הורידו מתח ולחצים נפשיים:

במצבי לחץ נפשי מופרש הורמון קורטיזול המוריד את הפרשת הלפטין וכתוצאה, המאזן האופטימלי של הלפטין מופר. עשו כל שביכולתכם על מנת להירגע, בין אם מדובר בפעילות גופנית, קריאת ספר או אפילו יציאה לחופשה, במקרים בהם מתעורר הצורך.

3. פעילות גופנית:

אדם אשר עוסק בפעילות ספורטיבית סדירה, גדלה רגישותו להורמון הלפטין ורמתו בדם יורדת, כתוצאה מצמצום מאגרי השומן. זאת כיוון שככל שרקמת השומן קטנה יותר בגוף, כך היא מפרישה פחות לפטין. מספר מחקרים הראו שבמאמץ ארוך, נמצאה ירידה של 30-35% בהשוואה לרמת הבסיס ברמת הלפטין, מיד לאחר האימון עד מספר שעות אחר כך. נתונים אלה מסבירים, לכאורה, מדוע יש ספורטאים חשים רעב לאחר אימון. אבל לאורך זמן, תחושו פחות רעבים.

שמירה על רמה מאוזנת של ההורמון מחזקת גם את יתרונותיו הבריאותיים:

להורמון הלפטין השפעה על תאי מערכת החיסון ועל וויסות מערכת החיסון. בנוסף, הוא יכול להשפיע על מסת העצם.

עוד דבר חשוב, הואהשפעה על מערכת הרבייה - בניסוי שערך טיפול בלפטין בעכברים, נרשמה עלייה מובהקת ברמת הורמוני המין, כמו גם בספירת הזרע. כמו כן, בנשים נמצאה עלייה ברמת לפטין עם הגיל, ובמקביל לעלייה ברמות הורמוני המין הנקביים. בגברים צעירים, העלייה ברמת לפטין נחלשת מגיל עשר ומעלה, והיא הולכת ופוחתת במקביל לעלייה ברמת הורמון הגברי טסטוסטרון.

הכותבת, ד"ר ריטה מוזס קוך, חוקרת ומרצה בחוג למדעים, המכללה האקדמית אחוה

דיאטה, אופנה, מתכונים ועוד המון דברים מעניינים - עכשיו במדור הלייף סטייל!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...