"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרס ישראל לנורית הירש
המוזיקאית בת ה-63 זכתה לפרס בתחום זמר עברי ואמנות עממית לשנת התשע"ו • "פעילותה המוסיקלית של הירש התמקדה בהלחנת שירים ופזמונים ופס הקול של מדינת ישראל"
נורית הירש // צילום: קוקו // נורית הירש

פרס ישראל לנורית הירש

המוזיקאית בת ה-63 זכתה לפרס בתחום זמר עברי ואמנות עממית לשנת התשע"ו • "פעילותה המוסיקלית של הירש התמקדה בהלחנת שירים ופזמונים ופס הקול של מדינת ישראל"

מערכת היום
, עודכן

שר החינוך הודיע היום (ראשון), על זכייתה של נורית הירש בפרס כלת פרס ישראל בתחום זמר עברי ואמנות עממית. השר בנט אישר את המלצת ועדת הפרס בראשותו של ד"ר נתן שחר, ולצידו חברי הועדה קורין אלאל, שלומי שבת ופרופ' שלום צבר.

ועדת הפרס נימקה את החלטתה: "נורית הירש היא מהמלחינות הבולטות והמוכשרות של הזמר העברי. פעילותה המוסיקלית של הירש התמקדה בהלחנת שירים ופזמונים ופס הקול של מדינת ישראל שזור בשיריה כדוגמת "בשנה הבאה", "עושה שלום במרומיו", "אח יא ראב" ו"מקהלה עליזה". בחירת התמלילים נעשתה על ידה תוך כבוד למחבר המילים ולשפה העברית". הירש, שהחלה את דרכה בשנת 1965 כשהלחינה את השיר "פרח הלילך" למילותיו של אורי אסף. הירש הלחינה כ-1600 לחנים במהלך השנים ועבדה עם פזמונאים רבים בהם אהוד מנור ויהורם טהרלב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עוד טענו ועדת הפרס כי הירש הינה שילוב של כל רובדי הישראליות: "שירי ילדים, נוער ומבוגרים. ביצירותיה ניתן למצוא שילוב הולם בין מזרח ומערב, בין חסידי והמזרחי-הים תיכוני, בין הקצב המדוד לבין גיוון רתמי, בנוסח הלטיני לדוגמה. הפשטות מצד אחד והשילוב מהצד השני, אלה הם האפיונים המוסיקליים המייחדים את יצירתה המוסיקלית של המלחינה נורית הירש".

בנט בירך את נורית הירש על תרומתה רבת השנים לזמר העברי: "כשאומרים על מישהו שהוא פס הקול של הארץ הזאת, בלי שמץ של הגזמה, מתכוונים לנורית הירש: היא פס הקול של הרומנטיקה, עם 'פרח הלילך' ו'בפרדס ליד השוקת' ו'אתה לי ארץ'. היא פס הקול של הציונות עם 'אבניבי' שזכה בארוויזיון, ובעברית ו'חלקת אלוהים'".

עוד כינה בנט את הירש כ"פס הקול של האופטימיות והנוסטלגיה הישראלית עם "בשנה הבאה נשב על המרפסת", ו"הדרך אל הכפר'", והוסיף: נורית הירש היא ארץ ישראל הישנה והטובה, ארץ ישראל שברגעים קשים אפשר לזמזם את יצירותיה ולהיזכר מי אנחנו, ולמה אנחנו כאן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...