רגע אחרי שהסתיימה העונה הסדירה ולפני מאבקי הפלייאוף המרתקים (הן בפלייאוף העליון והן בפלייאוף התחתון), כתבי "ישראל היום" פורסים את משנתם על האירועים, על האנשים ועל הדברים האחרים שעשו לנו את העונה.
שר התקשורת. העונה הנוכחית של יוסי בניון היא הצלחה מקצועית, אז איך זה שהאש תמיד סביבו בין שהקבוצה מנצחת ובין שהיא מפסידה?
מי שחושב שבניון טיפש, טועה בגדול. הקשר בן ה־35 ראה הכל בכדורגל העולמי וכנראה יודע טריק אחד או שניים בתקשורת. כשמכבי חיפה רשמה את פתיחת העונה הקטסטרופלית בהיסטוריה שלה, הכותרות עסקו בעימות המתוקשר בין הקפטן למאמנו, רוני לוי. כש־20 אוהדים קיללו אותו הוא הודיע שימשיך לשחק בעונה הבאה, רמז שלא בטוח שזה יהיה בכרמל וגרר 15 אלף איש לקרוא בשמו בדקה ה־15 - דבר שלא קרה בארץ מאז ימי אבי נמני והדקה ה־88 בבלומפילד.
בפעם הראשונה שרוני לוי עלה על המנגל היה זה בניון שהצהיר "רוני צריך להמשיך גם בעונה הבאה" והוציא את המאמן עם כווייה קלה בלבד, שאחריה באו שלושה ניצחונות, העפלה לחצי גמר הגביע ושקט תעשייתי. רוב הסיכויים שבניון ישחק בסמי עופר גם בעונה הבאה, ואם הקבוצה שלו תצליח על הדשא כנראה תשמעו עליו הרבה פחות בתקשורת.
הטטריס של בכר. הפועל ב"ש התחילה את העונה בליקוק פצעים ובהסקת מסקנות מהשנה שעברה, שאחת הבולטות שבהן היתה שצריך סגל עמוק ואיכותי יותר שיוכל להילחם עם מכבי ת"א עד המחזור האחרון, ולא להתפרק עם תחילת הפלייאוף ובטח שלא כמו בגמר הגביע אשתקד.
אלונה ברקת נכנסה לקצב והתחילה במסע קניות, שנראה כאילו פתחה את האתר של "עלי אקספרס", לחצה על "הזמן" והסחורה הלוהטת הגיעה אט־אט לבירת הנגב ותפסה נפח שלא התאים למידותיו של איצטדיון וסרמיל המיתולוגי. החשש הגדול שריחף מעל כל זה היה אם כל הכוכבים עם כמות האגו האדירה תצליח להסתדר יחד, ואיך בדיוק אמור ברק בכר לחלק את דקות המשחק בין ברדה, שהר, בוזגלו, מליקסון, נוואקמה, אוגו, ראדי, הובאן ושאר החברים בלי לגרום לפיצוץ בחדר ההלבשה.
ואז החלו במפתיע להיפצע שחקנים בכירים כמו מליקסון, בוזגלו ושהר, וכמו במשחק טטריס - על כל שחקן שנפל מהסגל בא כוכב אחר ומילא את מקומו. כך אלת הרוטציה שמרה על גבו של המאמן החדש, ואולי תעזור לברק לפגוע פעמיים.
בניון. האש תמיד סביבו // צילום: יוסי שקל
אני יודע מה עשית בקיץ האחרון. אז מה? את הקיץ האחרון אוהדי בית"ר ירושלים יזכרו עוד הרבה זמן. "המשיח התימני" החל במהלך פירוק והרכבה מחדש של הקבוצה, שאחרי חמש שנים השיגה כרטיס לאירופה.
זה התחיל במאמן גיא לוי, שרצה העלאה בשכר ומצא עצמו מהר מאוד על כביש 1 בדרך הביתה, המשיך בשחרור שחקנים אהובים על הקהל והסתיים במכירתם של דסה ואזולאי למכבי ת"א.
אוהדי בית"ר בעת ההיא התחילו להרגיש כי "המשיח" לא בא, לא מטלפן ובעיקר לא סופר אותם, ונוסף על כל הצרות והתסכול הוא הנחית עליהם בבית וגן מאמן אלמוני מהלאומית, שהביא איתו גם שחקני חיזוק מבית"ר ת"א/רמלה. שיא המתח בין הצדדים הגיע, כזכור, עם אירועי שרלרואה, שם צולם הבעלים הולך ליציע ומנסה להרגיע ולדבר אל ליבם של האוהדים, שהמשיכו בשלהם והובילו להצהרה המסורתית מפי טביב, שלפיה "הקבוצה על המדף".
בדיעבד מתברר שכל אלה היו כנראה רק רעשי רקע, שלא באמת הפריעו לסקאוט של העונה להמתין בסבלנות ולהביא את חסוס רואדה וניקיטה רוקאביצה (שניים מהזרים הטובים בישראל), שיחד עם דן איינבינדר ובניצוחו של אותו מאמן אלמוני הפכו לקבוצה האטרקטיבית של השנה.
בגן של גל. הילדים, הלוא הם השחקנים, מתחלפים בכל שנה. חלקם מצליחים יותר, חלקם פחות, ואפילו הגננות (שהם המאמנים במשוואה שלנו) מתחלפות כמעט בכל שנה, או במקרה של יוקאנוביץ' - באמצע השנה.
אבל בגן היוקרתי של מכבי ת"א יש ילד אחד (כן, אנחנו יודעים ש־33 זה כבר לא כל כך ילד) שאכל הרבה קש בתחילת הדרך (מישהו אמר מוטי איווניר) והיום הוא הילד המועדף על הגננת, זה שיושב תמיד בשורה הראשונה. לילד הזה קוראים גל אלברמן. הוא לא מוערך ולא זוכה לכותרות כמו שזהבי מקבל, אך להוציא את הפנומן מספר 7, הקשר הוותיק הוא השחקן הכי חשוב שיש העונה למכבי. אלברמן הוא סוג של מאמן על המגרש - מכוון, תומך, נלחם, עושה את העבודה השחורה והשקטה, נמצא ברגעים הטובים והפחות טובים, וזה מה שהופך אותו לאחד האנשים האהובים על יושבי שערים 11-10. בלעדיו, יכול מאוד להיות שהצהובים כבר לא היו עכשיו בתמונת האליפות. או כפי שגורם בקבוצה הבהיר לאחרונה: "בעתיד יגידו על אלברמן שהוא אחד השחקנים החשובים בהיסטוריה של מכבי ת"א".
גל אלברמן. לא מוערך מספיק // צילום: עמי שומן
סיפור מתלתל. פאות של תלתלים שחורים חולקו ביציעים של אוהדי מכבי נתניה במשחק החתונה המחודשת של ראובן עטר, שחזר לקדנציה חמישית במועדון ולא היסס להצהיר: "בתוך חודש וחצי המועדון הזה יהיה במקום אחר לגמרי". זה לקח אמנם חודשיים, לא נתפוס אותו במילה, והקבוצה באמת היתה במקום אחר - בדרך הבטוחה לליגה השנייה.
הגירושים המכוערים הגיעו אחרי אפס ניצחונות משמונה משחקים, וגם היו"ר דורון אוסידון הודה שמינויו של עטר, שנכשל בשתי החיפאיות וכבר הוריד את נתניה ליגה, היה הטעות הכי גדולה שלו העונה. את התוצאות וההשלכות כולנו יודעים. נתניה יכולה לרדת באופן רשמי ללאומית אולי כבר במחזור הראשון בפלייאוף, אך כפי שעשתה בעבר, סביר שתעלה בחזרה בתוך עונה. אצל עטר ממש לא בטוח שהחזרה תהיה מהירה, אם תהיה כזאת.
מי שלא רוצה להיות פה - וולקאם. WELCOME מנדיונדו, WELCOME גיא לוי, WELCOME אנטל, פינטילי, לינגנה והרשימה ארוכה יותר מדפי העיתון. אין אוהד כדורגל שלא מכיר את הקומוניקטים של הפועל ת"א, שהעבירה אותם לתקשורת יותר מ־30 פעמים העונה והפכה לבדיחה.
על הכיתוב המדובר אפשר להסתכל מזווית אחרת: בתחילת העונה רצו בהפועל להיות "כמו באירופה" ולשווק מחדש את המותג שנקרא הפועל ת"א. לשם כך מתקן האימונים בחודורוב שופץ במיליוני שקלים והפך למיני בית מלון יוקרתי, לשחקנים נתפרו חליפות למשחקים בחו"ל, על חולצות המאמנים הופיע הלוגו HTA, הוקם אתר אינטרנט חדש ואפילו הודעות ה־WELCOME הן ממש כמו באירופה. מיליונים הושקעו ברכש, לעיתים גם באופן תמוה, אך לנוכח הכישלון המקצועי האדיר אי אפשר להסתכל על הקנקן אלא רק על מה שבתוכו - קבוצה בסכנת ירידה.
הפועל ת"א לא באמת החתימה את לירוי מ"אנחנו במפה", אבל הבנתם את העניין // צילום: מתוך טוויטר
תחיית המתים. שום מדען לא יוכל להסביר איך חלוץ שלא כבש בעשר הופעות במדי מכבי חיפה, איבד את מקומו בהרכב ובשלב מסוים אפילו לא עלה כמחליף, החליף לחולצה צהובה ובשש הופעות כבש שני שערים ובישל עוד חמישה. אולי זה הקמע שקיבל מאוהד בית"ר באימון הראשון ואולי זאת ההבנה כי מדובר בהזדמנות האחרונה שלו בכדורגל הישראלי, אבל בכל מקרה איתי שכטר חזר לחיים בבירה באופן שקשה להאמין שהרבה צפו שיקרה.
את העולם הזה של הכדורגל, שמזכיר קצת את שוק ההון, אלי טביב מכיר היטב. הוא יודע יותר טוב מכולם לקנות מניה בירידה ולמכור בשיא. בזמן שישב לו במיאמי הבין "הזאב" מכפר סבא שיש מניה בירידה, שעל אף הסיכון יכולה להניב תשואה אדירה. הוא טילפן לברוקר שלו בכרמל, הקטין את הסיכון הכלכלי למינימום ועשה עוד עיסקה שהביאה קבלות מהדקות הראשונות. שכטר, שספג שריקות בוז על מסירות גרועות או החמצות בחיפה, התקבל בחום ובאהבה אצל הקהל הירושלמי, שהחזיר לו את שמחת החיים או העלה את הערך שלו. תלוי את מי שואלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו