כשמתבוננים ברשימת המשתתפים בסרט "ציפורי חול" של אמיר וולף, קצת קשה להאמין שמדובר בסרט ביכורים של במאי צעיר. עודד תאומי, גילה אלמגור, מרים זוהר, דבורה קידר, עליזה רוזן, אמנון וולף (שום קשר משפחתי לבמאי), מלי לוי, שרית וינו אלעד ורמי הויברגר משחקים בסרט שיעלה מחר בבתי הקולנוע בארץ.
הסרט הוא מותחן בלשי שנפתח כשגופת גבר בן כ־80 נמשית מנחל הירקון בתל אביב. המשטרה מתקשה לזהות את האלמוני. אמנון, קצין משטרה שמופקד על החקירה, מנסה לזהות מי האלמוני באמצעות מספר האסיר שמקועקע על ידו ממחנות הריכוז. במהלך החקירה נשאב החוקר ליחסים של הנרצח עם שחקנית מפורסמת, סוכנת הבית שלה ורופאה בגמלאות, והפענוח נע בין העבר להווה.
"בהתחלה חשבתי שאהיה שחקן", מספר וולף (35). "למדתי בתיכון ואחרי הצבא שיחקתי בסרטים 'מתנה משמיים' ו'סרוגייט' ובסידרה 'המשרד'. במקביל למדתי קולנוע ועשיתי כמה סרטים קצרים. בהמשך זלגתי לבימוי תיאטרון, ביימתי בסטודיו של יורם לוינשטיין ובתיאטרון גשר, אבל כל הזמן הסרט הזה היה בראש שלי.
מתוך "ציפורי חול" // צילום: נועם יוסף
"כשהייתי חייל קראתי בעיתון כתבה קטנה על הומלס שמצאו את גופתו בנהר וניסו להבין מי האיש. זה התחבר לדברים נוספים שהסתובבו לי בראש לגבי המשפחה הפולנית שלי וגם לראיונות שקראתי עם אנשי רוח שמדברים על השואה כחלק אינטגרלי מהאתוס הישראלי. זו היתה נקודת הפתיחה של התסריט".
על התסריט עבד במשך שש השנים עם אור־לי רובינשטיין־קצפ, ובשלב מסוים גם אביו, יצחק, נכנס לתמונה. "הוא עורך דין שתמיד רצה לעסוק בקולנוע, ובגיל 50 הלך ללמוד קולנוע באוניברסיטה, כמה שנים לפניי. הוא עשה סרט קצר שזכה בפרסים בכל העולם וחזר למשרד. אני החזרתי אותו לדבר הזה וישבנו יחד לכתוב".
איך היה ללהק ולביים את מיטב השחקנים של הקולנוע הישראלי?
"זה היה מלחיץ מאוד. ארבע שנים לפני הצילומים הכנתי לעצמי קלסר והדפסתי את התמונות של השחקנים האידיאליים לכל תפקיד, ואני מסתכל היום ורואה שכמעט אין שינוי בין מי שרציתי למי שמשחק בסוף בסרט. היו לי מזל גדול וזכות גדולה. הם כנראה אהבו את התסריט. מהרגע הראשון הם הסבירו לי שאני הבמאי ושהם סומכים עלי, ופשוט הלכו איתי. הסתכלתי עליהם עם הניסיון העשיר שלהם, ראיתי איך הם מחיים את המילים שכתבתי. זה השתבח מטייק לטייק".