"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
היום במינכן: פסק הדין במשפט ג'ון דמיאניוק
מואשם כי שלח 28,060 יהודים למותם בעת ששימש שומר במחנה סוביבור • האיש שחמק מעונש מוות בישראל ניצב כעת מול דרישה לשש שנות מאסר
צילום: אי.פי // דמיאניוק. טיעוני ההגנה נמשכו חמישה ימים

היום במינכן: פסק הדין במשפט ג'ון דמיאניוק

מואשם כי שלח 28,060 יהודים למותם בעת ששימש שומר במחנה סוביבור • האיש שחמק מעונש מוות בישראל ניצב כעת מול דרישה לשש שנות מאסר

סוכנויות הידיעות
, עודכן

פסק הדין במשפטו של ג'ון דמיאניוק צפוי להינתן היום במינכן. דמיאניוק מואשם כי שלח למותם 28,060 יהודים במחנה ההשמדה סוביבור, שם שימש שומר.

התביעה במשפט דורשת מאסר בן שש שנים, בעוד צוות ההגנה דורש לשחרר את דמיאניוק לאלתר ולזכותו.

עורך דינו של האיש בן ה-91, אולריך בוש, סיים אתמול חמישה ימים של דיונים בטיעוני ההגנה. טענתו העיקרית היתה כי גרמניה מעמידה לדין את דמיאניוק בשל היותו אוקראיני. "האם אנשים ממדינות זרות צריכים לשלם על פשעיהם של הגרמנים על מנת להסיר מגרמניה את אחריותה הבלעדית לשואה-", שאל סניגורו של דמיאניוק.

דמיאניוק האוקראיני שירת בצבא האדום, נשבה על ידי הנאצים ב-1942 ועל פי האישומים נגדו, בחר לחבור לשוביו ולעבוד כשומר במחנה שבו נרצחו לפחות 170 אלף בני אדם.

עורך הדין טען כי מרשו לא שירת כשומר נאצי במחנה ההשמדה, אך ציין כי שבויי מלחמה אחרים שפעלו במחנות עשו זאת מחוסר ברירה. "אחד השומרים סיפר שהנאצים העמידו את השבויים בשורה וביקשו ממי שלא רוצה לעבוד כשומר במחנות לצעוד קדימה, ואז אמרו להם כי מי שיעז לצעוד קדימה יירצח במקום", סיפר בוש.

הוא טען כי גם אם השופטים חושבים שדמיאניוק אכן היה שומר במחנה סוביבור, לא היתה לו ברירה אלא לעשות זאת.

עם זאת, מחקרים היסטוריים שונים מוכיחים כי שבויי מלחמה רבים התנדבו לתפקידים שונים במחנות ההשמדה בשל התנאים הטובים שלהם זכו. בלא מעט מקרים דווקא בעלי תפקידים אלה התאפיינו באכזריות כלפי הקורבנות היהודים.

ג'ון דמיאניוק הועמד לדין בישראל ב-1988 באשמה כי הוא "איוון האיום" ממחנה המוות טרבלינקה, שנהג לרצוח ולהתעלל ביהודים באכזריות נודעת לשמצה. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אותו ודן אותו למוות. דמיאניוק עירער על פסק הדין בעזרת פרקליטו, יורם שפטל, וב-1993 קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהוא אכן איוון האיום והוא זוכה מחמת הספק. ב-2009 הוא הוסגר מארה"ב לגרמניה, הפעם באשמה כי היה, כאמור, שומר בסוביבור, ומשפטו זורז עקב מצבו הבריאותי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...