אחי הצעיר בנימין

ב-1974, כשטוראי בני (בנימין) פרנק היה בן 19, הוא נהרג בתאונת אימונים במהלך שירותו הצבאי. בחייו הקצרים הספיק בני לכהן כיו"ר מועצת התלמידים של התיכון, להיות פעיל חברתי, להשתתף בהפגנות של הפנתרים השחורים ולשלוח ידו בכתיבה.

לצד מאמרים פוליטיים, שחלקם פורסמו, הקפיד בני לכתוב שירים למגירה. עם מותו נפתחה המגירה ונמצאו בה שירים רבים, ובהם השיר "שילחי אותו". כחלק מפרויקט הזיכרון של גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר" הולחן השיר על ידי רונית שחר והוא מבוצע על ידי רוני דלומי.

בפרויקט, שישודר מחר בין 14:00 ל-16:00 בגלי צה"ל ובגרסתו הטלוויזיונית ב-18:40 בערוץ 2 (רשת), מבצעים אמנים שירים שכתבו נופלים.

מי שמתרגשת מאוד מהביצוע של דלומי לשיר של בני פרנק היא מאירה זלץ (61), אחותו של בני, שלא מפסיקה להתגעגע אליו גם 37 שנים אחרי מותו. "אחרי החתונה יצאנו בעלי ואני לסיבוב בעולם", נזכרת מאירה ביום הנורא שבו קיבלה את הבשורה על מות אחיה. "החלטנו לראות עולם, והתחנה הראשונה שעצרנו בה היתה דרום אפריקה. ברגע שקיבלתי את הידיעה - טסתי מייד לארץ".

"זה לנצח"

בני נולד בקריית טבעון ב-30 במארס 1955, אח קטן לשתי אחיות גדולות. כשהגיע ללשכת הגיוס, התגלתה אצלו בעיה רפואית שגרמה לאבנים בכליות, והוא נאלץ לדחות את הגיוס בשנה עד שיעבור ניתוח. ביוני 1974 הוא גויס לחיל הקשר, ופחות מחודשיים לאחר גיוסו נהרג בתאונת קומנדקר.

כשנולדו למאירה זוג תאומים, ארבע שנים לאחר נפילתו של בני, היא קראה להם בן ונוי - שני שמות שיחד יוצרים את השם בנימין. היום הם בני 33. "הילדים שלי קרויים על שמו והם דומים לו פיזית מאוד", מספרת מאירה. "בן אפילו כותב שירים, מלחין ושר".

הייתם קרובים את ואחיך-

"מאוד. אחותנו הגדולה (שנפטרה לפני כשנתיים מסרטן, מ"כ) עזבה את הבית לגרעין כשבני עוד היה צעיר, ואני נשארתי בבית והייתי קרובה אליו יותר. בשנים הראשונות אחרי שהוא נהרג, הייתי הולכת ברחוב והיה נדמה לי שכל אדם שני זה הוא".

אומרים שהזמן מרפא. זה נכון-

"אין מרפא לדבר הזה לעולם. עד יום מותי לא ארפה מהעצב. חודש לפני יום הזיכרון כולם יודעים שאני בדיכאון. אחרי שהוא נהרג הטיסו אותי לארץ, ואמא שלי שיכנה אותי בחדר שלו - וכל הריחות והבגדים שלו היו שם. קיבלתי ממש התמוטטות עצבים, הייתי צריכה תרופות, לא ידעתי להתמודד עם זה.

"חשבתי שהשנים מקהות את הכאב אבל לא. זה לא מקהה. זה לנצח".

"זה תפס אותי"

מי שהתאהבה בשיר של בני, "שלחי אותו", היא רוני דלומי. "בהתחלה קיבלתי מאגר של טקסטים ועברתי על כולם", היא מספרת. "בקריאה ראשונה לא הבחנתי בשיר הזה, אבל בפעם השנייה שקראתי אותו אמרתי 'וואו, מה זה הדבר הזה-' לא ידעתי יותר מדי על הכותב. התקשרתי לרונית שחר וביקשתי שתלחין את הטקסט הזה. היא אמרה לי שאשלח לה אותו ונראה אם היא תתחבר אליו. למחרת היא כבר התקשרה והשמיעה לי את הלחן בטלפון. היא אמרה שהיא קראה את השיר ולא הצליחה להירדם כל הלילה. היה ברור לי שזה זה".

דלומי דיברה עם מאירה, האחות השכולה, כדי להבין על מה נכתב השיר. "הוא נכתב כנראה על אהבה נכזבת, כשבני נפרד מחברה שלו", היא מספרת, "אבל כשאנחנו שומעים שיר שכתב חייל שנהרג - אנחנו ישר נותנים לזה פרשנות נוספת, והיה משהו ב'שילחי אותו' שהרגיש לי כמו השלמה, ויתור על הנוכחות שלו. זה תפס אותי מאוד".

עברה בך המחשבה שהוא נהרג בגיל 19, הגיל שלך כרגע-

"זה מצמרר. מפחיד לחשוב על זה, בעיקר כשכל החברים שלי מתגייסים".

"הנצחה יפה"

מאירה הופתעה לגלות שרוני דלומי החליטה לבצע שיר של אחיה המת. "קיבלתי טלפון מגל"צ שהשיר נבחר מתוך שירים של בני שנמצאו, ושרוני דלומי שרה אותו", מספרת מאירה. " אני די בטוחה שהוא כתב את השיר בעקבות פרידה מחברה שלו. הם יצאו די הרבה זמן, אפילו שהוא היה בן 18.

"את רוני אהבתי עוד ב'כוכב נולד', ואני חושבת שהיא שרה את השיר בצורה שמרטיטה את הלב. גם הלחן של רונית שחר, שמתחיל כצפירה של יום הזיכרון, מדהים בעיניי. אין לי ספק שאם בני היה בחיים, הוא היה מאוד מרוצה".

* * *

שילחי אותו

מילים: בני פרנק ז"ל לחן: רונית שחר

תני לו ללכת ל-חופשי

אף כי יודעת את

שלא י-ח-זור אלייך,

תני לו ללכת למקומו

אל השיב-ו-לים הכפופות ב?-רוח,

תני לו ל-ח-לוץ את נעליו

לרוץ, להשתובב עם הרוח,

תני לו לשרוק ולזמר

לדלג על אבני דרך,

תני לו לחיות כפי שחי תמיד

(כי לתוך שמורה זאת לא תוכלי להכניסו)

תני לו ללכת ל-חופשי

אף כי יודעת את

שלא י-ח-זור אליך,

תני לו ללכת למקומו

אל השיב-ו-לים הכפופות ב?-רוח,

אל תתעצבי עוד

כי הוא הלך כ--צ-פור ל-ד-רור

שובי לימי החול

כי יודעת את

אהובך לא יחזור אלייך עוד.

תני לו ללכת ל-חופשי

אף כי יודעת את

שלא י-ח-זור אלייך,

תני לו ללכת למקומו

אל השיב-ו-לים הכפופות ב?-רוח

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו