"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גיור לא בר השגה
חצי שנה אחרי ביטול רפורמת הגיור: ירידה חדה במספר המגיעים להתגייר • הסיבה, לטענת גורם במערך הגיור - התדמית השלילית שנוצרה לתהליך • הרב דרוקמן טוען: "עוזרי הרב יוסף עשה לי 'תרגיל' בפשרה על חוק הגיור"
הרב דרוקמן (ארכיון) | צילום: אורן בן חקון

גיור לא בר השגה

חצי שנה אחרי ביטול רפורמת הגיור: ירידה חדה במספר המגיעים להתגייר • הסיבה, לטענת גורם במערך הגיור - התדמית השלילית שנוצרה לתהליך • הרב דרוקמן טוען: "עוזרי הרב יוסף עשה לי 'תרגיל' בפשרה על חוק הגיור"

יהודה שלזינגר
, עודכן

נתונים מדאיגים: חצי שנה אחרי שבוטלה רפורמת הגיור, נרשמת במערך הגיור ירידה דרמטית בכמות המתגיירים. לפי הנתונים, שעוד לא סוכמו באופן סופי, בשנת 2014 עמד מספר המתגיירים על כ־4,000 בני אדם, ובשנת 2015 נרשמה ירידה לכ־3,600 בלבד, כעשרה אחוזים.

לדברי גורם בכיר במערך הגיור, הגורמים לירידה הם הרעש התקשורתי והמאבקים סביב חוקי הגיור השונים. "אין בעיה בגיור. כמעט כל מי שמתחיל את התהליך ומשלים שנה אחת של לימודים יעבור את הגיור בהצלחה", אומר הגורם, "הבעיה היא שאנשים לא באים. בכל פעם שסוגיית הגיור עלתה לדיון הציגו אותנו כמי שמחמירים, שממררים לאנשים את החיים ואנשים פוחדים לבוא. זה פשוט לא נכון. כמעט כל מי שבא - יעבור".

על פי נתונים לא רשמיים, יש בארץ כ־300 אלף בני אדם המוגדרים מחוסרי דת. "כשאין שקט זה משפיע על אנשים. זה מוצג לא נכון והלב כואב. זה באמת לא הליך כזה מסובך", מוסיף הגורם.

הרב יוסף. מחלוקת סביב נושא הגיור // צילום: גיל אליהו/ג'יני
הרב יוסף. מחלוקת סביב נושא הגיור // צילום: גיל אליהו/ג'יני

הרב יוסף. מחלוקת סביב נושא הגיור // צילום: גיל אליהו/ג'יני

"התרגיל המסריח"

הנתונים הללו באים על רקע גילוי של הרב חיים דרוקמן, מבכירי רבני הציונות הדתית, על "תרגיל מסריח" שעשו לו אנשי לשכת הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף. זה היה בשיאה של המהומה סביב חוק הגיור בממשלה הקודמת, לקואליציה היו שותפים לבני, לפיד ובנט, שביקשו לחוקק את חוק הגיור של אלעזר שטרן שנועד להקל מאוד את תהליך הגיור, אך הצד החרדי וגם לא מעט רבנים מהציונות הדתית התנגדו לו.

לעניין נכנס הרב חיים דרוקמן, שביקש לפשר בין הצדדים. הוא ניסח הצעת מחליטים שתובא לממשלה ולפיה חלק מהתהליך המצוין בחוק יישמר, אך לרבנות הראשית תהיה המילה האחרונה בחתימת הגיורים. כמו כן, הוא המליץ על ועדת רבנים שתפקח על התהליך.

שלושה ימים לפני שהנושא הובא להחלטת ממשלה, בסוף אוקטובר 2014, הגיע הרב דרוקמן לפגישה עם הרב הראשי יצחק יוסף בביתו, במטרה למצוא את הנוסחה שתהיה מוסכמת גם עליו ולייצר חזית רבנית אחת שתפתור את בעיית סוגיית הגיור.

הרב דרוקמן חושף כעת כי הרב יצחק יוסף ועוזרו עשו לו "תרגיל": "חוק שטרן היה חוק גרוע. אני הצעתי אז שבמקום החוק תהיה החלטת ממשלה שתתבסס על הקיים, ויימשך הגיור על פי הרבנות הראשית לישראל. רציתי שתהיה הסכמה גם של הצד החרדי, ונפגשתי עם הרב יצחק יוסף. היתה לנו הבנה שאם ההצעה שלי עומדת מול החוק של שטרן - ודאי שעדיף לקבל את היוזמה שלי".

אלא שאחרי שהרב דרוקמן יצא מביתו של הרב יצחק יוסף, העוזר של יוסף התקשר אליו ואמר שהרב רוצה להביא לו מכתב. "התקשר בחור בשם דוד עמר, ואמר שאני לא צריך לעלות ושיורידו לי את המכתב. ובמכתב היה כתוב שהוא לא מסכים לפשרה. הוא החליט ההפך לגמרי ממה שדיברנו בפגישה. זה לא הגון".

במכתב, שתוכנו פורסם באתרים החרדיים, כתב הרב יוסף: "אין שום אפשרות של תמיכה מצד הרבנות בהחלטת הממשלה בעניין הגיור, אף שהיא פחות חמורה מחוק הגיור, אבל בשום אופן אינה מספקת, וכבר אמרתי לראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחתנו השבוע 'שזו נבלה וזו טרפה'".

מלשכת הרב יצחק יוסף נמסר בתגובה: "הרב מוקיר ומעריך את כבוד הרב חיים דרוקמן ונפגש עימו מעת לעת. כבוד הראשון לציון מסר בזמנו אישית לרב דרוקמן מכתב בכתב ידו, המבטא את עמדתו בנושא הגיור. מהמכתב עולה כי העובדות המתוארות אינן נכונות".

• • •

שאל את הרב // האם מותר לגזור שיער מהאוזניים?

כבוד הרב שלום, אשתי הוסיפה לחברים שלה בפייסבוק חברים שהיא יצאה איתם. זה מפריע לי, אבל היא כעסה שאני בכלל בודק, כאילו אני עוקב אחריה. כיצד להעביר לה את הבעייתיות?

אתה צודק שזה לא ראוי, בייחוד שהיה לה קשר איתם. יש צדק בדבריה שמשמעות המילה חברים בפייסבוק היא שונה. עם זאת, מכיוון שאמרת לה זאת פעם אחת - לא כדאי להרעיש על זה עולמות, הבהרת את עמדתך והעיקר שאתה לא שומר בבטן.

(הרב דני ארגמן, כיפה)

•••

כבוד הרב שלום, חלמתי שמתחיל לרדת לי דם מהפה וששתי שיניים נשברו. אני נשוי ללא ילדים, וביום שקדם לחלום שוחחתי עם משפחתי בנושא מציאת רופא שיניים. עד כמה אפשר להתייחס לחלום זה ברצינות?

מכיוון שדיברת באותו היום על טיפולי שיניים, אז החלום הוא מהרהור הלב. על כן אין צורך לעשות שום מהלך, אלא להמשיך להתפלל לפני הקב"ה שתזכו לפרי בטן.

(הרב יהודה הלוי עמיחי, כיפה)

•••

כבוד הרב שלום, מה עושים עם נר נשמה לאחר שהוא נגמר ונכבה?

לאחר שהנר נגמר כבר לא נשאר נר, נשארת רק קופסה. זורקים אותה לפח שתנוח על משכבה בשלום.

(הרב רביד נגר)

•••

כבוד הרב שלום, אני רווק מעל גיל 30 ומתחיל לצמוח לי שיער באוזניים. האם מותר לי לתלוש את השערות לצורך הצלחה בשידוכים?

כשיש ודאות שהדבר מפריע לשידוכים - בוודאי מותר. האם יש ודאות בכך? ספק גדול, ויכול להיות שזה אפילו מזיק.

(הרב יובל שרלו, מורשת)

•••

כבוד הרב שלום, אשמח לשמוע עצה על השם "ליאו" לבן.

אין ספק שעדיף לבחור שם בעל מקור יהודי. למרות זאת, משמעות השם ליאו היא אריה ויש לו משמעות חיובית.

(הרב רביד נגר)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...