הלם. זו הדרך היחידה לתאר את התגובות בצה"ל לאחר שהתגלה השבוע כי תא"ל אופק בוכריס, קצין מוערך ומבטיח, חשוד בלא פחות מחמישה מעשי אונס, מעשים מגונים ומעשי סדום בחיילת ששירתה תחת פיקודו בעת ששימש מפקד חטיבת גולני, ובהטרדה מינית של חיילת נוספת.
בוכריס, הנחשב ממפקדי השדה הבולטים בצה"ל, היה צריך להיכנס בימים אלה לאחד התפקידים הרגישים ביותר בצבא - ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. במסגרת תפקידו זה היה אמור להיות אמון על כלל הפעילות המבצעית בצה"ל.
מבחינת מפקדיו ופקודיו של בוכריס, אין ראוי ממנו לתפקיד. עד היום לא נקשר שמו בשום פרשה בעייתית מבחינה ערכית או פלילית, והסברה הרווחת היתה כי מקומו סביב שולחן המטה הכללי של צה"ל מובטח. בוכריס לחם בכל זירות הלחימה המרכזיות של צה"ל בעשורים האחרונים, והרוויח ביושר, ובדם, את ההערכה שלה זכה.
בשנת 2002, בעת ששימש מפקד גדוד 51 של גולני, נפצע בוכריס באורח קשה מאוד במהלך מבצע חומת מגן, כתוצאה מארבעה קליעים שחדרו את אפודו. לאחר המבצע קיבל את צל"ש הרמטכ"ל משום שמעשיו הוכיחו "דבקות במשימה, דוגמה אישית, מנהיגות למופת, אומץ לב, תושייה ויוזמה, רוח התנדבות ונחישות".
רבים חשבו שפציעתו הקשה תמנע ממנו לשוב למערך הלוחם בצה"ל, אך הוא הוכיח לכולם שטעו, ולאחר מאמץ שיקום ארוך ומורכב, שב לגולני, וקיבל את הפיקוד על יחידת אגוז.
מאז דרכו בצבא היתה מובטחת: הוא מונה למפקד החטיבה שבה גדל, גולני, יצא ללימודים בחו"ל, ובהמשך שימש מפקדה הראשון של אוגדת הבשן, אוגדה שהוקמה כמעט מאפס לאור השינויים מעבר לגבול הסורי. רק לאחרונה סיים בוכריס את תפקידו כמפקד המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) בצה"ל, כאחראי להכשרת דור המפקדים העתידי של הצבא, ולכן התדהמה היתה כה גדולה השבוע בקרב בכירי הצבא.
הסולם הערכי של צה"ל
אך כל הקרבות שבהם לחם בוכריס במהלך שירותו הצבאי לא הכינו אותו לפרשה הנוכחית. הקרב המצפה כעת לבוכריס הוא קרב על שמו הטוב, קרב על חייו.
אביה של המתלוננת הראשית בפרשה אמר השבוע לתקשורת כי בוכריס אנס את בתו בעת שהיה מפקד חטיבת גולני והיא חיילת זוטרה, לפני כארבע שנים. לגרסתו, זה נמשך קרוב לשנה והתרחש מספר רב של פעמים. עוד סיפר האב כי בתו סיפרה לו ולאמה על המקרה לפני כשנה וחצי.
מנגד, בוכריס וסניגוריו, המייצגים אותו מטעם הסניגוריה הצבאית, שירטטו קו הגנה ברור ומעט יוצא דופן בהקשר של רוב התלונות על עבירות מין: לא היה ולא נברא. לא ליטוף, לא חיבוק, לא נשיקה, ובטח שלא אונס.
אביה של המתלוננת ועורכת דינה // צילום: מישל דוט קום
לשם חיזוק דבריהם הציגו הסניגורים שתי בדיקות פוליגרף שערך הקצין: האחת, לפני כחודש וחצי, מטעם מערכת הביטחון, כחלק מבדיקה שגרתית לקראת כניסתו לתפקיד הרגיש כרח"ט מבצעים. במסגרת הבדיקה נשאל אם עבר עבירות מסוג פשע, השיב בשלילה ויצא דובר אמת.
הבדיקה השנייה נערכה ביום שני השבוע לאחר שבוכריס זומן לחקירה באזהרה בעקבות תלונת החיילת לשעבר. במהלך הבדיקה נשאל אם שכב עם המתלוננת או קיים עימה יחסי מין, השיב בשלילה ויצא דובר אמת.
לאור קו ההגנה הברור שהציגו בוכריס וסניגוריו, נדמה כי מדובר כאן בפרשה של אפס או אחת. היה או לא היה, הכל או כלום. המתלוננת המרכזית בפרשה לא טוענת להטרדה מילולית או לנגיעה אקראית שניתן לפרשה באופנים שונים, אלא לאונס, על כל המשתמע מכך, במספר רב של מקרים. מנגד, כאמור, בוכריס טוען שלא היתה אפילו נגיעה. אם יתברר כי היו דברים מעולם, גם מעשים חמורים פחות מאונס, יצטרך תא"ל בוכריס לשים את המפתחות על השולחן ולפרוש מצה"ל.
למרות שהרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, מעריך מאוד את תא"ל בוכריס, לאחר ששירת תחת פיקודו בחטיבת גולני ובפיקוד הצפון, לא נותרה לו ברירה אלא להשעותו עד לבירור הפרשה. את ההחלטה על ההשעיה בפועל קיבל סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, כיוון שהתברר כי כבר בשלב זה של הפרשה, יש די בראיות שנאספו כדי לבסס חשד לביצוע עבירות מין חמורות על ידו. זו היתה גם הסיבה שבגינה החליטה שופטת בית הדין הצבאי המיוחד בקריה, מאיה הלר, להתיר השבוע לפרסום את שמו.
רא"ל איזנקוט לא היה יכול לעשות הנחות לפקודו, לאחר שכבר בתחילת דרכו כרמטכ"ל הציב את סוגיית ההטרדות המיניות בצה"ל בראש הסולם הערכי של הצבא. באיגרת ששלח בחודש מאי האחרון למפקדי צה"ל, קבע הרמטכ"ל כי "כל מערכת יחסים אינטימית בין מפקדים לפקודיהם היא בגדר חציית 'קו אדום' מבחינה ערכית ומחייבת נקיטת צעדים מיידיים וחמורים".
איזנקוט הודיע למפקדים כי צה"ל ינהג "במדיניות מחמירה וב'אפס סובלנות' כלפי כל מפקד שימעל באמון שניתן בו", וציין כי "ימוצו כל הצעדים המשפטיים והפיקודיים האפשריים, ובהם צעדים שישפיעו קשות על המשך דרכו בצבא ועל זכויותיו הכלכליות".
באופן ספציפי, ביחס לסוגיית יחסי המרות, קבע איזנקוט כי במערכת יחסים של מפקדים עם פקודיהם קיים "פער של מעמד וכוח", ולפיכך "אין בה תחום אפור. המותר והאסור חייבים להיות ברורים - כל מערכת יחסים אינטימית בנסיבות אלה, גם אם דומה כי בבסיסה הסכמה, פסולה בתכלית ואין לה מקום בצה"ל", הדגיש.
מדיניות אכיפה נוקשה
קביעותיו הברורות של הרמטכ"ל מיושמות הלכה למעשה בשטח, כאשר בכל מקרה שבו קיים חשד ליחסי מרות, גם אם מדובר ביחסים בהסכמה, נוקט הצבא מדיניות מחמירה. כך, רק לפני כשבוע, הישעה מפקד פיקוד הדרום, אלוף אייל זמיר, מפקד גדוד בצה"ל וקצינה בדרגת סרן ששירתה תחת פיקודו, בשל "חשד להתנהגות בלתי הולמת וניצול יחסי מרות". ההחלטה התקבלה לאחר שבנושא נפתחה חקירת מצ"ח, ככל הנראה לאחר רומן בהסכמה בין השניים.
הרמטכ"ל איזנקוט. אפס סובלנות בנושא הטרדות מיניות // צילום: קוקו
הפרשה המרכזית בשנה החולפת בנוגע להטרדות מיניות בצה"ל, היתה עניינו של מפקד גדוד צבר, סא"ל לירן חג'בי, שהורשע בחמש עבירות של התנהגות שאינה הולמת בגין יחסיו עם חיילת ששירתה תחת פיקודו, מאי פאטל. בית הדין הצבאי המיוחד בקריה גזר על חג'בי הורדה בדרגה אחת, חודשיים של מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לפאטל. במקביל, עזב חג'בי את צה"ל.
בשנה האחרונה פורסמה עוד שורה של מקרי אונס קשים בתוך הצבא, בעיקר בקרב חיילים בשירות חובה. המקרים המתוקשרים ביותר השנה היו אונס בבסיס חיל האוויר בחצרים ואונס נוסף בבסיס חיל האוויר בעובדה.
מנתוני המשטרה הצבאית לשנת 2015 עולה כי במהלך השנה החולפת חלה עלייה במספר עבירות המין בצה"ל. על פי הנתונים, ב־2015 הוגשו למצ"ח 12 תלונות על אונס, לעומת 8 בשנת 2014. עוד הוגשו ב־2015 - 62 תלונות בגין הטרדה פיזית, בדומה למספר התלונות ב־2014. 30 תלונות הוגשו ב־2015 בגין הטרדה מילולית, לעומת 27 ב־2014. במהלך 2015 גם הוגשו 21 תלונות העוסקות בהצצה ובהפצת סרטונים, לעומת 27 תלונות ב־2014.
חשוב לציין כי הנתונים הללו מייצגים רק את מספר התלונות שהוגשו למשטרה הצבאית החוקרת, בעוד מספר התלונות המגיעות לשולחנה של יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (עד לאחרונה, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים), גדול הרבה יותר, ועומד על יותר מ־550 בשנה.
בשנים האחרונות מדווחים בצה"ל על עלייה במספר התלונות הללו, אך מייחסים זאת דווקא לעלייה במודעות להטרדות מיניות בצבא, ולא לעלייה במספר המקרים. יודגש כי העלייה בדיווחים נוגעת בעיקר למקרים ה"רכים" יותר, של הטרדות מילוליות והטרדות פיזיות קלות, שחלקן נתונות לפרשנות.
מסקר אנונימי שנערך בקרב חיילות בצה"ל, עולה כי 1 מתוך 8 בנות ששירתו בצה"ל בשנים האחרונות דיווחה על פגיעה מינית כלשהי (גם התבטאות שלא במקומה), בעוד בעבר דיווחה 1 מתוך 7 חיילות כי עברה הטרדה מינית בצה"ל.
למרות הנתונים הלא מחמיאים, בשנים האחרונות עבר הצבא כברת דרך משמעותית בכל הקשור להטרדות מיניות. לפני עשר, עשרים ושלושים שנה הטרדות מיניות היו כמעט עניין שבשיגרה בצה"ל. חיילות וקצינות כבר סיפרו בעבר על מפקדים בכירים שקראו להן לחדרי מלון באישון לילה; על קצינים שדרשו מהן ללבוש חצאיות מיני להנאתם; ואחרים שהירשו לעצמם להעיר, לגעת, ללטף, לעיתים לנשק ואף יותר מכך.
היום המצב בצה"ל שונה. הנורמות אחרות, האכיפה נוקשה. ועדיין, נשאלת השאלה, האם השירות בצה"ל בטוח לנשים? לחיילות ולקצינות צעירות, שמחויבות על פי חוק להתגייס לשירות חובה בצבא?
מחד, לא נכון יהיה לומר שבצה"ל משרתים רק קצינים וחיילים ערכיים ששומרים את ידיהם בכיסם ולא מתירים את חרצובות לשונם. אופי השירות הצבאי, בבסיסים סגורים, רחוק מהבית, בסביבת לחימה גברית ומאצ'ואיסטית, הוא פתח לבעיות. למרבה הצער, נדמה שתמיד יהיה מי שהשילוב בין גורמים אלה, יחד עם שיכרון הכוח, יגרמו לו לנצל את מעמדו כלפי נשים צעירות (ולעיתים אף גברים צעירים).
מאידך, לא יהיה נכון להשוות את הצבא למשטרת ישראל, שבחודשים האחרונים כמה מניצביה הועמדו לדין ואחרים פרשו משירות בשל תלונות או חשדות להטרדות מיניות. בצבא מתגאים בכך שגופים ציבוריים שונים, ובהם המשטרה, מבקשים ללמוד מצה"ל את התהליכים שעשה בשנים האחרונות על מנת להתמודד עם ההטרדות המיניות.
האווירה בצה"ל של שנת 2016 הרבה פחות סובלנית מבעבר לעבירות מין או להטרדות מיניות. יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תא"ל רחל טבת־ויזל, אמרה בעבר ל"ישראל היום" כי היא מרגישה שבצבא "יש אווירה נכונה יותר מבעבר, פחות סובלנית להטרדות מיניות. הקו האדום ברור היום למפקדים בצבא, בייחוד כשמדובר ביחסי מרות".
מצד שני, הודתה תא"ל טבת־ויזל כי "האווירה בצבא לא סטרילית. אנחנו מטפלים בקצינים שאנו יודעים שהתנהגו כך, אבל יש לנו בעיה. אי אפשר להגיש כתב אישום או להגיד למישהו שהוא עף מהצבא אם אין מאחורי התלונה מישהי שאומרת - קרה לי כך וכך. צריך לתת לקצין את היכולת המינימלית להתגונן".
ואכן, אחת הבעיות החמורות שעימה מתמודד הצבא בהקשר ההטרדות המיניות היא דווקא חיילות, ולעיתים חיילים, שמדווחים כי עברו הטרדה מינית בתוך הצבא, אך לא מוכנים להגיש תלונה בנושא. לשם התמודדות עם הבעיה הקים צה"ל בשנים האחרונות את מרכז מהו"ת, מרכז התמודדות ותמיכה, שאליו יכולים לפנות חיילים וחיילות באופן אנונימי, בלי שהדיווח על פנייתם יועבר למפקדיהם.
כלי נוסף שבו משתמש הצבא בשנים האחרונות הוא "שיחה פיקודית". במקרים שבהם המתלוננת לא מעוניינת להגיש תלונה למצ"ח, קורא מפקד בכיר לקצין או לחייל החשוד ומדווח לו שיש כנגדו תלונה, בלי לפרט את זהותה של המתלוננת או לתת לו פרטים על אופי התלונה. עד כה בוצעו עשרות שיחות פיקודיות, במרבית המקרים טענו החשודים כי מדובר בהמצאה, אך אף לא אחד מהם חזר לשיחה פיקודית נוספת.
היה מי שהזכיר השבוע כי לפני שנים לא רבות התלוננה קצינה בצה"ל כי קצין בדרגת אלוף הטריד אותה מינית, אך בדיעבד התברר כי הדברים היו עורבא פרח, והתלונה סווגה כתלונת שווא. רבים בצה"ל רוצים להאמין כי כך יסתיים גם עניינו של תא"ל בוכריס.
למרות האהדה הרבה שלה זכה תא"ל בוכריס בימים האחרונים עם פרסום החשדות נגדו, ולמרות שכמעט כל מי ששירת לצידו מעיד כי הוא לא מאמין שהאיש מסוגל היה לבצע את שמיוחס לו, קשה היה למצוא השבוע קצינים בכירים, גם בכירים לשעבר, שייצאו להגנתו בשם מלא ובפנים גלויות.
מפקדיו לשעבר בחרו בשלב זה "לשבת על הגדר" ולהמתין לתוצאות החקירה המתנהלת. בניגוד אליהם, דווקא פקידות ששירתו ומשרתות תחת תא"ל בוכריס העידו עליו השבוע בפוסטים נרגשים בפייסבוק כי הוא מעולם לא הטריד אותן, לא נתן להן תחושה לא נוחה, ואפילו לא איפשר להן להכין לו קפה.
חשוב לזכור כי מצבו של חשוד בעבירות מין בתוך המערכת הצבאית גרוע מזה של חשוד באזרחות. עו"ד בני קוזניץ, המתמחה במשפט צבאי, אמר השבוע כי "יחד עם ההליכים הפליליים, בצבא יש גם הליכים פיקודיים שלא קיימים באזרחות. קצינים חשודים מושעים ומורחקים באופן מיידי ממקום עבודתם. כמו כן, כחלק מהיותו לובש מדים, הקצין מנוע מגישה ישירה לתקשורת, שכן כל פנייה שלו לתקשורת מצריכה אישור של דובר צה"ל. ודווקא בפרשות מסוג זה התקשורת היא חלק משמעותי במלחמה של קצין על חפותו".
כך או כך, נדמה שפרשת אופק בוכריס תמשיך ותלווה את צה"ל ואת הציבור עוד תקופה לא קצרה, זו טבעה של חקירה מסוג זה. אם יתברר כי קו ההגנה שנקט בוכריס מדויק, ומדובר בתלונת שווא, הרי שנגרם עוול נורא. מנגד, אם התלונה תתברר כנכונה, הרי שמלבד הפגיעה הקשה במתלוננת, תיפגע קשות גם תדמיתו של הצבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו