דרישת רה"מ בנימין נתניהו מהיועמ"ש אביחי מנדלבליט לבחון הרחקת בני משפחות מחבלים לרצועת עזה, הגיעה מצד משפחות שכולות שיקיריהן נפגעו בפיגועים וכן של חברי כנסת המבקשים לזרז את התהליך. "הצעד הזה יכול להיות אפקטיבי" אומר פרופ' בליי, אך מסייג: "הוא גם בעייתי בגלל שאינו עומד בקנה אחד עם רוח אמנת ז'נבה הרביעית, המתייחסת לאוכלוסייה הנתנותה בשטח כבוש".
מצד אחד מדינת ישראל עומדת מול אינתפיאדת בודדים, "אנשים צעירים לרוב, שאינם נשלחו על ידי ארגון טרור או מוסד כלשהו. מאידך הוא כן מוסת על ידי רשתות חברתיות וכלי תקשורת מסורתיים של החמאס ושל אבו מאזן".

פלשתינים על הריסות ביתו של המחבל מסאלמה, מדרום לחברון, פברואר 2016 // צילום: אי.פי.איי
ההסתה, מעורבת עם בעיות של גיל ההתבגרות, מנת חלקם של צעירים בכל העולם, שולחת את אותם צעירים לבצע פיגועים. מלבד הריסת בתים, ישנם הסוברים כי גירוש בני משפחות מחבלים לעזה עשויה לצמצמם את מספר הפיגועים, שכן פעולת הטרור שלו לא משפיע רק עליו אלא גם בני משפחתו ואורחות חייהם באופן קיצוני. הצעד הזה צריך להיות מחוקק כהמשך לתקנות לשעת חירום שנחקקו ב-1945 (בתקופת המנדט הבריטי, ובהמשך אומצו על ידי מדינת ישראל).
ההערכה היא כי גירוש בני משפחות מחבלים לעזה יקומם את הקהילה הבינלאומית על ישראל, "אך צריך לזכור כי הארופאיים בעצמם מאוימים על ידי אותן סכנות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו