"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כשהמצרים שלטו בארץ כנען
תערוכה, שתיפתח במוזיאון ישראל ביום שישי, מציגה את התקופה שבה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל • "הממצאים הארכיאולוגיים מגלים שהיתה השפעה הדדית עמוקה בין התרבות המצרית לכנענית", אמרים אוצרי התערוכה
מתוך התערוכה "פרעה בכנען, הסיפור שלא סופר" // צילום: אורן בן חקון // מתוך התערוכה "פרעה בכנען, הסיפור שלא סופר"

כשהמצרים שלטו בארץ כנען

תערוכה, שתיפתח במוזיאון ישראל ביום שישי, מציגה את התקופה שבה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל • "הממצאים הארכיאולוגיים מגלים שהיתה השפעה הדדית עמוקה בין התרבות המצרית לכנענית", אמרים אוצרי התערוכה

מאיה כהן
, עודכן

מחרתיים תיפתח במוזיאון ישראל בירושלים תערוכה שמציגה את התקופה שבה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה, הלוא היא ארץ כנען, לפני 3,500 שנה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתקופה זו, על פי התנ"ך, התרחשה יציאת מצרים. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים כי תקופה זו התאפיינה בהשפעה הדדית עצומה בין האימפריה הכובשת לערים הכנעניות - קשר שהשפיע על התרבות, על חיי היום־יום, על הארכיטקטורה וגם על הדת בשני הצדדים.

התערוכה "פרעה בכנען - הסיפור שלא סופר" מורכבת ממצבות ניצחון, מכתובות קיר ומשרידים ארכיאולוגיים, לצד תכשיטים, כלי תמרוקים, מראות, כלי אבן וחרס ועוד. בתערוכה פריטים שהושאלו ממוזיאון הלובר בפאריס, מהמטרופוליטן בניו יורק, מהמוזיאון לתולדות האמנות בווינה ומהמוזיאון המצרי בטורינו לצד פריטים מאוסף מוזיאון ישראל. על האוצרות של התערוכה העצומה הזאת אמונים ד"ר ערן אריה וד"ר דפנה בן תור.

האוצרים דפנה בן תור וערן אריה // צילום: אורן בן חקון

"מה שמרגש הוא שזו פעם ראשונה שהסיפור על המפגש בין שתי התרבויות האלה מובא לקהל הרחב", אומר ד"ר אריה. "כולנו מכירים את הסיפור המקראי, אבל הציבור לא מכיר תקופה של קרוב ל־400 שנה שבה המצרים שלטו על הארץ והכנענים על צפון מצרים. הממצאים ההיסטוריים והארכיאולוגיים מספרים סיפור שהוא הרבה פחות מוכר ושהוא ידוע למחקר זה 130 שנה".

זה סיפור שסותר את הסיפור המקראי?

"אנחנו לא מנסים לשנות את הסיפור המקראי, אלא מציגים את נקודת המחקר שלנו. יש לנו סרט על יציאת מצרים, מזכירים את הסיפור המקראי, אבל צריך לדעת שאין שום עדות ארכיאולוגית לסיפור הזה. עם זאת, יש כל מיני מחקרים היסטוריים שמתיישבים טוב עם הסיפור המקראי. למשל שהשמות משה, פיתום ורעמסס הם שמות מצריים, או העובדה שבמצרים היו כנענים שהצליחו להגיע לדרגות גבוהות".

לדברי ד"ר בן תור, "אחת מנקודות המגע בין כנען למצרים שמשפיעות עלינו עד היום היא המצאת האלף־בית. האלף־בית הומצא ב־1800 לפני הספירה, כשכורים כנענים עבדו במכרות טורקיז בסיני עבור המצרים. הם לא ידעו מצרית ובאותו מקדש היו המון כתובות. הם רצו גם לכתוב כתובות, ומאחר שלא הכירו את הכתב המצרי הם בחרו 30 סימנים והביעו באמצעות כל סימן את העיצור הראשון בתמונה שאותה הוא מייצג. הם המציאו שיטה שלא היתה קיימת לפני כן. למשל 'דג' הפך לד', 'נחש' הפך לנ'. כך הומצאו האותיות שעברו מאז גלגולים והתפתחות. משם זה התגלגל ליוון, לרומא ולכל העולם המערבי.

"אני עוסקת כבר יותר מ־20 שנה במחקר על קשרי מצרים וכנען באלף השני, וקיוויתי שיום אחד אפשר יהיה לעשות תערוכה. לשמחתי, זה קורה עכשיו. הרבה מאוד מהנושא הזה לא מדובר ולא מוכר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...