המדבר מתעורר

מתל ערד לעין בוקק

תל ערד הוא אתר ארכיאולוגי מהחשובים בישראל. באתר נחשפו שרידי עיר כנענית מבוצרת ומצודות מתקופת מלכי יהודה. במצודות התגלו שרידי מקדש ייחודי ומפעל מים מתקופת מלכי יהודה. המפעל, שראשיתו בתקופה הכנענית, הוא חלק משרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה ומצודה מהתקופה הישראלית (תקופת הברזל).

מתל ערד ממשיכים לנחל קינה הנחשב בעיני רבים לאחד הערוצים הגדולים והיפים במערב מדבר יהודה. המקום הוא בבחינת אטרקציה מרכזית למטיילים, ובקרבתו מצודה עתיקה - חורבת עוזה, החולשת על דרך עתיקה מארץ יהודה לדרום ים המלח - הר עמשא, שמורה שבה יש עושר בוטני של צמחים אנדמיים כמו שלהבית הכלאיים, אירוס שחום וגביעונית ערבית.

את הלילה אפשר לבלות בחניון מצדה מערב, שם אפשר לבחור בין לינה תחת כיפת השמיים ללינה באוהלים פרטיים או בחדרים פרטיים (עד 5 אנשים). בחניון תוכלו למצוא מטבחי שדה, שירותים ומקלחות, שולחנות פיקניק, פינות לקומזיץ משפחתי וגם עמדות לטעינת טלפונים סלולריים. 

ביום השני ממשיכים לגן לאומי מצדה, שם תמצאו כמה מוקדי עניין מרכזיים: שרידי ארמונו הפרטי של הורדוס, שנבנה בשלושה מפלסים, רצפות פסיפס וציורי קיר משוחזרים, שרידיו של אחד מבתי הכנסת היחידים מימי בית שני שהשתמרו עד ימינו, חדר הגורלות - חלל שבו נחשפו שברי חרס הנושאים כתובות ובעיקר שמות של בני התקופה, הכנסייה הביזנטית שהיתה מקום התכנסות לנזירים מתבודדים, בית מרחץ עתיק בסגנון רומי ועוד. 

בשעות הבוקר קשה לראות את הנוף מזרחה, אבל אחר הצהריים השמש שוטפת את ההרים ממול. בסוף שבוע אביבי כדאי להמשיך מכאן למעיין עין בוקק, שבו זורמים מים כל השנה. חונים בחניה של המרכז המסחרי של עין בוקק (אזור המלונות) ומשם עולים בתוך ערוץ הנחל עד המעיין. ההליכה נוחה. 

עין עבדת

מעין עבדת למכתש רמון

עין עבדת הוא מעיין הנובע בקטע שבו נחל צין עוזב את רמת עבדת ומתחתר בין הרמה ורכס חתירה. הנחל יוצר קניון צר ועמוק. גדות הפלג עטורות צמחייה, המושכת לכאן בעלי חיים רבים, ובעיקר רואים את היעלים. שביל הטיולים שבאתר עובר ליד מערות נזירים, שהתגוררו כאן בתקופה הביזנטית. מי שרוצה להמשיך יכול להשקיע 5 דקות נסיעה לגן לאומי עבדת, שהוא גם אתר מורשת עולמית שבו שרידי מורשת יפהפיים.

את הלילה מעבירים בחניון בארות, שיש בו כל מה שצריך כדי לחוות לילה מדברי מול שמיים זרועי כוכבים. אפילו התאורה בחאן מתוכננת כך שאפשר לצפות באינספור הכוכבים שמנצנצים בשביל החלב. 

בחאן שני אוהלים רחבי ידיים המיועדים ללינה קבוצתית, לצד אוהלים משפחתיים (עד ארבעה) ומשטחי קמפינג ללינה באוהלים פרטיים. סככות הצל מיועדות לבקרים המוארים. בחאן שירותים ומקלחות חמות, חדר קירור, סככות אוכל, שולחנות וספסלים, מתקני מנגל, פינות קומזיץ, נקודות חשמל, כיורים לשטיפת כלים, ברזי מים ועוד. אפשר לשכור מזרנים ושקי שינה ולרכוש ציוד בסיסי ללינה ולמחנאות (לפרטים: 08-6280404).

היום השני יוקדש לסיור במכתש רמון, שהוא המכתש האירוזי הגדול מסוגו בעולם. הוא נוצר בתהליכי בלייה ושחיקה ייחודיים. לפני מיליוני שנים היה כאן הר שנשחק וקרס אל תוך עצמו, כדי ליצור מכתש. מכתש רמון נמתח לאורך של כ־40 ק"מ, רוחבו המקסימלי כ־9 ק"מ ובמקום הכי עמוק שלו הוא מגיע לכ־350 מטרים. לא כדאי לוותר על מרכז המבקרים מכתש רמון, שהורחב, שופץ ועוצב מחדש לאחרונה על ידי רשות הטבע והגנים. 

המרכז משלב באופן מעורר סקרנות בין לימוד חווייתי על הגיאולוגיה, החי והגיאוגרפיה של המכתש לבין סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון. בין השאר, תגלו פה את חליפת האסטרונאוט של רמון, שרידים ממעבורת החלל קולומביה, שבה נספה עם חבריו למשימה, יומניו האישיים וסרטים שצילם מהחלל. מרכז המבקרים המחודש עוצב כך שישתלב עם המכתש האדיר הנשקף ממנו (הביקור בתיאום: 08-6588691).

 עין בוקק

מתל באר שבע למכתש הקטן

סמוך למפגש שני הנחלים - באר שבע וחברון - שוכן תל באר שבע, שבו נחשפו שני שלישים משטח העיר בתקופה הישראלית הקדומה (מאה עשירית לפני הספירה הנוצרית). זה מקום יחיד מסוגו ללימוד עקרונות התכנון של עיר מינהל מבוצרת בתקופת המקרא. 

תושבי העיר הקימו באתר מפעל מים מתוחכם, וכן באר מים בעומק 70 מטרים שהתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות. זו הבאר העמוקה בנגב. באתר אפשר להתרשם משרידי רחובות העיר, מהמחסנים, ממבני הציבור, ממבנים פרטיים, מחומות ומשערים, וכדאי להרים את המבט לתצפית נוף המשקיפה אל כל העיר.

מתל באר שבע ממשיכים לגן לאומי ממשית, המשמר את שרידיה של עיר נבטית מהתקופות הרומית והביזנטית, על רקע נוף המדבר של הרי צפון הנגב. בתחום הגן כנסיות ממשית, בנחל ממשית סכרים נבטיים, תצפית וחניון. 

את הלילה נעביר בחאן הנבטי שבגן לאומי ממשית, המספק חוויה נבטית קדומה. כאן אפשר ללון מתחת לכיפת השמיים, באוהלים פרטיים, במאהל בדואי ענק, בטוקולים (אוהלים קבועים) או בחדרים פרטיים. בחניון שירותים ומקלחות, נקודות חשמל, מקומות להדלקת מנגלים, שולחנות פיקניק ואף מטבחי שדה שבהם אפשר להכין ארוחת ערב משפחתית.

את היום השני נתחיל בתצפית המכתש הקטן. מחניון הלילה יוצאים לכיוון מזרח עד הפנייה לכיוון ארץ המכתשים (כביש 206) עד השלט המכוון מזרחה למכתש הקטן (כביש 227). משם נוסעים בנחל מעלה כ־10 ק"מ, ומגיעים למגרש חניה. מהמגרש הולכים מזרחה כקילומטר, על שביל מסומן בצבע אדום, ומגיעים למצפור מכתש קטן. הנוף הנשקף מכאן עוצר נשימה. מכאן אפשר לצפות גם בבריכות הדרומיות של מפעלי ים המלח ומעבר להן הרי אדום מעבר לגבול עם ירדן. 

תל ערד

מהחניון חוזרים בכביש 227 כ־1.5 ק"מ ופונים שמאלה בציר מתפתל כ־3.5 ק"מ עד תצפית נוף מרשימה מראש מעלה עקרבים. מכאן רואים את נופיו של נחל צין, שמורות טבע עין צין ועין עקרבים, הערבה הצפונית ורכס הרי אדום. מדרום־מערב מתנשא מעל שדות הפוספטים הר צין - שהוא, על פי המסורת היהודית, מקום קבורתו של אהרן הכהן. 

ממשיכים במסלול וחולפים על פני האנדרטה לציון פריצת הדרך על ידי חיל הנדסה, ויורדים בפיתוליו של מעלה עקרבים מגובה 402 מ' מעל פני הים עד לגובה 80 מ'. בתום הירידות עוברים על פני מבנה עתיק (מימין לדרך). זהו מצד צפיר - מהמצודות שבנו הרומאים כדי להגן על הדרך העתיקה. שילוט הדרך בהמשך יורה על כניסה שמאלה לעין צין ולעין עקרבים, אך אנו ממשיכים ישר אל צומת עידן בכביש הערבה. 

בסמוך לצומת נמצאת עיר אובות העתיקה, המזוהה עם תמר המקראית. במקום מצודת משמר מתקופת המלוכה הישראלית והרומית ועץ שיטה עתיק יומין, שיש אומדים את גילו בכאלף שנים. כאן מסתיים טיולנו.

צילומים: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים, אורית בורטניק, אריאל ליצק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו