הגשם שניתך השבוע ברחבי אירופה והמזרח התיכון הציף במהירות את המדרכות. האמת, כשהולכים לראיין את אלופת בריטניה בג'ודו במשקל של עד 63 ק"ג, למה אפשר לצפות אם לא לגשם טורדני. אליס שלזינגר מחזיקה הרי בדרכון בריטי בזכות אמה, ילידת אנגליה, ואם לא יקרה משהו יוצא דופן היא תייצג את המדינה באירוע הספורט הגדול בתבל, אולימפיאדת ריו בעוד פחות מחצי שנה.
אבל אנחנו בכלל בראשון לציון, ושלזינגר בכלל מדברת עברית וייצגה את ישראל כבר בשתי אולימפיאדות, והיא בכלל מתגוררת בנס ציונה עם בעלה, ואבא שלה הכיר את אמא שלה בקיבוץ כשהיה בגרעין. אז מה קורה פה?
לאחר האולימפיאדות צמחה במשקל של שלזינגר ספורטאית בשם ירדן ג'רבי. שלזינגר, שהסתכסכה עם איגוד הג'ודו והעומד בראשו משה פונטי, היתה עסוקה במאבקים מהרגע שחזרה מאולימפיאדת לונדון, עד שבאיגוד החליטו שג'רבי תהיה הספורטאית שתוביל את הענף הנשי לקראת אולימפיאדת ריו.
בספטמבר 2013 הודיעה שלזינגר שהיא תייצג מדינה אחרת, ורק שמונה חודשים אחרי, שכללו מאבק מלוכלך גם במושגים של עסקנות הספורט שלנו, היא קיבלה את השחרור המיוחל מאיגוד הג'ודו. למרות ניסיונות רבים למצוא מדינה מאמצת אחרת, הג'ודוקא נאלצה לשים זמנית את החלום בצד ואף עברה לעסוק בסמבו, ענף לא אולימפי, ובו היא הוכתרה במשך שנתיים רצופות כאלופת העולם ואף הוסיפה מדליית זהב באליפות אירופה.
לאחר שנתיים מחוץ לג'ודו היא קיבלה הזדמנות בזכות הדרכון הבריטי לייצג את בריטניה. במהירות החלה שלזינגר לזכות בתארים, וביום שבת האחרון פגשה לקרב ראש בראש על מדליה את ירדן ג'רבי, בתחרות הגרנד פרי, בדיסלדורף, גרמניה.
שלזינגר ניצחה בצורה משכנעת, תוך שיריבתה נפגעת בצלעות ומאבדת סיכוי למדליה. שלזינגר המשיכה עד למדליית הכסף, ועשתה עוד צעד בדרך לכרטיס לריו (היא צריכה לסיים בין 14 הראשונות בדירוג הענף, וכרגע היא במקום התשיעי).
"צעקתי 'יש' אותנטי"
רגע אחד סמלי נתפס במצלמות, ובו שלזינגר הניפה אגרוף של ניצחון לעבר הצוות שלה. ליד המזרן עמד משה פונטי, שהחזיר לה בתנועה משלו.
מי שחשב שהאמוציות בין שלזינגר לאיגוד הג'ודו הישראלי יירגעו, לא מבין בפני מה אנחנו עומדים אם וכאשר נגיע לקרב על המדליה בין שתי הישראליות הללו בברזיל. מדובר בסיפור עם חומרים ששווים אוסקר: "קודם כל אני חייבת להגיד שבאותו רגע שצעקתי את ה'יש' שלי ועשיתי את תנועת הניצחון, הרגשתי שזה יצא ממני באותנטיות, אבל חמש דקות לאחר מכן בחדר ההלבשה הרגשתי לא טוב עם עצמי ואני מצטערת שהתנהגתי ככה", אומרת שלזינגר, "אני יודעת שבשביל הציבור והתקשורת, הסיפור שלי עם ירדן הוא סיפור גדול ופיקנטי, אבל אני ספורטאית ולא חושבת ככה. אם ארגיש שאני רוצה לנקום זה לא יהיה על מזרן הג'ודו. אני צריכה להתרכז במה שאני עושה ולא לחשוב על מדליה ולא על מפגש עם ירדן בריו".
שלזינגר החלה לאחרונה לעבוד עם ילדים. יחד עם בעלה פאבל מוסין - שעמד לטענת איגוד הג'ודו במרכז המריבה שלה עם האיגוד, אחרי שאליס כעסה שלא קיבל את אימון נבחרת הנשים - הם מתכננים להקים משפחה בקרוב.
מצד שני, היא מדברת גם על אולימפיאדת טוקיו, כי מבחינתה "זה כאילו התחלתי עכשיו מחדש, יכול להיות שבטוקיו אני בכלל אחזור לייצג את ישראל. אחרי כל מה שעברתי והייסורים הקשים, עד שהתקבלה החלטת בית המשפט, הכל יכול לקרות.
"אני מסתכלת על ההורים שלי ואומרת לעצמי, איך יכול להיות שהם עדיין חושבים שהספורט בישראל נקי, שהאמת תמיד מנצחת בו, שזה עניין של ספורטאים נטו. אני איבדתי את התמימות הזו לצערי", היא נושכת את שפתיה: "אבל די, שמתי את זה בקופסה בצד ואני ממשיכה הלאה".
אפשר להאמין לשלזינגר שהיא המשיכה הלאה. בנבחרת הבריטית קיבלו אותה כאחת משלהם, היא גברה כבר פעמיים על ירדן ג'רבי בקרבות ביניהן ועכשיו, כשהיא בקו הבריאות, היא תצא היום לשלושה שבועות של מחנה אימונים בברזיל, ולאחריו ריו 2016. באמצע עוד תהיה לה אליפות אירופה ששם, נו, ככה כנראה ירצה הגורל, תפגוש שוב את ג'רבי.
במילים אחרות, גם אם אתם לא חובבי ספורט או חובבי ג'ודו, מהסיפור הזה לא תוכלו להתחמק. האמת, נראה שכבר חצי מדינה גם ככה בתוך העניין הזה: "כשאתה עובר שנתיים כאלה שבהן הורים של ילדים שבאים לחוג שואלים שאלות, ניגשים אלייך ברחוב ושואלים מה קרה, ואם זה נכון מה שכתבו, ומה שעשו לי, אתה מתחיל לשאול את עצמך למה.
"התשובה היא שמדובר באהבה טהורה לג'ודו. אם לא הייתי אוהבת את זה, הייתי נשברת באמצע. הרבה אנשים מסביבי, כולל ההורים שלי, בשלב מסוים התייאשו. אבל היום לדוגמה, כשאני עובדת עם הילדים, חלק מהדברים שאני רוצה להעביר להם זה שהם יידעו לאן הם נכנסים ושתהיה להם הבנה שבישראל אתה צריך להתעסק גם עם עסקנים ולעבור הרבה תלאות. עם זאת, כמי שעכשיו עובדת עם האיגוד הבריטי, אני חייבת לציין שהתנאים לג'ודוקות הישראלים הם מהטובים בעולם".
שלזינגר נישאה לפני כחצי שנה, ולחתונה שלה הגיעו נציגים מנבחרת הגברים הישראלית. החברות שלה לשעבר מנבחרת הנשים לא הגיעו. בכלל, לדבריה של שלזינגר, כשהם נפגשים בתחרויות, הגברים עוד שומרים על כללי הנימוס, אבל הנשים, כולל המאמן שני הרשקו, ניתקו לדבריה מגע: "אני ישראלית והם לא ייקחו את זה ממני. זו המדינה שלי, זו השפה שבה אני מדברת, זו השפה שאני חולמת בה וזו המדינה שאני חיה בה. אבא שלי שירת בצנחנים ועשה מילואים עם שישה ילדים בבית. זה המקום שאני גרה בו ואגדל בו את ילדיי.
"אני יודעת שאם אזכה במדליה בריו זו תהיה קודם כל מדליה ישראלית, והעם בישראל ישמח בשמחתי, הדגל הבריטי שעל החליפה לא ישנה את זה. אחרי המדליה בשבת האחרונה הייתי המומה מכמות הברכות שקיבלתי מישראלים. אולי כי בסופו של דבר אנשים יודעים מה התרחש, והעוול הגדול שנעשה לי גורם להם להרגיש משהו כלפיי. אהדה? אהבה? אולי אפילו רחמים. לא יודעת וזה לא באמת משנה, כי העובדה היא שאני לא מפסיקה לקבל תגובות ואהבה מהרחוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו