קשור, ועוד איך
לציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף - שלישיית מה קשור בשבילכם - יש הרבה מה להגיד על המצב הכלכלי והחברתי במדינה הזו • אז נכון, הם עדיין לא רוצים להרגיז אף אחד, אבל אחרי גיל 30, בשיא ההצלחה שלהם, הם כבר מרשים לעצמם לשרבב קצת סאטירה לתוכנית המערכונים החדשה שלהם, "עם סגולה", שעולה מחר בערוץ 2
כשאתה מגיע לראיין את שלישיית מה קשור, אתה מניח שיהיו צחוקים ודאחקות. בכל זאת, מדובר באחד ההרכבים היותר מצחיקים שיש לנו. כך שדי הופתעתי כשכבר בתחילת הראיון קיבלתי מניפסט חברתי זועם מפי השלושה.
זה התחיל עם אסי ישראלוף. "אתה יודע מה הכי מטריד אותי-", פתח ואמר, "שנהיינו עם אדיש. כל אחד דואג רק לעצמו. זה מטריף אותי. אני רואה זוגות צעירים של חברים שמנסים לקנות דירה ולא יכולים, והלב שלי נקרע. ועוד לא אמרתי מילה על אלה שגם יש להם ילד ואז הם בכלל בבעיה רצינית. פתאום אני מוצא את עצמי מתחיל לברר איפה מוכרים סימילאק בזול".
"הפכנו לחברה אדישה", מצטרף שלום מיכאלשווילי. "לא מזמן העלו את מחיר הדלק ל-7.38 שקלים לליטר, ובתקשורת ישר אמרו: 'יש מחאה ציבורית'. איזו מחאה? כולה כמה סטטוסים בפייסבוק. זאת מחאה? אנשים מקליקים משפט וממשיכים בשיגרת היום שלהם".
ישראלוף: "תראה מה היה בצרפת לאחרונה. רצו להעביר שם חוק שמעלה את גיל היציאה לפנסיה, והאזרחים אשכרה יצאו לרחובות וסגרו את המדינה כמחאה. ואנחנו? שותקים".
מיכאלשווילי: "אתה יודע מה? אני מרוויח טוב ולא חסר לי כלום בחיים, ברוך השם, אבל קשה לי שלוקחים ממני כל כך הרבה כסף במיסים. ותחשוב שאם אני מתלונן, מה יגידו אנשים שבאמת באמת קשה להם בחיים. קשה לשרוד פה, להתקדם ולקנות בית. כל דבר שמנסים לעשות פה כרוך בזיעה. אבא שלי, נהג מונית, יוצא לעבוד כל יום בשתיים וחצי לפנות בוקר, וכל שנה נהיה לו יותר ויותר קשה לסגור את החודש".
ואתם עושים משהו חוץ מלקטר כמו כולנו-
ציון ברוך: "אין לי ספק שיום אחד, כשבאמת יימאס לנו או כשנחליט שהגיעה השעה, נשתמש בכוח הפרסומי שלנו, נגייס את כל החברים המפורסמים שלנו ונוביל פה שינוי. זה עוד מוקדם עבורנו אבל זה כל כך מתבקש. אתה יודע מה הכי כואב לי במדינה? שאיבדנו את האהבה העצמית. אני זוכר שפעם אריק שרון סיפר שבדרך הביתה, גם אם הוא נורא עייף, הוא אוהב להישאר ער ולהסתכל על האדמה שלנו.
"איך נצא מהסיוט של עצמנו אם לא נאהב את עצמנו? הרב שלי אומר לי לא פעם 'האוויר פה מחכים', וזה נכון. אנחנו עם מיוחד ואנחנו חייבים לאהוב את עצמנו יותר. זאת מצווה גדולה להגיד שאנחנו עם סגולה".
מתברר שחברי שלישיית מה קשור התבגרו. אסי ישראלוף (31) התחתן לפני כשנה וחצי, עזב את דירת הרווקים בשדרות רוטשילד בתל אביב לטובת גבעתיים והביא לעולם את גידי בן העשרה חודשים (ציון ברוך: "יצא לו ילד בריטי").
שלום מיכאלשווילי (32.5) התגרש אחרי חמש שנות נישואים, ומנסה, רגע לפני תחילת צילומי העונה השנייה של "עספור", לאסוף את השברים ("קשה לי לדבר על זה כי זה טרי ובעיקר כי אני צריך להודות בפני עצמי בכישלון כזה גדול. זאת טראומה").
ואפילו ציון ברוך (31), הרווק הנצחי של החבורה וחביב מדורי הרכילות (שנוהגים לעדכן על כל תסרוקת, בגד, כובע, אוטו או בחורה שמתלווה לברוך), מוצא את עצמו יושב בבית ומצייר על בדי קנבס.
כמעט עשור אחרי שפרצו לתודעה במסגרת פינה בתוכנית של אלי יצפאן, הם כבר לא הילדים התמימים מרמלה שרואים את העולם בוורוד. ההתבגרות הזו חילחלה גם לתוכנית המערכונים החדשה שלהם, "עם סגולה", שעולה בערוץ 2 (קשת) מחר בלילה.
מעריצי השלישייה ימשיכו לקבל את המנה המה-קשורית המוכרת, שכוללת מצעד דמויות מטורללות כמיטב המסורת. אבל בין השורות הם יקבלו גם סאטירה לייט. לא משהו שירגיז את ההמונים שנוהרים להופעות שלהם (ברוך: "אנחנו מאוד מעריכים את הנוער שלנו"), אבל משהו שידליק, בתקווה, חומר למחשבה.
במערכונים שצולמו עד כה, חלקם מעבר לים, הם עוקצים את המטיילים בהודו שמותירים חותם בכל חלקת אדמה זרה, את המשפחה הישראלית שנוסעת לתאילנד כדי לחלץ את הילד מהכלא, את תלמידי התיכון שנוסעים למצעד החיים בפולין אבל עסוקים יותר בעדכון סטטוסים בפייסבוק ובמשחקי פלייסטיישן, ואפילו את סוכני המוסד שכושלים במשימותיהם.
"כשהיינו בני 20 הצחיקו אותנו דברים מסוימים, והיום, כשאנחנו בני 30, מצחיקים אותנו דברים אחרים", אומר ישראלוף. "האם אנחנו עושים סאטירה? זה מושג שגדול עלינו. אין לנו רצון לדרוך לאנשים על יבלות, אבל בהחלט שזרנו לא מעט אמירות בתוכנית החדשה".
מיכאלשווילי: "כל המערכונים על פולין נולדו אחרי שקראנו בעיתונים על קבוצת נערים שהזמינו זונות למלון במסגרת נסיעה למצעד החיים. היו לנו שני מערכונים כתובים בנושא אבל פחדנו לחצות את הגבול אז ויתרנו עליהם". "אבל אנחנו גם יודעים לפרגן כשצריך", ממהר ברוך למתן את מה שעשוי להרחיק צופים נרגזים מהמסך. "למשל, יש לנו מערכונים על רם עמנואל, היהודי שהיה העוזר של אובאמה. הוא כל הזמן לוחש דברים באוזן של אובאמה ומסובב אותו לטובתנו".
ישראלוף: "המטרה שלנו היא להצחיק ולא להצליף, אבל אין ספק שאנחנו מתבגרים. מה שמעסיק אבא לילד (הוא מצביע על עצמו), גבר בן 33 (מצביע על שלום) ו... (מביט לעבר ציון) נערה פרחונית בת 16 אלה דבר אחרים ממה שהעסיקו אותנו בעבר, וזה בהחלט מחלחל לתוך העבודה שלנו".
ברוך: "אומרים שהומור בא מכאב, ואין ספק שחלק מההומור שלנו פה מגיע מנגיעה במקומות הכואבים של המדינה".
הקסם של השלישייה הזו בא לידי ביטוי בדינמיקת הפינג-פונג האינסופית שלהם. הם יורים פאנצ'ים על כלום בקצב מסחרר ונהנים מכל רגע. "אני רק רוצה לשתף אותך שאסי 'עקץ' אותי לאחרונה", מתחיל ברוך. "נולד לו ילד ואמרתי לו שהוא יכול לקנות, עלי, מה שהוא רוצה. הוא ביקש במתנה לול. שאלתי 'כמה זה עולה-', והוא אמר '400 שקל'. אמרתי לו 'תשתולל'. הבן אדם קנה לול ב-800 שקל. לול, כן? אתה מוכן להסביר לי איך המחיר קפץ-".
ישראלוף: "ונא לציין שקניתי את זה על חשבוני ועדיין לא שילמת לי עליו".
ברוך: "אני מחכה שתיכנס לי משכורת".
ישראלוף: "הילד עוד מעט בן שנה. מתי תיכנס המשכורת-".
ברוך: "אז מה? ולי לא קנית מתנה ליום הולדת 30".
הדינמיקה הזאת, והיכרות של יותר מ-15 שנה, מאז הכירו בתיכון עמל א' ברמלה, הן כנראה הסופר-גלו שמחבר אותם זה לזה, אף על פי שבשנים האחרונות הם עסוקים בפרויקטים נפרדים: מיכאלשווילי ב"הבורר" וב"עספור"; ברוך ב"הכל דבש" ובתפקידי אורח למיניהם, וישראלוף ב"הצרות שלי עם נשים" ובאלבום בכורה שהוא מוציא בקרוב בשיתוף עם פיטר רוט.
נראה שמיכאלשווילי הוא המבוגר האחראי של החבורה ("קדימה, צריכים להתקדם עם הראיון, יש לנו הופעה הערב"). לדבריו, הסוד של החבורה והמזל הגדול שלה הם החברות הטובה בין השלושה. "אם מישהו מאבד את עצמו, השאר מורידים אותו למציאות", הוא מסביר.
ברוך: "לפני שלוש שנים אסי ניגש אלי ואמר לי: 'ציון, אתה נמצא בתקופה שאתה צריך להוריד קצת את הראש. שב בבית ועצור את הבילויים והבחורות. תרגיע. אתה צריך לעשות שינויים בחיים שלך'. הקשבתי לו, הלכתי הביתה, ישבתי עם עצמי, וואללה, הגעתי למסקנה שהוא צודק".
ישראלוף: "אמרתי את הדברים ממקום של חבר אוהב. לא רציתי שהוא ילך לאיבוד".
ברוך: "אנחנו נמצאים במקצוע שנורא קל ללכת בו לאיבוד, להתלהב, סמים, אלכוהול וכו'. ראיתי איך זה קורה לאנשים מסביבי. אם הייתי לבד בתעשייה הזו, אני מאמין שכבר מזמן הייתי הולך לאיבוד".
ישראלוף: "נורא קל להתבלבל כשאתה נמצא במרכז העניינים, התקשורת מתעסקת בך ויש לך כוח. אתה הולך ברחוב ואנשים צועקים לך 'אתה המלך' ו'אוהבים אותך'. אתה יכול להתחיל להאמין בזה שאתה באמת מלך אם אין מי שיאזן אותך".
ברוך: "ותוסיף את כל התארים שהתקשורת נותנת לך, זה יכול לבלבל".
לי זה נשמע בעיקר כיף להיות רווק מבוקש או יפה ונכון.
ברוך: "עזוב, זה מחמיא אבל לא מעיף".
מיכאלשווילי: "כשאנחנו מעוכים בוואן, בדרך להופעה בדימונה, תואר 'רווק נחשק' לא עוזר לנו".
ברוך: "תמיד יש איזה חתיך תורן: עוז זהבי, יהודה לוי, רן דנקר. בסדר. אז כותבים. תודה רבה".
ישראלוף: "יש לנו מזל שאנחנו פועלים במדינה שיש לה זיכרון קצר, לטוב ולרע. היום אתה למעלה ומחר אתה בירידה".
מיכאלשווילי: "הירידה היא הרבה פעמים דבר מבורך".
אף על פי שעוד לא חוויתם ירידה. יש חשש שדברים עשויים להשתנות-
"לא חווינו כישלון מקצועי, אבל בהחלט חווינו תזוזה הצידה מבחירה. אחרי שעשינו את 'הישראלים', שהיה שיא הרייטינג בפריים טיים, עשינו תוכנית אירוח בהוט, שזה נישה, ואחר כך תוכנית בערוץ 24, שזה עוד יותר נישה. היינו יכולים להמשיך להיות במרכז אבל העדפנו להוריד פרופיל. יש תקופות שבהן אנחנו פשוט צריכים קצת לנוח ולהיות עם המשפחה".
הגעתם כבר לשקט כלכלי שיכול לאפשר לכם לנוח-
ברוך: "אנחנו לא מתלוננים, אבל אנחנו לא מרוויחים מיליונים. אנחנו לא באירופה שמישהו מוציא איזה שיר אחד ומסודר ממנו לכל החיים או בארה"ב שאמן ממציא דמות, עושה ממנה 50 מיליון דולר ופורש לכל החיים. פה אם אתה לא מחדש - אתה זז הצידה".
ישראלוף: "לפעמים אני מאחל לנו שבתור אמנים נגיע לנחלה הכלכלית ונוכל קצת לשחרר". ברוך: "מה זה נחלה? יותר כסף-".
ישראלוף: "כשנגיע לשם, הנפש תרגיש".
ברוך: "אני חושב שמבחינה נפשית אנחנו מאוד בנחלה".
ישראלוף: "להיות בנחלה זה לא להיות מוטרד כלכלית ואז לעשות בחירות שהן לא כלכליות, למשל לעשות תיאטרון, שאנחנו כל הזמן דוחים הצעות כאלה, או לעבוד עם ילדים. תראה, אנחנו מרוויחים בסדר, אבל אני חייב לומר שבמסגרת השמירה שלנו זה על זה אנחנו לא נותנים לעצמנו לאבד את הראש או להתלהב יותר מדי. אני את האוטו הראשון שלי, לדוגמה, קניתי רק בגיל 28".
ברוך: "והוא פחד להשאיר אותו לבד ברחוב".
ישראלוף: "זאת לא בדיחה. התקשרתי לציון באמצע הלילה ואמרתי לו 'אני בסרטים'. הוא אומר לי 'מה קרה? דבר'. אמרתי לו 'אני מפחד להשאיר את האוטו לבד ברחוב שלא ישרטו אותו או יגנבו אותו'".
מיכאלשווילי: "כשרציתי לקנות אוטו חדש אשתי לשעבר אמרה לי, 'בוא רק לא נגזים. שלא נוציא לאנשים את העיניים'. האמת היא שהיא לא היתה צריכה לומר לי את זה. הילדים מרמלה עדיין חיים בתוכנו".
ישראלוף: "אני זוכר איך אמא שלי כל חג דאגה שיהיה לנו כסף לבגדים חדשים. זה היה קדוש. היום, כאבא, אני מעריך את המאמץ הזה פי מיליון יותר מכל דבר אחר בעולם".
אפרופו הרקע הצנוע שממנו באתם, יש רגעים שאתם מפחדים שהכל ייגמר-
מיכאלשווילי: "צנוע בלשון המעטה. כן, ברור. החשש הזה קיים בנו. למרות שלא צריך להגזים. המקרר תמיד היה מלא בכל טוב".
ברוך: "תראה, אני מודה, כשהתחלנו להרוויח כסף היינו קונים הרבה שטויות. אל תשכח שגם היינו צעירים. קנינו אופניים נורא יקרים, בגדים וכו'. זה היה שילוב של התלהבות ופיצוי על הילדות. היום אין מצב שאני אקנה ג'ינס שעולה 2,000 שקל".
והיו מקרים כאלו-
"היו".
במדורי הרכילות אוהבים להתעסק בג'יפים השחורים והגדולים שלך. זה מרגיז אותך-
"אני צריך להתנצל שקניתי אוטו חדש וסבבה לי לנסוע עליו? אני עובד בשבילו. תאמין לי שאני בעצמי לא מבין לפעמים מה קורה איתי. אתה יודע מתי קלטתי 'ואללה, איזה אוטו יש לי'? כשאספתי את אסי להופעה בפסטיגל. אמרתי לו פתאום, 'אתה קולט על מה אנחנו נוסעים-'. אני לא רודף אחרי הכסף אבל אני נהנה ממה שהוא מביא, וגם זה בפרופורציות. חוץ מזה, אני חי באמונה ששום דבר לא שלנו. הכל הלוואה מאלוהים: האוטו, הבית, הכסף. המחשבה הזאת שומרת עלי".
ישראלוף: "לקח לנו זמן להרוויח כסף. אנשים מהצד חושבים שאנחנו עשירים או שאנחנו דופקים קופה. בשנים הראשונות המנהל שלנו, גיל, שהשקיע בנו את כל הכסף ומישכן את הבית של ההורים שלו ומכר מכוניות - היה נותן לנו משכורת של 4,000 שקל והיינו מאושרים עד השמיים. הסתובבנו ברחוב כאילו שזכינו בלוטו.
"אני חושב שהפעם הראשונה שבה פינקנו את עצמנו היתה כשקנינו מזגנים לדירה שלנו. גרנו ביהודה הלוי, דירה מעל דירה, ולא היו מזגנים. לילה אחד היה חום מטורף ואני טיפוס מזיע. אני חושב שהורדתי ארבעה ק"ג באותו לילה".
ברוך: "אמרתי 'כוסאומו העולם, אני הולך לקנות לנו מזגנים', וקנינו אותם באיזה עשרה תשלומים".
הכסף הוא מה שמניע אתכם לעבוד כבר עשור בלי הפוגה-
ישראלוף: "זה לא קשור לכסף. אמנים פועלים מתוך מקום של רעב להראות את הדברים שלהם. אם לא היינו צריכים אישור או פידבק - לא היינו אמנים. יש פחד שפתאום לא יעריכו אותך או לא ירצו לראות אותך".
ברוך: "אני מניח שכשנהיה מבוגרים והכל ייגמר, ויהיה לנו סכום גדול בבנק, אני אשחרר ואפנה את הבמה לצעירים. אני לא אהיה מהמבוגרים המרירים שמתלוננים על הצעירים. יהיה לי את הכסף והמשפחה שאני רוצה ואת העבר התרבותי שלי, ואני אשחרר. אתה יודע מה החלום האמיתי שלי? לא הרבה יודעים את זה: לצייר".
מפתיע.
"כשהייתי בן 5 התחלתי לצייר. העתקתי פורטרט של ראובן רובין. ההורים שלי ראו ולא האמינו ולקחו אותי אחרי הגן כל יום למקום שהייתי מצייר בו שעתיים. המורה שלי לציור רצתה לשלוח אותי כשהייתי בן 6 לאיטליה כדי שאלמד שם, אבל ההורים שלי לא הסכימו. אבא שלי אמר 'כסף מציורים עושים אחרי שמתים'. אני מקווה שאותי יגלו כשאני חי.
"לפני כמה שנים פגשתי את המורה ההיא לציור והיא אמרה לי 'תראה מה זה, ניסו לכבות את האמנות שלך אבל היא פרצה ממך בדרך אחרת'. ביום שארגיש מוכן אעשה תערוכה".
מיכאלשווילי: "יש לנו המון חלומות לא מוגשמים. אני, למשל, הלכתי ללמוד על הבורסה והוצאתי תעודת ברוקר. אבל עזוב, זה נגמר רע והפסדתי מלא כסף".
ברוך: "אני רוצה ללמוד צרפתית".
ישראלוף: "אני מת על מוסיקה אבל יודע לנגן רק מתוך שמיעה. נורא בא לי ללמוד לקרוא תווים ולנגן בטהובן או משהו כזה".
מיכאלשווילי: "אני רוצה לביים משהו. זאת הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי להגיד את זה בקול רם כי אני לא רוצה להישמע שחצן חלילה. אני חושב שאני אוכל להיות מדריך טוב לשחקנים".
ברוך: "ואני נורא רוצה להקים משפחה".
ישראלוף: "אני חייב לומר שהתקשורת ממש הגזימה עם ההתייחסות שלה לציון ובראה בלון שלא קיים. היא כל כך רעבה לאייטמים שהיא מזינה את עצמה בסיפורים, אבל הוא אחד האנשים היותר זוגיים שאני מכיר".
אז ציון, איפה הבאג שמונע ממך למצוא בת זוג-
"לא יודע. יצאתי, התאהבתי, נכוויתי, בכיתי ונפרדתי כמה פעמים. אני טוען שיש לי שמירה מלמעלה ושכשהאישה הנכונה תגיע - היא תגיע. הבעיה אצלי קשורה לעובדה שאני חי עם השניים האלה כל כך צמוד שלמרות שאנחנו מתבגרים פיזית - אני עדיין מרגיש בן 16.
"רק השבוע קלטתי שיש לשלום שערות לבנות בזקן, ואני בכלל שואל אותם כל הזמן איפה סגנית המנהלת מהתיכון שלנו ברמלה. לפעמים אני ממש מרגיש תקוע איתם בתיכון. אני מסתכל אחורה ולא מאמין שעברו כבר 16 שנה מאז שהכרנו ויצאנו לדרך".