עצמאיות בשטח

נהוג לדבר על חנויות הספרים העצמאיות בארץ בתערובת של פסימיות ותסכול, ובצדק: רבות מהן נאבקות על מנת לשרוד, חלק גדול מדי נכנע ונסגר בשנים האחרונות. אך מה שקורה מעבר לים עשוי לשמש זריקת עידוד: השבוע פירסם ה"ניו יורק טיימס" נתונים שאספה האגודה האמריקנית של מוכרי הספרים, שבה חברות יותר מ־2,000 חנויות ספרים עצמאיות מרחבי ארה"ב. מן הנתונים עולה כי מאז 2009 נרשמה עלייה של יותר מ־30% במכירות ביחס לשנים קודמות; 10% בשנת 2015 לבדה, זאת, במקביל להידרדרותן המתמשכת של רשתות הענק כגון בארנס אנד נובל, הידרדרות שאף לה חלק בהתאוששותן של החנויות העצמאיות.  

לדברי מנכ"ל האגודה, אחד ההסברים לעלייה הוא שיותר ויותר חנויות נמכרות לדור חדש, צעיר וחדור מוטיבציה, וממותגות כחנויות "אינדי", המזהות את המיאוס ברשתות ואת הצורך של הקוראים להיחלץ מהלפיתה של מסכי המחשב ולמצוא עצמם במרחב ידידותי, לא פחות מהרצון להחזיק ספר של ממש, על כל הרומנטיקה של ריח הדפים והמישוש הכמעט ארוטי של הכריכה.

הצרכנים מוותרים על המתווכים, שמייקרים את המוצר ברשתות הענק. בארנס אנד נובל // צילום: רויטרס

כריס דבלין, המחזיק בשלוש חנויות ספרים עצמאיות ועומד לפתוח את הרביעית, קשר באותה כתבה בין התעוררותה לחיים של סצנת החנויות העצמאיות להתגברות תפיסת הצריכה המקומית – גישה הוליסטית המעודדת את התושבים לצרוך כמה שיותר מוצרים המיוצרים בקירבת מקום. גישה זו, שצוברת תאוצה בעולם, לא רק מבקשת לוותר על שרשרת המתווכים שמייקרים את המוצר, כי אם גם על הרשתות, ותחת זאת מבקשת להשאיר את הכסף בתוך הקהילה וכך לחזק את חבריה ואת המימד הקהילתי כאחד.

סיבה נוספת ושנויה במחלוקת שעלתה בכתבה, כמו גם במאמר באתר "The Week", קושרת בין התעוררות החנויות העצמאיות בארה"ב ובין נוהגן החדש למכור לא רק ספרים. בחנויותיו של דבלין, למשל, תמצאו גם ציוד משרדי, צעצועים, כרטיסי ברכה ואפילו ציוד מחנאות; בחנוי