"הטוב ביותר של הסטרוקס"

אחרי חמש שנות שתיקה, שיצרו ציפיות עצומות, האלבום החדש של הסטרוקס, "Angels", הגיע אתמול לחנויות. זאת, אחרי שכבר לפני כשבועיים הציעה הלהקה את האלבום להאזנה מלאה בסטרימינג באתר הרשמי שלה. לאור זאת, עיתונים ומגזינים רבים בעולם פירסמו כבר בסוף השבוע ביקורות על האלבום החדש, רובן מהללות.

במגזין ה"רולינג סטון" הוותיק נכתב כי "זהו האלבום הטוב ביותר שיצרו הסטרוקס מאז האלבום 'Is This It'". גם במגזין "ספין" הישוו את האיכויות של האלבום החדש לאלבום הבכורה של החמישייה הניו-יורקית, וטענו כי "האלבום מזכיר מדוע מלכתחילה לא ניתן היה לעמוד בפניהם". מצד שני, ב"גרדיאן" הבריטי קטלו את האלבום וטענו כי "'Angels' פשוט נשמע כמו אלבום שנוצר על ידי אנשים שממש לא רצו לעשות אלבום".

העבודה הארוכה על האלבום לוותה במתחים רבים בין חברי ההרכב. היא כללה שכתובים חוזרים ונשנים של השירים, בעיקר עקב חוסר שביעות רצונו של מנהיג ההרכב ג'וליאן קזבלנקס. בראיון ל"ניו יורק טיימס" טען המפיק גאס אוברג כי המצב הגיע לכך שלכל אחד משירי האלבום הוקלטו כמה גרסאות, שעליהן התווכחו חברי הלהקה במשך זמן רב. בראיון לאתר המוסיקה "פיצ'פורק" סיפר הגיטריסט ניק ולנסי כי התקופה שבה עבדו על האלבום היתה עבורו "תקופה איומה", וטען כי לא יסכים לעבוד כך בעתיד.

הסטרוקס, שהוקמו ב-1998, אחראים במו ידיהם להייפ המחודש שהתעורר סביב רוק הגיטרות האלטרנטיבי בתחילת שנות האלפיים, כשקשרו את הז'אנר בקשר הדוק עם האופנה וסגנון החיים האורבני הניו-יורקיים. אלבום הבכורה שלהם, 'Is This It', שיצא ב-2001, חולל מהפכה של ממש בסאונד של הפופ כיום. שני אלבומיהם הבאים ביססו את מעמדם כאחד ההרכבים החשובים והאהובים בפופ העכשווי.

אחרי חמש שנות שתיקה, די טבעי שהאלבום הרביעי של הסטרוקס מתקבל בהיסטריה מוחלטת. השקת הסינגל הראשון, "Under Cover of Darkness", הביאה לקריסה של אתר הלהקה. הלהקה השיקה באופן לא רשמי את האלבום בסוף השבוע בפסטיבל SXSW באוסטין, טקסס, מול קהל מזדמן של 20 אלף צופים.

במבחן התוצאה, הפרפקציוניזם המוגזם של קזבלנקס והדינמיקה המורכבת בין חברי הלהקה הולידו אלבום פופ חביב אך נטול חום. השירה של קזבלנקס נשמעת לרוב לא אמינה, הגיטרות של אלברט המונד ג'וניור יפות כתמיד אך מעט עייפות ונטולות תעוזה, והניסיונות להציע מורכבות מוסיקלית בשירים כמו "Metabolism" לא עולים יפה. ועדיין, האלבום כולל כמה שירי פופ מעולים כמו "Under Cover of Darkness" ו-"Two Kinds of Happiness", כך שהיה בהחלט שווה לחכות לו.