"בגילי, אני מגיע למסקנה הבנאלית שיש אנשים ששוה לדבר איתם, ויש כאלה שלא", כותב מישל וולבק, הסופר הצרפתי שעורר סערה עולמית בספרו "כניעה" - דיסטופיה על השתלטות האיסלאם על אירופה, שבשילוב מקרים מוזר יצא לאור בצרפת ב־07.01.2015, יום הפיגוע במערכת השבועון הסאטירי "שארלי הבדו".
בן שיחו של וולבק הוא הפילוסוף ברנאר־אנרי לוי, שהתפרסם גם בזכות ספרו "מי הרג את דניאל פרל", שבו טען שהעיתונאי היהודי הצעיר נרצח מכיוון שעמד לחשוף קשרים בין שירותי הביון הפקיסטניים וארגון אל־קאעידה. לוי הוא אייקון תרבות פאריסאי, תמיד הדור בחולצה לבנה בוהקת, בעל טור קבוע בשבועון הצרפתי היוקרתי "לה־פואן", בן עשירים שמכר את כל ירושתו והקדיש את זמנו "לחיפוש עוולות שיש לתקן".
"אויבי הציבור" מכיל 28 מכתבים שהחליפו ביניהם השניים במרוצת שנת 2008. שמו של הספר מזכיר את "אויב העם" של איבסן, שבו רופא מרחצאות שגילה במים חיידק מסוכן מפרסם את ממצאיו, ומעלה עליו את חמת אזרחי העיירה, שפרנסתם תלויה בתיירות המרפא. בדומה, חשים וולבק ולוי אחוות לוחמים, ורואים עצמם כנרדפים על ידי ה"עדר" כיוון שהם מעזים להגיד את האמת.
דומה שמקדמת דנא אנו משתוקקים לצפות באינטראקציה בין שני אנשים או בין שני מערכי מחשבה: קרב אבירים, דיון משפטי אדברסרי בין קטגור לסנגור, ויכוח בין בית הלל לבית שמאי, וגם תזה מול אנטיתזה כמשנתו של הגל. משום כך, חליפת המכתבים בין שני אישים, דומים ושונים, ידידים ובני פלוגתא - מרתקת. למשל, ההתכתבות בין חנה ארנדט וגרשם שלום, או בין זיגמונד פרויד ותלמידו־יריבו קרל יונג.
שני "אויבי הציבור" מתווכחים על מושג האלוהים. לוי רואה את המושג של "נשמה שנבראה בצלם" כחיוני בהתפתחות הסובייקט האנושי, שאל לו להצטמצם במגבלות המחשבה המדעית. לעומתו, דבק וולבק בגישת "הרוח במכונה", ולפיה תחושת ה"אני קיים" של יצורים חיים תופיע גם במכונות, כאשר תגענה לדרגת מורכבות גבוהה.
השניים מנתחים את דברי גתה - "אני מבכר לעולל אי צדק מאשר לסבול אי סדר", שנאמרו לאחר שהתערב והציל חייל צרפתי מלינץ' בידי חיילים פרוסים. הצרפתי הפולש נראה לפרוסים כפושע שהצדק מחייב להרגו. אך גתה ראה את מעשה הלינץ' כמחבל בסדר החברתי. לוי מתקומם וטוען שאם נקבל את דעתו של גתה יורשעו חפים מפשע, בגלל נרפות וראש קטן. השיח, עם זאת, אינו פשוט. וולבק מתלונן: "אני קודח מנהרה בעלטה גמורה, ושומע אותך קודח מהצד השני".
ואנו, הקוראים, יושבים בקרן זווית, ומאזינים בהערצה לשני אשפי חשיבה וניסוח, חדורי תחושת שליחות, מתעמתים, משלימים, ובערבו של יום לוחצים זה את ידו של זה בהערכה הדדית.
אויבי הציבור / מישל וולבק, ברנאר־אנרי לוי
מצרפתית: רמה איילון; בבל, 286 עמ'
כריכת הספר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו