נשיקה צרפתית

היה שבריר שנייה במהלך שיחת הטלפון הטרנס-אטלנטית עם יעל נעים שבו נשמע לפתע סדק בפאסון הפאריסאי שצימחה הזמרת בעשור שבו היא מתגוררת ויוצרת מוסיקה בעיר הבגט. זה קרה קצת אחרי שדיגמנה נונשלנט בקשר לזכייתה בתואר זמרת השנה בצרפת, והדיחה מהפיסגה את ונסה פאראדי מחרימת הקהל הישראלי.

באיפוק רב ובהרבה ענווה תיארה נעים את הרגע שבו הוכרז שמה באולם שאותו גדשו גדולי המוסיקאים של צרפת, את דברי השבח של המבקרים הצרפתים שהיללו את הדיסק החדש שלה, "She Was a Boy", ואת הסקרנות העולמית שלה זכה סיבוב ההופעות שלה, שמתקיים בימים אלה ברחבי צרפת (הראיון עצמו התקיים רגע לפני כיוון הכלים לקראת הופעתה בפסטיבל מקומי) וצפוי להמשיך לגרמניה, לארה"ב, לקנדה, ליפן ולברזיל.

במשך רוב השיחה ניסתה נעים לשדר עסקים כרגיל ולהימנע מהתרברבות בהישגיה. אבל בתקופה האחרונה צוברת נעים שם בשוק המוסיקה העולמי ומפגינה נוכחות במיליוני אייפודים ברחבי העולם. הטוויסט החיובי הזה בקריירה שלה הושג בזכות שלושת האלבומים שהוציאה בשנים האחרונות בצרפת ובעולם. שיריה כיכבו בפסקול הסידרה "האנטומיה של גריי" ובסרט "בית השפנפנות", ושירה "New Soul" ליווה פרסומת לחברת אפל.

ובכל זאת, השיק והמבטא הפאריסאי העדין שמתערבב לנעים עם העברית המתבלבלת נמחקו ברגע שעלה שמו של בארט סימפסון. נעים דיבבה בקיץ האחרון את דמותה של דורית הישראלית, שהשתתפה בפרק מיוחד של הסידרה שבה הגיעה המשפחה הצהובה לביקור בארץ הקודש. "או-לה-לה!", שיחררה נעים צווחת התלהבות קטנה למשמע איזכור חוויית הדיבוב. "מעולם לא חלמתי לשחק, ואני יכולה להרחיק לכת ולהגיד שאני ממש לא אוהבת לשחק, למרות שההתחלה שלי בצרפת כללה השתתפות במחזות זמר מקומיים. אפילו את הקליפים שלי אני לא אוהבת לצלם, ואני שונאת את רגעי ההמתנה שבהם צריכים לכוון תאורה. מצד שני, כשהגיעה לחברת התקליטים שלי ההצעה לדבב דמות ב'סימפסונס' פשוט לא יכולתי להגיד לא. זאת נשמעה לי חוויה של פעם בחיים, וכך באמת היה.

"את הדיבוב הקלטתי באולפנים בצרפת, מחוברת באוזניות ובמיקרופון לאולפנים בלוס אנג'לס, ומשם היוצרים הינחו אותי איך לעבוד. זה היה מאוד מצחיק ומקסים לגלות שמי שמגלם את הדוד שלי, מדריך הטיולים הישראלי, הוא סשה ברון כהן - שגילם את עלי ג'י ואת בוראט".

"בארץ טירטרו אותי"

כן, החיים של יעל נעים ורודים, כמו שזימרה פעם אדית פיאף, אייקון צרפתי אחר. נעים, שנולדה לפני 33 שנים בפאריס ועלתה עם משפחתה התוניסאית לישראל כשהיתה בת 4, מצאה את עצמה מתגלגלת בחזרה לארץ מולדתה לפני כעשור, אחרי שכל הדלתות בעולם המוסיקה הישראלית ננעלו בפניה. כל הטוב הזה שנחת על נעים בשנים האחרונות קרה הודות לפספוס של כמה אנשי מקצוע בשוק הישראלי, שלא ידעו איך לאכול את הזמרת הצעירה שהציעה להם פופ משולב עם מרכיבים ג'אזיים, קלאסיים ואתניים. אמרו לה ש"אין קהל למוסיקה הזאת", שהיא לא מסחרית וש"אם תמצא דרכים אחרות לבטא את עצמה - היא אולי תמצא לעצמה בית מוסיקלי".

היא שירתה כסולנית בתזמורת חיל האוויר, למדה מוסיקה בבית הספר אלון ברמת השרון ופסנתר בקונסרבטוריון למוסיקה. אחר כך החליטה לארוז מזוודה, מחברת שירים ותווים - ועשתה אחורה פנה לצרפת.

"אני חייבת להודות שעזבתי את הארץ בתחושת אכזבה מסוימת, כי לא הצלחתי למצוא לעצמי בית ליצירה. במשך שלוש שנים כל חברות התקליטים בארץ טירטרו אותי, וגם ככה שוק המוסיקה בישראל מאוד קטן ומאוד מאוד קשה".

מעבר לאכזבה, היה גם כעס-

"לא ממש כעסתי, אבל הייתי מאוד מאוכזבת בהתחלה. קיבלתי במשך שנים מחמאות מהמורים שלי ומאנשים שעבדתי איתם בחיל האוויר. בתיכון כבר התארחתי במופעי ג'אז מקצועיים, ופתאום כשיצאתי לעולם הבוגר והאמיתי אף אחד לא באמת חיכה לי או רצה אותי. אבל אני לא מאשימה אף אחד. יכול להיות שהייתי צעירה ולא הייתי בשלה להוציא דיסק. אני לא יודעת מה היה קורה אם הייתי נשארת. אני לא יודעת אם ההצלחה שהגיעה בצרפת היתה מגיעה גם בארץ. אני שמחה שההצלחה הגיעה בפאריס, ושבעקבות זה הגעתי בסופו של דבר גם לקהל הישראלי".

הטריגר למעבר לפאריס היה הופעה קצרה בערב התרמה שהתקיים בצרפת וחשף את נעים למפיקים מקומיים. אלה הציעו לה מייד חוזה בחברת התקליטים הבינלאומית EMI. נעים, שראתה בדמיונה איך היא כובשת את אירופה, חזרה לישראל, ארזה מזוודה ועלתה על מטוס כדי לממש את הצעת החוזה שלה. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד: עד מהרה היא גילתה שהדרך להצלחה עוד ארוכה ורחוקה. דיסק הבכורה שלה, "In a Man's Womb", שיצא ב-2001, שוגר לתחנות הרדיו אך זכה להתעלמות ונכשל כישלון חרוץ.

"הייתי בטוחה שעוד רגע אני כובשת את היקום, אבל הדיסק הראשון שהוצאתי לא היה הצלחה", היא משחזרת את תחילת דרכה המקצועית בפאריס, "אני חושבת שסבלתי, כמו הרבה אמנים צעירים, מביטחון עצמי רב מדי, אפילו התנשאות. שמעו את זה במוסיקה שלי. האמביציה שלי להצליח היתה כל כך גבוהה, עד שלא הייתי כנה ולא הלכתי עד הסוף עם הצליל שלי שהוא מיקס של פופ, ג'אז והשפעות אתניות.

"אתה יודע מה? ממרחק הזמן אני אפילו שמחה שנכשלתי בדיסק הראשון, כי אם הוא היה נותן את הטון - הקריירה שלי היתה הופכת למשהו שמחובר יותר לחלום האמריקני השטחי. הייתי פחות מאושרת ושלמה כיוצרת וכאדם. כמי שגדלה על מוסיקה קלאסית, גילתה את הביטלס בגיל 12 והתחילה לכתוב בהשפעתם ובהשפעת ג'וני מיטשל, אני שמחה שהתאפשר לי להיות נאמנה ליצירה שלי ולא לעשות פשרות. הבונוס האדיר הוא שהקהל והמבקרים מחבקים את זה - וזה לגמרי לא מובן לי מאליו".

כוכבת נולדה

בהמשך הדרך, אחרי שני מחזות זמר והרבה בלבול ותסכול מקצועי, החליטה נעים לחזור לפסנתר כמלווה מקצועית של זמרת אחרת. באחד המופעים בפאריס היא פגשה את דויד דונאטיין, נגן כלי הקשה ומפיק מוסיקלי, ומייד נוצר ביניהם קליק מקצועי. דונאטיין עודד אותה לחזור להקליט, והיא בתמורה חשפה בפניו את מחברת השירים שלה. השניים החליטו להינעל באולפן הביתי של נעים בפאריס ולהתחיל לעבוד על דיסק עם חומרים בעברית שתיכננה להביא איתה במזוודה לישראל.

אבל שוב, תוכניות לחוד ומציאות לחוד. סקיצות ההקלטה של נעים התגלגלו לחברת מוסיקה צרפתית ועוררו את סקרנותה, וראשיה החליטו להוציא לשוק המקומי אלבום בשם "יעל נעים", שכלל שירים בעברית, באנגלית ובצרפתית. הבאזז שיצר האלבום היה מהיר, ונעים הפכה במהירות מ"אמנית מוסיקת עולם" לזמרת מיינסטרים. היא התרוצצה בין תוכניות טלוויזיה (שבהן הופעת אורח ב"כוכב נולד" הצרפתי), היתה אורחת מבוקשת בפסטיבלים מוסיקליים ברחבי צרפת, ובסופו של דבר קטפה את תואר אלבום השנה בקטגוריית מוסיקת עולם בטקס פרסי המוסיקה הצרפתית.

ערוץ היו-טיוב של נעים, למשל, זכה במצטבר לכ-15 מיליון הקלקות ולשלל תגובות של מעריצים מכל רחבי העולם. אחרי ההצלחה ההיא נסגרה נעים שוב באולפן הביתי, ובתחילת השנה שיחררה את הדיסק השלישי שלה, כולו באנגלית. היא קיבלה באופן סופי את חותמת ההכשר להצלחתה בצרפת בטקס פרסי המוסיקה האחרון, שבו התכבדה לבצע את שירי האלבום על במה מרחפת מעל הברנז'ה הצרפתית, בליווי 30 נגנים ולהקת גוספל.

"הייתי זקוקה לכמה ימים כדי לעכל את הזכייה בפרס, שכאן בפאריס יש לה משמעות מאוד גדולה של חיבוק ענקי מהקהל ומעולם המוסיקה. האמת היא שכלל לא ציפיתי להיות מועמדת בקטגוריה הזאת, לנוכח העובדה שהדיסק יצא ממש בתחילת השנה, אבל איכשהו קרה שהחליטו לשבץ אותי בקטגוריה - וזכיתי.

"פתאום אני מוצאת את עצמי מתראיינת מבוקר עד לילה לכל תחנות הרדיו והטלוויזיה בצרפת, ויש הצעות למופעים ולסיבובי הופעות. אני עדיין לא מפנימה שההסתגרות באולפן הביתי שלי בפאריס, במשך שנתיים, הולידה כזה חיבוק עצום. לא חשבתי לרגע על תוצאה מסחרית, ונעים לגלות שהעקשנות ללכת על הקו המוסיקלי שלי בלי להתפשר היתה משתלמת. פתאום נפתחו כל כך הרבה דלתות, ובעוד חודשיים אני יוצאת להופעות בקנדה ובארה"ב. גם עכשיו אני מדברת איתך בדרך להופעה שיש לי הערב בצרפת".

אחרי שיצא הדיסק הקודם הגעת לכמה הופעות בארץ, אבל לא הצלחת לפרוץ לתודעה. עדיין יש הרבה ישראלים שלא שמעו על יעל נעים. יש לך הסבר לזה-

"אני יודעת, ואני ממש לא מאשימה בכך איש. אל תשכח שהעשייה שלי היא בצרפת ושאני כמעט לא מגיעה לישראל, למעט ביקורים בחגים אצל המשפחה שלי. אני לא פועלת כמו אחינועם ניני, לדוגמה, שישראל היא הבית שלה ומשם היא יוצאת לסיבובי הופעות באירופה ובעולם. הבסיס שלי בעשר השנים האחרונות הוא פאריס ואין לי בישראל קשרים נכונים, אף על פי שהרגשתי חיבוק גדול מאוד מתחנות הרדיו אחרי ש"New Soul" יצא. מובן שהייתי שמחה אם היה לי קשר הדוק יותר עם הקהל בארץ, ואולי באמת עכשיו אוכל למצוא חברת מוסיקה ישראלית שתשמח לטפח את המוסיקה שלי גם בארץ. במאי הקרוב אני עומדת להוציא את הדיסק הנוכחי שלי בארץ ולהגיע לכמה הופעות. אני מקווה לנצל את הגיחה הזאת כדי לקדם את הקריירה שלי בישראל".

מה ההבדל בין להיות מוסיקאי בצרפת לבין להיות מוסיקאי בישראל-

"וואו. אלה שני עולמות לגמרי שונים שכמעט אי אפשר להשוות ביניהם. נתחיל מזה שהשוק הצרפתי הוא חלק מהשוק האירופי ולכן הוא שוק מאוד גדול. אתה יכול להיות זמר עם רמת הצלחה בינונית, לפעול בנישה קטנה ועדיין להתפרנס מזה בכבוד. בישראל, מרבית האמנים שאני מכירה, כולל חלק מהמצליחים, נמצאים במאבקים כלכליים תמידיים ולכן יש להם פחות חופש אמנותי.

"חוץ מזה, יש בצרפת חוק מדהים והממשלה משלימה הכנסה לאמנים לפי מספר ההופעות שלהם בשנה. בלי תמיכת הממשלה בצרפת לא הייתי יכולה להסתגר במשך שנתיים וחצי בדירה שלי ולהקליט את הדיסק האחרון.

"העבודה באולפן הביתי היא עוד משהו שמייחד את הצליל פה. הזמרים מסתגרים בבתים שלהם, עם בקבוק יין, בגט וגבינה, מקליטים את המוסיקה שלהם עם פסנתר וזה יוצא מאוד ייחודי. המוסיקה פה מלאת אסתטיקה".

יש לנו זמרת נהדרת

ניסיון לפצח את סוד ההצלחה של נעים בעיר האורות של אירופה יגלה כנראה שילוב של מוסיקה אסתטית ומדויקת עם החום, החוצפה והישירות הישראלית. בדיסק הקודם שלה, שהניב את הפריצה, מחצית מהשירים היו בעברית, ואת ההופעות בסיבוב הנוכחי היא פותחת בעברית עם השיר "פאריס" המתאר את הגעתה לעיר והבלבול שחוותה.

בהופעות שלך בתקשורת את לא מסתירה את העובדה שאת יהודייה וישראלית. מה התגובות שבהן את נתקלת בקשר למוצא שלך-

"אתה שואל אם נתקלתי בתגובות עוינות על כך שאני ישראלית? ממש לא. להפך. אני תמיד נתקלת בתגובות של סקרנות כלפי ישראל והתעניינות רבה. גיליתי במשך השנים שלי בצרפת שבסופו של דבר, כבני אדם אנחנו מוזנים דרך הטלוויזיה בכל כך הרבה מידע שגוי ובהרבה פחד. כל הזמן מפחידים אותנו מזרים, מפחידים אותנו ממלחמות או מרעידות אדמה. כל הזמן מזינים אותנו בלחץ. לא מעט מהקהל שלי בצרפת הוא מוסלמים שהגיעו מלבנון או ממדינות ערביות אחרות, והם יודעים טוב טוב מה השורשים שלי ועדיין מאוד סקרנים לגבי המוסיקה שלי. אני מרגישה שהחיבוק בא מכולם והוא מכוון למוסיקה שלי בלי התייחסות לרקע שלי".

את מצליחה להישאר מחוברת למה שקורה בארץ-

"לא מספיק. אני לא מאלה שפותחים בבוקר אינטרנט וקוראים את החדשות, ולמען האמת אני אפילו מסרבת להיות מחוברת לחדשות. לא רוצה להיות מוזנת בכל ההיסטריה שיש בתקשורת. את הקשר שלי עם הארץ אני עושה דרך המשפחה שלי - הורים ושני אחים - ודרך החברות הטובות שאיתן אני מדברת די הרבה. אני גם אוהבת לשמוע מוסיקה ישראלית של דין-דין אביב, אפרת בן צור וכל מיני להקות עצמאיות שלאחרונה הכירו לי ושאני אפילו לא יודעת את השמות שלהן. יש דבר אחד שאני מקפידה לא לפספס וזה 'ארץ נהדרת'. בכל הזדמנות פנויה שיש לי אני משלימה חסכים".

ואת מצליחה להבין את הבדיחות הפנימיות של ישראל-

"לא תמיד. אבל זה לפחות מחייב אותי לשמור על קשר עם הארץ כדי להיות בעניינים".