יקר לשמור על קשר

נוסף על משכורתם החודשית (כ-34 אלף שקלים), חברי הכנסת נהנים מהטבות למכביר. יש להם מכונית צמודה, שניים עד שלושה עוזרים פרלמנטריים, נסיעות לחו"ל במחלקת עסקים, החזר הוצאות עבור לימוד שפה זרה, מימון קו טלפון בביתם, טלפון נייד עם החזר הוצאות נדיב (עד 30 אלף שקלים לשנה), החזר עבור רכישת שני עיתונים, מימון משלוח של עד 15 אלף מכתבים לשנה. אבל זה לא הכל: המחוקקים נהנים גם מהחזר הוצאות דמי שכירות בירושלים או לינה במלון (לח"כים הגרים מחוץ לבירה), מימון חליפה אחת לשנה והחזר הוצאות נסיעה בכביש 6. ואם לא די בכל אלה, הם גם נהנים מהטבה משמעותית נוספת, המכונה "הוצאות קשר עם הציבור".

במסגרת סעיף זה זכאי כל ח"כ לנצל כ-49 אלף שקלים בשנה על שורה ארוכה של הוצאות, ועוד כ-19 אלף שקלים עבור לשכה פרלמנטרית לצורך קיום פגישות עם בוחרים. מרבית הח"כים מנצלים את התקציב הזה עד תום, למעט יחידי סגולה. תקציב הקשר עם הציבור מסתכם בלא פחות מ-5 מיליון שקלים(!) בשנה.

הח"כים רשאים לממן בהטבה זו מגוון דברים: בניית אתר אינטרנט, תשלום ליועץ מקצועי, הזמנת סקר על הפופולריות שלהם, רכישת טלפונים ניידים (לרבות אייפון), מחשבים ניידים (לרבות אייפד) ונייחים להם ולעוזריהם הפרלמנטריים (שלושה מכשירים בשלוש שנים), מצלמה דיגיטלית, די.וי.די, טלוויזיה עם מסך דק (עד 26 אינץ'), כיבוד לאורחים ועוד.

מימון הלשכה הפרלמנטרית, נוסף על לשכתם בכנסת, עורר לא אחת ביקורת חריפה. בתחקיר שפורסם ב"כלכליסט" נמצא כי מאז 1998 מממשים ח"כים רבים את זכותם ושוכרים לשכות ברחבי הארץ, תוך כדי שימוש בתקציב הוצאות קשר עם הציבור. ב-2010 שילמה הכנסת כ-920 אלף שקלים על שכירת 38 לשכות. בתחקיר נמצא כי חלק מהלשכות חיזקו את הקשר של הח"כים עם מקורביהם, ותיפקדו כצינור להזרמת כספים. לשכות אחרות היו מוזנחות ולא זכו לביקור הח"כים ששכרו אותן. ח"כים אחרים אפילו שכרו לשכות בתוך סניפי המפלגה שלהם, ולשכות אחרות נמצאות בתוך משרדי פרסום.

בעקבות הביקורת החליט מנכ"ל הכנסת, עו"ד דן לנדאו, להדק את הפיקוח על הלשכות הפרלמנטריות. בדו"ח החדש על הוצאות הח"כים לקשר עם הציבור, שיתפרסם השבוע, יפורטו הכתובות ומספרי הטלפון של הלשכות, וכן הגורם המשכיר.

מותר להם לקנות אייפד

פרופ' ראובן גרונאו, העומד בראש הוועדה הציבורית שתפקידה להמליץ על מהות ואופי ההטבות הניתנות לח"כים, אומר ל"ישראל היום" כי "ח"כ אינו רשאי לקנות כל דבר במסגרת קשר עם הציבור, אלא רק בהתאם לרשימה שהכינה הוועדה בראשותי לפי המלצת חשב הכנסת. מובן שזמנים משתנים ולהתפתחויות הטכנולוגיות יש משקל, וכיום אנו מאשרים למשל לח"כים הקמת אתר אינטרנט ורכישת אייפון ואייפד, כי השתכנענו שהם מסייעים לח"כים בעבודה".

פרופ' גרונאו מודה שלעיתים יש שימוש מופרז ומוגזם בהטבות המפליגות. "היה למשל ח"כ שנסע לחו"ל והמשיך לגלוש באינטרנט מהטלפון הנייד שלו בלי להיות ער לכך שמחירי הגלישה בחו"ל הם יקרים, ולאחר מכן הגיש לחשב חשבון טלפון של אלפי שקלים. החשב לא אישר לו את ההוצאה", אומר גרונאו, המסרב לחשוף מיהו הח"כ.

האם נתקלת במקרים שבהם ח"כים ניצלו לרעה את ההטבה הזו ועשו בה שימוש פסול-

"המושג ניצול לרעה הוא סובייקטיבי. איני חושב שיש ח"כ שחושב שהוא עשה דבר רע. מאידך, לעין הציבורית זה נראה לעתים רע. איני יכול לומר שלא היו חריגות מצד הח"כים. במקום שיש נורמות, הן נשחקות ויש חריגות".

האם אין הגזמה בהטבות הניתנות לח"כים נוסף על שכרם הנאה-

"ח"כ שעושה עבודתו כראוי, משכורתו אינה מוגזמת ואולי אף נמוכה. יש ח"כים שאילו היו מוכרים את שירותיהם בחוץ, היו מרוויחים יותר. אבל אני מתאר לעצמי שיש בין הח"כים גם בטלנים והם בוודאי לא ראויים לשכר ולתנאים הניתנים להם".

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אומר כי הוא רואה חשיבות רבה בשקיפות שהנהיג בתחום זה. "העובדה שהנהלת הכנסת מפרסמת באתר האינטרנט שלה את כל פירוט ההוצאות של הח"כים במסגרת קשר עם הציבור מהווה פיקוח ציבורי על ההוצאות. שום דבר אינו מוחבא. כל אזרח יכול לראות על מה הח"כים הוציאו את כספי הקשר עם הציבור. לצערי היו כבר הוצאות של ח"כים שהביאו להרמת גבה. שימוש לרעה בכספי הקרן הזו הוא סטייה שיש בה משום עבירה אתית".

* * *

זה שקונה וזה שחוסך

הח"כ החסכן בדו"ח הקודם: השר בני בגין

מרבית הח"כים מנצלים מדי שנה את כל התקציב שהכנסת מעמידה לרשותם לקשר עם הציבור. אבל במקרים שבהם לא ניצלו את מלוא הסכום, הם רשאים גם שנה לאחר מכן לנצל את התקציב שנותר לזכותם מהשנה הקודמת (עד לתקרה של 12 אלף שקלים).

כך עשתה למשל ח"כ ליה שמטוב מישראל ביתנו, שב-2009 הוציאה 95 אלף שקלים ותפסה את המקום הראשון ברשימת הוצאות הח"כים. התברר שצברה סכום כזה כי ב-2007 הוציאה "רק" 47 אלף שקלים וב-2008 הוציאה 70 אלף שקלים, וכך נותרה לה יתרת זכות שאותה ידעה לנצל עד לאגורה האחרונה. על מה הוציאה ח"כ שמטוב כל כך הרבה כסף? לשכה פרלמנטרית (19 אלף שקלים), שירותי מזכירות (25 אלף שקלים) ייעוץ מקצועי (26 אלף שקלים), כנס הסברה (18 אלף שקלים) ועוד.

גם ח"כ יואל חסון (קדימה) מקפיד לנצל מדי שנה את כל התקציב לקשר עם הציבור. ב-2009 הוא הוציא 23 אלף שקלים ללשכה פרלמנטרית, 9,000 שקלים לייעוץ מקצועי, ועוד 6,500 שקלים למחשב נייח ו-2,360 למחשב נייד. גם שנה קודם לכן הוא רכש מחשב ב-2,800 שקלים, שכר לשכה פרלמנטרית ב-31 אלף שקלים וערך סקר בעלות של כ-11 אלף שקלים.

ח"כ חנין זועבי (בל"ד) השקיעה כבר ב-2009, שנת בחירתה לכנסת, 42 אלף שקלים בלשכה הפרלמנטרית שפתחה. היא שילמה 29 אלף שקלים דמי שכירות ו-13 אלף שקלים עבור ריהוט.

לעומתם, יש גם ח"כים, בעיקר שרים, שאינם מנצלים את כל התקציב לקשר עם הציבור העומד לרשותם. הדבר בולט בעיקר בקרב כמה שרים, שרשאים להוציא 25 אלף שקלים לשנה. כך, למשל, השר בני בגין לא הוציא ב-2009 ולו אגורה, השר לשעבר בנימין בן-אליעזר הוציא 140 שקלים בלבד, השר דן מרידור הוציא 511 שקלים בלבד, השר אביגדור ליברמן 6,776 שקלים והשר עוזי לנדאו 8,750 שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו