בלי יחסי ציבור, ביתנים מושקעים בתערוכות יין או אנשי שיווק מיומנים, פועלת מתחת לרדאר תעשיית יין עצמאית לא קטנה. כך סיפר לי היינן אלירן אהרונוף, כשנפגשנו ביקב שלו במושב גבעת יערים שבפרוזדור ירושלים. במרתפים מצוידים היטב של בתים פרטיים, בירושלים ובבני ברק, מייצרים אנשי המגזר החרדי את היינות שלהם בכוחות עצמם.
אלירן, בן למשפחה חרדית שהחלה לעשות יין בבוכרה לפני כ־150 שנה, עבד מגיל צעיר מאוד ביקב המשפחתי. כשהיה בן עשר, הוא נזכר, הוטלה עליו לבקשתו משימה חיונית: לסגור ולאטום חבית שהכילה יין גולמי בתוספת סוכר לזירוז התסיסה. "אתה בטוח שאתה יכול לעשות את זה?" שאל אביו, ואלירן, בביטחון של ילד, אמר שכן. כמה ימים מאוחר יותר התקשר אחד השכנים ודיווח על יין שמציף את המסדרון. למרות הכוונות הטובות, החבית לא באמת נאטמה והיין התוסס גלש ממנה, למורת רוחם של הדיירים בבניין.
אהרונוף, שרכש השכלה תורנית, החל להתעניין בצד המקצועי של מעשה הייננות בשנת 2004. במקום להירשם, כמו שמקובל, ללימודי חקלאות, כימיה או ייננות, הוא יצא לחקור את התחום באופן עצמאי והגיע למסקנה שיין טוב מתחיל בכרם. בשלב הבא הוא יצר קשר עם כורם מחבל עדולם והתנדב לעבוד אצלו כשנה ללא תמורה. במקביל שקד על איסוף מידע מכורמים, מייננים ומקרוב משפחה שעבד ביקב מסחרי גדול.
את היינות הראשונים עשה אהרונוף בשנת 2005 במרתף המשפחתי, מכמה מאות ק"ג של ענבים. "היין יצא בסדר", הוא אומר, "המשפחה אהבה". שיהיה ברור: מדובר במשפחה שהיין זורם בעורקיה. מולא יונה חיימוב, יצרן יין ובדים מבוכרה היה זה שהקים את השושלת. בנו רבי, שנולד בשנת 1884, המשיך את העשייה גם לאחר מהפכת אוקטובר ועליית השלטון הבולשביקי, עד שנעצר בשנת 1938 ונלקח למחנה ריכוז בטשקנט, שממנו לא חזר. אלמנתו המשיכה להתפרנס ממכירת יין כשר ואלכוהול שזיקקה, ולאחר פטירתה החליט יוסף, בנה הבכור, לעלות לישראל.
יוסף הגיע לארץ בפסח 1945 והמשיך לייצר בביתו באופן עצמאי יינות יבשים, יינות מתוקים וריבות. רות, בתו, נישאה ליעקב אהרונוף, ואלירן בנם ממשיך את המסורת. בשנת 2011 הוא עבר מהמרתף הביתי אל היקב בגבעת יערים, שם הוא מייצר כ־20 אלף בקבוקים בשנה. היינות מבציר 2012 עשויים היטב ומפגינים עשייה בטוחה ואינטליגנטית, שמצליחה להתגבר על איכות פרי ממוצעת. אחרי טעימה מוקדמת של יינות בציר 2014 שנמצאים כעת בחביות ושמקורם בכרמים בגליל העליון ובהם כרם דלתון, אני משוכנע שיש למה לחכות.
אהרונוף, רזרב, מרלו 2012
ליין, שנעשה מענבי צובה ועמק האלה והתיישן שנה וחצי בחביות, יש ריחות מודגשים של פרי אדום בשל, עשבי תיבול ותבלינים מתוקים. המרקם שלו מלוטש מאוד, המבנה רך ועגלגל, והטעמים בשלים אך לא מספיק מרוכזים. הסיומת מתקתקה ומתובלת בטעמי קוקוס ומי ורדים. כשר. המחיר: כ־120 שקלים
אהרונוף, רזרב, קברנה סוביניון 2012
באף ניתן להרגיש את טביעת האצבע האזורית: הרבה מאוד עשבי תיבול יבשים, פלפל ירוק, עשבים יבשים ופירות בשלים. גם המבנה שלו מרשים, המרקם נעים והחמיצות טובה אבל כמו ביין הקודם, גם כאן התחושה היא שהפרי לא מספיק איכותי ומרוכז. כשר. המחיר: כ־120 שקלים
אהרונוף, רבי 2012
ארבעים אחוזי קברנה סוביניון ושישים אחוזי מרלו מרכיבים את הבלנד הזה, שנוצר מהחביות הטובות ביותר ביקב וקרוי על שם אבי סבו של אלירן. יש לו ריחות טובים של פרי טרי ועשבי תיבול ירוקים, מלווים בנוכחות מודגשת של חביות. החמיצות גבוהה, המרקם חלקלק, הטעמים מאוזנים והסיומת ארוכה ומתובלת. המחיר: כ־150 שקלים
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו