בשיתוף ברק רום
מכיוון שלא כולנו מגיעים מעולם התכנות נבהיר תחילה כמה מושגי יסוד על מנת לצייר לכם תמונה ברורה:
HTML – אלו אבני הבניין
CSS – מחליט באיזה גודל ובאיזה צבע תהיה האבן
Javascript – זוהי הדלת שנפתחת ונסגרת (הפעולה עצמה)
PHP – אומר לאן הדלת מובילה, איזה סוג חדר, סלון, מטבח, חדר שינה
מערכת ניהול – אומר מה יש בחדר, איזה כלים, איזה ריהוט וכו
תמיר אוחיון, מנהל פרויקטים מחברת וייטל (VITAL), חברה לבניית אתרים ומערכות ניהול מתקדמות, המפתחת אתרים גם עם קוד פתוח וגם עם קוד סגור, מסביר על השוני בין הגישות ומדוע, ברוב המקרים, הוא מעדיף אתרים הבנויים על מערכת קוד סגור.
נתחיל בבסיס: כל אתרי האינטרנט הקיימים כיום נכתבים על בסיס קוד. הקוד הוא המוח של האתר, אשר מגדיר את כל האלמנטים באתר מבחינת הנראות החיצונית של האתר, מבחינת ההגדרות הפנימיות ומבחינת ההתאמות למנועי החיפוש השונים.
HTML אלו אבני הבניין עליהם ישענו בהמשך ה – CSS ה – Javascript וה - PHP . כולם יחד הופכים את האתר למשהו חי ודינאמי.
לכל האתרים באשר הם יש שפת תכנות, ישנן שתי שפות עיקריות: PHP, .NET, אשר מבדילות את מערכות הניהול של האתר, עליהן יעבוד האתר. אל תרגישו מבולבלים כרגע, זה רק מתחיל …
אחרי שעברנו את שלב הבחירות הבסיסיות, עיצוב, אפיון, נושא האתר, תגיע השאלה באיזה מערכת קודים כדאי לתכנת את האתר.. זאת שאלה לא פשוטה משום שהתשובה לא ממש חד משמעית.
נתחיל בהגדרות:
מערכת קוד סגור - זוהי מערכת שפותחה על ידי אדם או חברה וזה כלי הפיתוח הבלעדי שלהם לאתרים שהם בונים עבור הלקוחות שלהם.
מערכת קוד פתוח - זוהי מערכת שפותחה ע”י קהילה של מפתחים וכולם יכולים לעבוד עליה.
ישנם הבדלים מהותיים בין בניית אתר אינטרנט בקוד סגור לעומת בניית אתר אינטרנט בקוד פתוח ולכל אחד יתרונות וחסרונות.
מהו קוד סגור?
קוד אשר אינו פתוח לשימוש נרחב, אלא בלעדי לחברה שפיתחה אותו. אתר אינטרנט “יושב” על מערכת מסוימת, לרוב זאת תהיה מערכת בתשלום, על ידי אותה חברה שפתחה אותה, דוגמה למערכות בעלות קוד סגור, המוכרות לכולנו: windows ו IOS של Apple מערכות אלו מתוכנתות ומתוחזקות על ידי חברות פרטיות שמעניקות לרוב מוצר מוגן, מבוקר ובעל רמת אבטחה גבוהה.
למי מתאים קוד סגור?
לרוב, מי שבונה אתרי אינטרנט עם קוד סגור אלו חברות פרטיות לבניית אתרים אשר יש להן מערכת ניהול משלהן. במקרים כאלה אותן חברות אינן מעוניינות לחשוף את הקוד מטעמים של סודיות וכן תחרות טכנולוגית. ברוב המקרים מערכות הניהול באתרים אלו “נתפרות” בהתאם לבקשת הלקוח או בהתאם לאפיון, יעדים ומטרות האתר. מערכות אלו מייצרות לנו את התחושה של “tailor made” ,כך שמערכת ניהול האתר שתתקבל בסוף הפרויקט תכיל כנראה רק כפתורי ניהול המתאימים במדויק לאתר / פרויקט ללא מערכות מיותרות, אשר אינן בשימוש. מערכות אלו מעולות למשתמש שפחות מבין או משתמשים שמאוד מבינים ויודעים בדיוק עם מה הם רוצים להתמודד בזמן ניהול האתר.
בניית אתר עם קוד סגור:
קוד סגור הינו ייחודי לחברה או למתכנת ואינו זהה בתכנות שלו לאתרים אחרים. יתרונו הגדול והמשמעותי של הקוד הסגור הוא שבמערכות אלו הקוד אינו ידוע לקהל הרחב, כך שקשה מאוד לדעת באילו תשתיות הוא פותח. יתרון זה מסייע מאוד לרמת האבטחה ומבטיח שגילוי פרצה ידרוש השקעה עצומה שתגרום לרוב פורצי האתרים, בייחוד לחובבנים שביניהם לוותר על ניסיון הפריצה.
קוד סגור מבטיח מערכת ניהול מתוחכמת, אשר פותחה בהתאם לצרכי הלקוח ועוברת באופן קבוע שדרוג וייעול ע”י מתכנתי החברה בהתאם לעדכונים וחידושים בעולם. כאשר מתגלה פרצת אבטחה בעולם האינטרנט מדובר בעניין של אחריות אישית של החברה כלפי כלל לקוחותיה לסגור את החור.
קוד סגור מספק אבטחת מידע ברמה גבוהה שלא ניתן לקבלה בקוד פתוח, מכיוון שנוסחת תוכן הקוד ידועה רק למפתחים שלו.
המתכנת הוא הנציג מטעם אותה חברה מזמינה ורק הם בעלי הגישה לקוד האתר. מאחר ומדובר באיש מקצוע, הוא עושה את העבודה יחד עם צוות טכני מלומד ומנוסה, בצורה המקצועית ביותר. העובדה שאין גישה לכל אדם, מונעת טעויות של הטמעת נתונים שגויים או קבצים שלא רצויים באתר.
מערכת קוד סגור מאפשרת תמיכה מהירה יותר במוצר, שכן מהר מאוד עולים על הבעיה כי הסביבה מוכרת וידועה למתכנת.
החסרונות של בניית אתר עם קוד סגור:
החיסרון העיקרי במערכת קוד סגור הוא העלויות של המוצר. עלות פיתוח אתר במערכת קוד סגור הינה גבוהה בכ – 15% מכיוון שמדובר בקוד שהינו פיתוח אישי וייחודי לאתר.
כל שינוי במערכות האתר ולו הקטן ביותר יעשה אך ורק על ידי המתכנת המורשה. היות ומערכת הקוד הפתוח הינה מערכת חינמית, כל אדם עם ראש טכני, אשר מוכן להשקיע זמן יכול ללמוד אותה, אבל איך תדע שלאדם יש את הכישורים הנכונים? את ההסמכה לעשות את הדברים כמו שצריך? כשאתה נוהג על פרארי לא היית נכנס למוסך מזדמן ועבור כל בעל עסק שהאתר שלו מקדם את המטרות השיווקיות שלו, הוא נוהג על פרארי.
ברוב המקרים, חסרון או יתרון, האתר כנראה יאוחסן אצל החברה שהקימה את האתר ואם תרצה לשנות חברת אחסון, היא תצטרך להיות מותאמת לדרישות המערכת. גם לאחסון האתר יש חשיבות רבה, בשרתי החברה המקורית אחסון האתר בשרת מותאם לעבודה אופטימאלית עם המערכת הסגורה, בעוד שבשרתים המאחסנים מערכות קוד פתוח יש הגדרות כלליות אך לרוב לא אופטימאליות, כך שעלולים לאבד מהירות, יציבות ואפילו אבטחה.
מהו קוד פתוח?
מדובר באתר אינטרנט שנבנה לרוב בעזרת מערכת ניהול חינמית ותוספים שיתופיים על ידי קהילת מפתחים, הקוד של האתר חשוף לכל אדם אשר מעוניין לקבלו. רוב אתרי האינטרנט היום בנויים על בסיס של קוד פתוח כאשר כל גולש באינטרנט יכול להיכנס לאתר לסרוק אותו ולבדוק מהו הקוד שלו. הכלים במערכת קוד פתוח פותחו מתוך שיתוף פעולה של קהילת מתכנתים כמענה לצורך לפשט ולקצר את תהליך בניית האתר שיהיה בעל מערכת ניהול. המחשבה העיקרית של הקהילה דוגלת בפיתוח חדשני מתוך מחשבה שלאט לאט עולם החומרה יתפתח לכדי כך שכל סוגי האחסונים והדפדפנים ייתמכו בצורת העבודה. זאת אמנם גישה חדשנית, אבל גם הרסנית בתחום הקידום אם אין מי שמחליט מה מותר ומה אסור להתקין.
למי מתאים קוד פתוח?
מערכת קוד פתוח מתאימה לגופים גדולים אשר מעוניינים לאפשר גישה למספר רב של אנשים לבצע שינויים תכנותיים שונים באתר וכן לאנשים טכניים אשר מעוניינים שתהיה להם גישה חופשית לאתר שלהם ואפשרות לבצע בו שינויים טכניים, תיקונים והוספות ללא צורך בפניה למתכנת שבנה את האתר בכל שינויי או תוספת.
היתרונות של בניית אתר עם קוד פתוח:
ישנו מגוון רחב של מודולים או פיצ’רים שניתנים להורדה והוספה לאתר.
קידום אורגני בדירוג גבוה יותר על ידי תוספים המסייעים למנועי החיפוש לקרוא את הקוד הפתוח, יחד עם זאת על הלקוח לעשות בחירה מאוד אחראית של איש SEO מאחר והגישה שיש לו למערכת יכולה להיות הרסנית אם אינו מקצועי. יתרה מכך, ישנם לא מעט מקרים שהלקוח עושה לעצמו נזק כאשר הוא מנסה לבצע קידום לבד ללא ניסיון מקצועי.
אפשרות לשינויים ותיקונים ללא תלות במתכנת שבנה את האתר. כמו שצוין קודם, בחירת איש מקצוע שיתפעל לך את האתר תהיה הבחירה הקשה שתצטרך לעשות. כבר קרו לא מעט מקרים של סכסוכים עם איש מקצוע, אשר משאירים אותך נעול בחוץ במידה ואיש המקצוע סגר את המערכת לשימוש האישי שלו, מה ששם את הלקוח בנקודה של “בן ערובה”.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו