"כבנו של היסטוריון, אני תמיד מתנגד לשימוש במונח 'היסטורי', ואף על פי כן אני מאמין שהפגישה הזאת היא בעלת השלכות היסטוריות", כך אמר אתמול בניקוסיה רה"מ בנימין נתניהו, לאחר שסיכם על ברית בין ישראל ליוון ולקפריסין. בבסיס הברית עומדת החלטה אסטרטגית להזרים יחד גז וחשמל מישראל לאירופה. נתניהו הגדיר את המהלך ברית אסטרטגית בדגש כלכלי ומדיני מרחיק לכת.
"הפעם האחרונה שיוונים, קפריסאים ויהודים ישבו מסביב לשולחן ושוחחו על מסגרת משותפת היתה לפני כ־2,000 שנה", המשיך נתניהו, "עכשיו ההיסטוריה היא באמצעות כינון ועידה טרילטראלית בין שלוש המדינות. הוועדה תתכנן שני מתווים: את קו הצינור שיוביל את משאבי הגז המשותפים שלנו וייצא אותם מישראל דרך קפריסין ויוון ומשם לאירופה; ואת הנחת כבל תת־ימי שיחבר בין רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ומאוחר יותר יוון להקמת רשת חשמל משותפת".
באירוע השתתף גם שר האנרגיה יובל שטייניץ, ששותף בהובלת המהלך ואשר הסביר: "הדברים קשורים זה בזה, כיוון שאפשר גם לייצא גז באמצעות חשמל, מה שמחזק את מערכת החשמל". באירוע ובקידום המהלכים עסק גם ד"ר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ.
לא על חשבון טורקיה
נתניהו סיכם על הברית החדשה אתמול לאחר שנועד לבד עם ניקוס אנסטסיאדס, נשיא קפריסין. אחר כך נועדו השניים עם אלכסיס ציפראס, ראש ממשלת יוון. השלושה הבהירו כי ההסכם המשולש לא בא על חשבון מדינה אחרת (הכוונה בעיקר לטורקיה, ש"צ) וקראו למדינות בעלות עניין באזור האגאי להצטרף למהלך.
נתניהו אמר: "המתווה האנרגטי שאנחנו מדברים עליו כרגע יכול לשאת כבר היום מבחינת המאגרים שיש לנו צינור מקביל למצרים וצינור מקביל לטורקיה. אחד לא פוסל את השני. בנוסף לזה, אם הפיתוח של השדות שלנו יביא יחד עימו פיתוח של שדות נוספים, האפשרות השלישית גם היא קיימת, היא תהיה קיימת ותהיה ברורה - וזה צינור ישיר לאירופה". עלות הנחת הקו מישראל ליוון מוערכת ב־6 מיליארד דולר. הקווים לטורקיה ולמצרים יעלו כ־2 מיליארד דולר כל אחד.
"חיזוק שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות נועד לקדם שותפות לאור האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפנינו", סוכם בפגישה, "שלוש מדינותינו, החולקות ערכים דמוקרטיים משותפים, עקרונות ואינטרסים, הסכימו על החשיבות שבשיתוף פעולה הדוק. השותפות בינינו אינה בלעדית באופייה או בטבעה, ואנו נהיה מוכנים לקבל בברכה כל גורם בעל יעדים דומים שיצטרף אלינו במאמצינו לקדם תיאום ושיתוף פעולה, כמו גם שלום ויציבות באזור. אנו מסכימים לפעול יחד באופן הדוק במטרה לחזק את שיתוף הפעולה בינינו בפרויקטים משותפים, יחד עם גורמים ציבוריים ופרטיים. בפרט, אנו בוחנים דרכים פרקטיות לשיתוף פעולה ולביצוע פרויקטים משותפים בתחומים של אנרגיה, תיירות, מחקר וטכנולוגיה, סביבה, ניהול מים, מאבק בטרור והגירה".
שלושת המנהיגים ייפגשו שוב במחצית השנייה של השנה, והפעם בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו