"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקלה דרמטית בדרך: עריק - מי שנעדר 18 חודשים

אם העריקה תתבצע במהלך מלחמה, הוא יהיה צפוי לעשר שנות מאסר

,עודכן
אילוסטרציה // צילום: רפאל בן ארי // אילוסטרציה

ועדת חוץ וביטחון אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית שני תיקונים לחוק השיפוט הצבאי, המקילים מצבם של חיילים שהסתלקו מצה"ל במהלך שירותם הצבאי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

על פי התיקון לחוק, העונש המקסימלי לחייל שערק משירותו בצה"ל הופחת מ־15 שנים לשבע שנים. אם העריקה תתבצע במהלך מלחמה, הוא יהיה צפוי לעשר שנות מאסר.

עוד הוחלט לתקן את החוק, הקובע כיום כי חייל שנעדר משירות יותר מ־21 יום נחשב לעריק. בפרקליטות הצבאית המליצו לתקן את החוק ולקבוע כי עריק יהיה רק מי שנעדר במשך 18 חודשים, וכל עוד לא חלפה תקופה זו הוא ייחשב נעדר.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), בירך על התיקון. חברים בוועדה אמרו כי בין הסיבות לתיקון העובדה כי מרבית החיילים עורקים לא בגלל הרצון להשתמט, אלא בגלל מצב סוציו־אקונומי קשה בבית או קשיי הסתגלות.

סיבה נוספת היא הקושי של חיילים, שבתעודת השחרור מצוין כי ערקו, למצוא מקור תעסוקה במשך שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר