"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ענת קם הורשעה בריגול חמור ובמסירת מידע סודי
עם זאת, לא יוחסה לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה • התובעת: "נדרוש הטלת עונש חמור, בהתאם לעבירות" • קם הודתה כי ביצעה את המעשים מטעמים אידיאולוגיים
צילום: יוסי זליגר // ענת קם, אתמול. הסנגור: לתיק בלאו תהיה השפעה על העונש שתקבל

ענת קם הורשעה בריגול חמור ובמסירת מידע סודי

עם זאת, לא יוחסה לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה • התובעת: "נדרוש הטלת עונש חמור, בהתאם לעבירות" • קם הודתה כי ביצעה את המעשים מטעמים אידיאולוגיים

, עודכן

שנה וחודש לאחר שנעצרה על ידי השב"כ, הורשעה אתמול ענת קם במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות חמורות שאותן ביצעה כאשר העבירה לעיתונאי אורי בלאו מ"הארץ" יותר מ-1,500 מסמכים מסווגים. קם הורשעה בריגול חמור (איסוף והחזקת ידיעה סודית), שהעונש המירבי עליו הוא 15 שנה, ומסירת ידיעה סודית, שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנים.

גולת הכותרת של הסדר הטיעון מבחינתה של קם: מחיקת העבירה של כוונה לפגוע בביטחון המדינה - שהעונש המירבי עליה הוא מאסר עולם.הטיעונים לעונש במשפט יתקיימו בעוד כחודשיים. "העבירות שבהן הורשעה הנאשמת", אמרה התובעת עו"ד הדס פורר-גפני, "הן עבירות חמורות מאוד, וכך נטען לעונש". מנגד, הזכיר הסנגור עו"ד איתן להמן כי לקם לא היתה כוונה לפגוע בביטחון המדינה, וכי הוא מקווה שבית המשפט ישתכנע בכך. עוד אמר כי לסיום ההליכים בתיקו של העיתונאי אורי בלאו תהיה השפעה על העונש שיוטל של קם - ולטענה זו הסכימה גם התובעת. התיק יוכרע בשבועות הקרובים על ידי צמרת התביעה בישראל, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

לדברי הסנגור, אם יוחלט שלא להעמיד את בלאו לדין או לסיים את עניינו בענישה מקלה, "זה צריך להשליך על תיקה של קם". על ההשוואה בין המקרים אמרה התובעת, כי יש הבדל בין "מעמדו של עיתונאי לבין חיילת בצה"ל שגנבה 2,000 מסמכים שמאות מהם מוגדרים כסודיים".

קם, בתום הדיון אתמול בביהמ"ש, אמרה רק: "מפאת כבוד בית המשפט איני מתכוונת להתייחס לעונש".

במסגרת שירותה הצבאי שימשה קם מקיץ 2005 עד קיץ 2007, עוזרת ראש לשכת אלוף פיקוד המרכז. במהלך תפקידה נחשפה למצגות ולמסמכים מסווגים רבים בסיווג ביטחוני מגוון שמקורם באגפי המטכ"ל השונים, בלשכת הרמטכ"ל ובאוגדות השונות. תוכן המסמכים כלל תוכניות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות הצבא, יעדים שונים של צה"ל, ועוד. את אגירת המסמכים הסודיים ביצעה ממניעים אידאולוגיים, כדי לחשוף כביכול התנהלות לקויה בעת קבלת ההחלטות בצמרת המדינית והצבאית. מתוך יותר מ-1,500 המסמכים שמסרה לבלאו, כשליש היו בסיווג של "סודי ביותר" ו"סודי". בעזרת מידע זה פירסם בלאו, החל מנובמבר 2008, כמה כתבות בעיתון "הארץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...