בקיץ ההוא הילכנו בבית לחם הגלילית, מזיעים את יופייה, מחפשים פיסות צל בין בתי האבן שנטעו בה הטמפלרים, כשפתאום ג'וזפה הכריז שיש הרבה היגיון היסטורי בטענות שזו בית לחם שבה נולד ישו ולא בית לחם שביהודה. ואז, כמו ביקש לעזוב את המקום שבו עלו בראשו מילות כפירה, מיהר והוסיף, "עכשיו בואי ניסע מכאן. אני מתחיל להיות רעב".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אמונה וסקרנות תמיד נאבקו אצל ג'וזפה בראש, מאז היה ילד על החוף של סורנטו, שנשלח לכנסייה בגיל 8 רגע אחרי מלחמת העולם השנייה ועזב אותה 30 שנה מאוחר יותר, אחרי שצלל עמוק לתוך העיניים של אמא שלנו. סיפור אהבה גדול ומטלטל לכד את שניהם, חוצה יבשות ודתות, מערער את עולמם הישן מהיסודות. "לאלוהים יש הרבה סיבות להתחשבן איתי", אמר וכמו צחק לעצמו את המילים, "אני חושב שהוא לא יעשה לי עניין מקצת היגיון היסטורי בריא".
נילי כהן־מינץ. מבורגון לעמק יזרעאל // צילום: איתיאל ציון
מאז לא חזרתי לרחובות היפים כל כך של בית לחם הגלילית שבצפון עמק יזרעאל. איכרים רבים קמו לאהוב האדמה של העמק, שבימים אלה שב לחגוג, בפעם ה־12, את פסטיבל "טעמים בעמק". ימים המבקשים לחגוג את הקשר בין החקלאים הטובים של העמק לבין המבשלים אותו.
בראנץ' חלבי המתקיים בסופי שבוע הוא שהחזיר אותי לשם. את הבראנץ' מגישה נילי מינץ־כהן בבית פיין, שם פעלה בעבר מסעדת פרובאנס בגליל. כבר חמש שנים היא מפעילה שם מקום המשמש לאירועים, ורק בימי שישי, בשעת בוקר מאוחרת, נפתחים בו השערים לקבל פני מטיילים ושכנים.
פיתה מטוגנת ואפויה עם חובזה ולבּנה // צילום: איתיאל ציון
במכונית המחפשת את דרכה ביישוב, פריחת גרניום ומטעי זיתים בכל מקום, שיננתי לעצמי את בודהה שאמר כי הדרך היא החשובה. שלא נורא אם האוכל יתברר סתמי כמו שבראנץ' חלבי יודע להיות, לפחות הדרך אליו היתה מלאה ונהדרת. אבל כשנכנסתי למטבח של כהן־מינץ, מריחה את הבצק הנאפה בתנור, את הריח האגוזי של חמאה נחרכת במחבת, הרגשתי איך החשדות הופכים לחשקים.
מצרפת באהבה
נילי נולדה באשקלון והגיעה לתל אביב, שם שמה את הלב שלה בין זרועותיו הארוכות של כדורסלן העבר אורי כהן־מינץ, בנו של תנחום כהן־מינץ ז"ל, אחד מגדולי הכדורסלנים שידעה ישראל. בשנת 2003 עבר אורי לשחק בשאלון שבצרפת, שנמצאת בבורגון - גן עדן לאוכל וליין. שלוש עונות הספיקו לנילי, שעוד בתל אביב היה לה בית אוכל קטן, ללמוד שם בישול, וכשהם חזרו לארץ, הפעם בעקבות הצעה לשחק בעפולה, היא פתחה קייטרינג משלה לאירועים. לפני חמש שנים נכנסה לבית פיין ואורי לקח על עצמו את הניהול האדמיניסטרטיבי.
מתוק שעשה סחרחורת
מחמצות, מיני קמחים, עלים הצומחים בר בשדות המושב - חובזה, עולש, לוף, תרד בר וזוטא, טעם טוב וטכניקה הם שבמרכז הארוחה הזו. אכלנו שם יופי של כיסוני שושברק מבושלים ביוגורט כדרכם במטבח הערבי שממנו באו, רק שבמטבח החלבי הם ממולאים תפוחי אדמה, בצל מטוגן, זעתר ופטרוזיליה. אכלנו גם פיתה מטוגנת, מנוקדת חילבה, תרד בר ויוגורט. פיתה אחרת שנאפתה בתנור מוגשת כשעל ראשה תבשיל חובזה מתובל בלימון ובפלפל חריף ועליו לבּנה.
הנה מאפה מבצק עלים, ריקוטה, בצל קרמל ועגבניות שרי מסוכרות, וחצ'פורי עם גבינה מלוחה וזעתר שמעליהם ביצה. חלמון המתפוצץ בין השיניים זולג על הבצק ועל הגבינה המבעבעת. ביצה כמו על החצ'פורי של העיר בטומי, לחופו של הים השחור בגאורגיה. כמה משחקים מבצק וכל אחד מהם מביא טעמים ומרקמים משלו. מה שנשמע משעמם, מתגלה בפה אחר ומעניין.
פאי שוקולד עם דובדבני אמרנה הוא שחתם את סחרחורת הטעימות ואיתו עוגת גבינה עם לימון שבלילה, רגע לפני השינה, חשבתי שהיא היתה לי קצת מתוקה מדי. שהייתי רוצה לאכול פעם אחת את ארוחות הבשרים שנילי מבשלת, לטעום את תבשילי בורגון שלה, את טעם הבשרים שיוצאים אצלה מהמעשנה.
לישון עם אשכוליות
את הלילה עשינו באשכולית, מתחם בקתות העץ של משפחת בן אור בבית שערים, המציעות שקט ופשטות מבורכת. כשעלה הבוקר ודלת בקתת העץ נפקחה, מצאנו עצמנו בתוך פרדס עמוס אשכוליות כבדות. כשקראה לנו הדרך והלכנו בלי לאכול ארוחת בוקר, חילץ בן אור הבטחה שבפעם הבאה שבה נחזור, נקדיש קצת זמן לטעום את ההדרים שלו.
פסטיבל טעמים בעמק מתקיים עד 30 בינואר, ובמהלכו יוגשו ארוחות הבראנץ' של כהן־מינץ בימי שישי. המחיר לאדם הוא 89 שקלים עבור מנה ראשונה, עיקרית ושתייה. כמו כן, תשתף כהן־מינץ פעולה עם אבי ציטרשפילר מחוות התבלינים.
מאפה בצק עלים עם שרי מסוכרות // צילום: איתיאל ציון
היום ובשישי הבא תוגש בחוות התבלינים ארוחת הבוקר של נילי. ביום חמישי, 28 בינואר, תגיש נילי עם ציטרשפילר את מה שהם מגדירים "מסע קולינרי של 7 מנות ו־7 תבלינים". את כל הפרטים, המחירים וההזמנות תוכלו למצוא באתר www.teamim-baamakim.co.il
הילה אלפרטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו