מה מותר ומה אסור בבית המחוקקים הישראלי? בעוד כשבועיים יובאו לאישור ועדת הכנסת כללי האתיקה החדשים של הח"כים, הכוללים שורה ארוכה של חידושים ושינויים.
אחת ההמלצות החשובות של הוועדה תאפשר לוועדת האתיקה להטיל על ח"כ שחרג מכללי האתיקה (התבטא בגסות או קילל את חבריו, התנהג בצורה מבזה וכדומה) עונש כספי משמעותי של עד כ-34 אלף שקלים (משכורת חודשית של ח"כ). עד היום היתה לוועדת האתיקה סמכות להטיל קנסות כספיים רק על היעדרות ממושכת מדיוני הכנסת או על עיסוק נוסף, אבל לא על עבירת התנהגות.
הכללים החדשים גובשו על ידי ועדת משנה מיוחדת, בראשות ח"כ חיים אורון (ג'ומס) ממרצ, על בסיס המלצותיה של ועדה ציבורית, בראשות שופט ביהמ"ש העליון (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר. הוועדה בראשות השופט זמיר הוקמה ב-2003 על ידי יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. ועדת המשנה לא אימצה את כל המלצות הוועדה הציבורית, אלא את חלקן הגדול.
המלצה חשובה אחרת מצמצמת את אפשרות הח"כים לעסוק בעיסוקים נוספים, וזאת כדי שיוכלו להתמסר לשליחותם הציבורית. עד היום מותר היה לח"כים לכהן ללא תמורה בגופים ציבוריים מסוימים, אך מעתה מוצע לאסור עליהם באופן מוחלט למלא תפקיד ניהולי בגוף ציבורי או פרטי גם ללא תמורה (אלא אם כן קיבלו אישור מיוחד לכך מוועדת האתיקה).
עוד ממליצה הוועדה להרחיב את הפיקוח הציבורי על הצהרות ההון של הח"כים. עד כה הם נדרשו רק להגיש הצהרת הון ולהפקיד אותה בכספת אצל יו"ר הכנסת. מעתה מוצע כי הצהרת ההון תועבר לעיונו של היועץ המשפטי לכנסת, שיעיין בה בנוכחות הח"כ. היועמ"ש יבדוק את ההצהרה וינחה את הח"כ כיצד לבצע תיקונים והשלמות, אם יידרשו, אבל ההצהרות עצמן יישארו חסויות (בניגוד לדעתה של יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ שלי יחימוביץ', שסברה כי יש לחשוף את הצהרות ההון של הח"כים).
מגבילים את הלוביסטים
אחת הבעיות שהטרידו את הוועדה היא הקשרים (לעיתים ההדוקים למדי) שנוצרו בשנים האחרונות בין הח"כים לבין שדלנים (לוביסטים). עד היום לא היו כמעט מגבלות (למעט איסור קבלת מתנות) על הקשר הזה. השדלנים מסתובבים בחופשיות באולמות דיוני הוועדות ומנסים לשכנע את הח"כים לתמוך בעמדתם לפני ההצבעות. הם נפגשים עימם במזנון הח"כים ובמסדרונות, והפכו לחלק בלתי נפרד מהנעשה בכנסת.
יו"ר הכנסת ריבלין סבור שחייבים להגביל את הקשרים הללו. "ההשפעה הרבה של צבא הלוביסטים בכל הנושאים הקשורים במגע בין הון לשלטון חייבה אותנו להיות מדויקים מאוד בקביעות האתיות שלנו ביחס למגע של ח"כ עם לוביסטים", הוא אומר. "נושא הגז, שעלה לאחרונה לכותרות, הוא רק דוגמה מאלפת אחת להשפעתם ולרגישות הנדרשת. הדו"ח האתי החדש קובע שחובת הזהירות בשמירה על עצמאות שיקול הדעת מוטלת על הח"כים. הלוביסטים עושים את מלאכתם, אך הח"כ עצמו הוא שצריך להיות זהיר. מרגע שהקוד האתי ייכנס לתוקפו, ראוי שיידע כל ח"כ שהאחריות היא לפתחו ולא על השדלן. אם ח"כ ימצא לנכון להתלונן על אחד הלוביסטים, על פיתוי או איום מצידו, הכנסת תדע לטפל בכך בכלים העומדים לרשותה. הח"כים צריכים להיזהר שלא תארע תקלה על ידיהם, וחובת ההוכחה רובצת לפתחם".
ריבלין מציין כי הכנסת היא בית זכוכית: "כל התרחשות בתוכה גלויה לציבור. איננו אחראים לכל פעולה של ח"כ, אך עלינו להבטיח שהתנהגות הח"כים לא תוציא לרעה את שמה של הכנסת. תדמית הכנסת מצויה היום במשבר עמוק, והאמון הציבורי בה - בירידה עקבית. הקוד האתי החדש מהווה מסר לציבור: הכנסת מתקנת את דרכיה ומחילה על עצמה נורמות אתיות גבוהות". לדבריו, "כל הכנסות ב-20 השנים האחרונות זכו למעקב צמוד של התקשורת, וקרנה של הכנסת ירד יחסית למוסדות שלטוניים אחרים. הכנסת היתה לצנינים בעיני הציבור, ועלינו לעמוד בביקורת ציבורית נוקשה".
"לא משלה את עצמי"
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ חיים אורון, לא ממש אופטימי. "איני משלה את עצמי שהקוד האתי החדש ישפר בצורה דרמטית את התנהגות הח"כים, אבל הוא מציג בצורה ברורה יותר את המותר והאסור, ומתווה קווים ברורים להתנהגות הח"כים. מטרת הכללים לטפח התנהגות ראויה של הח"כים. הם האחראים למעשיהם ואין להם על מי לגלגל את האחריות. צדיקים אינם צריכים קוד אתי, לרשעים הוא לא יועיל. אנו פונים אל הבינוניים, שהם הרוב". הוא מדגיש כי "בציבור התקבלה הנורמה שמה שלא התגבש לכלל כתב אישום פלילי הוא תקין, אך אנו סבורים שלא כך הדבר. יש איסורים אחרים שאינם פליליים, אך אסורים אף הם".
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), הביע את תקוותו שיימצא רוב בכנסת לאישור כללי האתיקה החדשים. "אני סבור שזהו מסמך מאוזן וראוי, אבל יש לי חשש על בסיס שיחות עם ח"כים שלא מעט מהם יתנגדו לכמה מההמלצות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו