כשהקול והמילה מתאחדים

איש רוח רם מעלה ניצב מול קהל שומעים הממתינים למוצא פיו. בחלל אינטימי, מתחיל המשורר לקרוא פיסה מיצירתו. בחלל שוררת דממה. כל הברה מודגשת, כל מילה עירומה נושאת משמעות חזקה יותר. את התרחיש הוויזואלי הזה, את מעשה התיווך הבלתי אמצעי בין איש התרבות לצורך שלה, מנסה המשוררת והעורכת ליאת קפלן לעורר לחיים באלבום "קולות שירה" שיוצא לאור בימים אלה בהוצאת עם עובד.

באלבום 83 הקלטות של 25 משוררים המקריאים את שיריהם, שאותן אספה וערכה קפלן. אפשר להקשיב לקולותיהם של המשוררים המנוחים תרצה אתר, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן ודליה רביקוביץ', ולהבדיל למשוררים שעדיין איתנו - אגי משעול, יואל הופמן, חיים גורי ורחל חלפי. האלבום הוא המשך לפרויקט דומה שראה אור לפני שלוש שנים, לקראת עשור לפסטיבל המשוררים במטולה ובו הוקלטו 47 משוררים, שחלקם השתתפו בפסטיבל.

כשקפלן נשאלת כיצד הפרויקט הגדול החל, היא מתקשה לנקוב בסיבה אחת. "אולי זה התחיל כבר כשהייתי ילדה קטנה, צמודה לרדיו גדול ומקשיבה לאנשים מדברים", היא אומרת, "או אולי מהמפגש עם אילנה צוקרמן ז"ל (שדרנית ועורכת בקול ישראל, ט"מ), שנהגה להקליט ולשמור משוררים קוראים. אולי זו בכלל העבודה על פסטיבלי שירה שונים, ואולי בגלל המשיכה האישית שלי לרובד המוסיקלי של השיר. אך בעיקר האלבום נבע מהתחושה כי בעולם היום אנחנו חשופים כל כך לפן החזותי, שהקשבה לשירה היא נדירה ורבת משמעות".

המורה של שבתאי

קפלן חיה ונושמת שירה. היא ילידת 1956, בעלת תואר ראשון ושני בספרות עברית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, משוררת, מרצה, מנחה ומלמדת משוררים וסופרים עבריים במסגרות שונות. בחמש השנים האחרונות היא עורכת גם את סידרת ספרי השירה "כבר" בהוצאת "כרמל", אנתולוגיות וספרי שירה בהוצאת "הליקון" ואחראית גם לעריכת ספרי שירה של משוררים רבים (נורית זרחי, ישראל אלירז, שרון אס ואחרים).

את ההקלטות הרבות קיבלה קפלן מחברים ומבני משפחה, בהם המשורר והחבר ט. כרמי, מתרומות של גופים ציבוריים שערכו פסטיבלי שירה ומתקליטים שנעלמו. חלק מהקטעים הקליטה קפלן בעצמה.

היא מגדירה את האלבום "שיגעון ידוע מראש". "כבר בעריכה הקודמת היה ברור כי יש להמשיך להקליט ולאסוף קולות של משוררים. בינתיים גם התברר כי לא קיימים ארכיונים ששומרים את הקולות הללו. חלקם לא נשמרו, חלקם אבוד, חלקם נזרקו".

קפלן מתייחסת לפרויקט בחרדת קודש, ונזהרת שלא לחשוף רגעים אישיים מהמפגשים עם המשוררים. סיפור אחד שהיא כן מוכנה לחשוף קשור בהקלטת שיריו של טוביה ריבנר. "שבוע לאחר שהקלטתי אותו, נפגשתי עם אהרון שבתאי עבור אותה המטרה", היא מספרת. "לאחר שסיימנו, הוא ביקש לדעת מי עוד משתתף בפרויקט. כשסיפרתי לו שהקלטתי את ריבנר לפני שבוע, הוא קרא בהפתעה: 'הוא היה המורה שלי כשהייתי תלמיד תיכון'".

כיצד התבצעה בחירת המשתתפים-

"היא נעשתה באופן כמעט אינטואיטיבי. בחרתי משוררים ותיקים ששיריהם אהובים עלי, כשלעיתים קרובות ביקשתי שיקראו שירים האהובים עלי במיוחד".

"שיר הוא מקום מסוכן"

עם מכשיר הקלטה פרטי, נסעה קפלן יחד עם המשוררת מאיה קופרמן (שסייעה בהפקת האלבום) לביתם של משוררים, ובעקביות מעוררת הערכה הקליטה אותם קוראים מיצירותיהם. התוצאה היא מעין שחזור קולי של אותה תרבות שנהפכה נדירה עבור מי שאינו נוהג לפקוד ערבי שירה. כפרויקט עתידי, קפלן רוצה להקליט את כל המשוררים שיש בארץ, בתקווה שתקבל גם מימון מספק ותוכל להעלות את החומרים שצברה ועוד תצבור לאתר אינטרנט מיוחד.

התחושה בהאזנה לקטעי ההקראה היא של חשיפה אדירה, כאילו המקום הבטוח של המילה הכתובה נעלם. "עבורי שיר הוא מקום לא בטוח, מסוכן, קשה. כמו אינטימיות", אומרת קפלן. "שירה מותירה את קוראיה ומאזיניה עירומים ומתמסרים. אולי שירה נשמעת מרעידה עוד יותר, משום שאיננו רגילים לשמיעה החשופה, את זה הקוראים יחליטו".

יש בשוק עוד מקום לספרים כמו שערכת, ועוד לספרי שירה, שאינם שורדים זמן רב על המדף-

"שירים הם טקסטים קשים, מורכבים, טורדי מנוחה. מעט ספרים שאינם רבי מכר נמכרים היום, רובם של הספרים שרואים אור לא מגיעים בכלל לחנויות. השאלה היא האם אנחנו כותבים כדי שיקנו את ספרינו? אנחנו כותבים כי אנחנו כותבים. אני מקווה כי האלבום יימכר ויישמע בקהלים רבים ומגוונים אבל ההקלטות נועדו, קודם כל, כדי לשמר את הקולות ולהוציאם לאור, לרשות הרבים".