צלילים חמים של עוד ממלאים את חלל ההאנגר בנמל אילת. בהדרגה מצטרפים צלילי תוף מרים, צלילי בס, צלילי תופים וצלילי אקורדיון. השילוב שנוצר מייצר מוסיקה אנרגטית ומסקרנת. משהו שנע בין המוסיקה הצוענית בסגנון סרטיו של אמיר קוסטוריצה לבין מוסיקת פלמנקו ספרדית עם נגיעות של מוסיקה ערבית ולעיתים אפילו מוסיקת רוק. האחראים למוסיקה הזו הם שני אחים מוסיקאים ממוצא מצרי, ג'יימס וג'וזף טוואדרוס (שמנגנים בתוף מרים ובעוד), שני אחים לגמרי משלנו, רע (על התופים) ותום (על הבס) מוכיח, ועוד אחד משלנו - אסף תלמודי (על האקורדיון). האירוע: פסטיבל ג'אז בים האדום בגירסת החורף שלו - אירוע שהתרחש בסוף השבוע האחרון באילת. למפגש בין האחים מוכיח, האחים טוואדרוס ואסף תלמודי אחראי דובי לנץ, המנהל האמנותי של הפסטיבל הזה ומי שעל פי עדותו נאלץ להרים את תוכנית הפסטיבל הזה בארבעה שבועות בלבד. כשהמופע "אחים למען אחווה" מסתיים, הקהל יוצא מגדרו. כולם עומדים על רגליהם, מוחאים כפיים ושואגים. ביציאה החוצה נשמעים סופרלטיבים כמו "מופע שלא מהעולם הזה", "משהו מדהים" וכדומה. עשרות צובאים על מוכר הדיסקים שבחוץ כדי לקנות את האלבומים של האחים טוואדרוס. הצליח לו, לדובי לנץ. הקהל זורם החוצה באקסטזה מוחלטת. אבל לא כל המופעים בפסטיבל הצליחו לייצר אנרגיה כזו. היו שם מופעים כמו "הפרויקט של דורון רפאלי" או חיבור בין הסקסופוניסט הישראלי אלי דג'יברי לבין פסנתרן הג'אז האמריקני קני ברון, שהותירו את הקהל על הכיסאות. היתה שם גם שלישיית "בד פלאס" האמריקנית שעוררה התלהבות, אבל נראה כי דווקא המופע המוצלח מכולם היה זה שאין בינו לבין ג'אז כמעט דבר. אולי זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שלנץ ידוע יותר כחובב מוסיקת עולם. לאיילת ולאיציק מעין הים שליד חדרה ולנורית ולשאולי מכפר יונה, שמגיעים דרך קבע לפסטיבל ג'אז בים האדום, דווקא לא היתה בעיה עם העובדה שהפסטיבל הנוכחי הכיל הרבה מוסיקת עולם. "אני דווקא אוהבת את הטעם של לנץ", אומרת איילת. שני הזוגות הללו הם רק חלק מהקהל הקבוע של פסטיבל הג'אז המסורתי שמתקיים בכל אוגוסט באילת. השנה הוחלט לראשונה לייצר לו גירסה חורפית, מעין אח קטן, בתקווה שגם היא תיהפך למסורת. מפיק הפסטיבל מיכי גוב דווקא נשמע מעודד מתוצאותיו. לדבריו, התפוסה הממוצעת בהופעות הפסטיבל היתה כ-70 אחוז, כלומר כ-1,400 איש בממוצע באו לראות כל מופע - נתונים סבירים למדי לפסטיבל ראשון. האם פסטיבל הג'אז החורפי ייהפך בהדרגה למוסד דומה לזה של הפסטיבל הקיצי? אם זה תלוי בחובבי הג'אז, נראה שהסיכוי לא רע.
