שרת החוץ השבדית מעורבת בפרשת שחיתות

שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום שוב מגיעה לכותרות. אבל הפעם, הפלא ופלא, אין לזה כל קשר לישראל. ביומיים האחרונים שבדיה רועשת כששמה של וולסטרום נקשר בפרשת שחיתות במדינה.

אתמול (שישי) חשף העיתון השבדי "אפטונבלדט" כי האיגוד המקצועי הגדול במדינה שנקרא "קומונל", השכיר לוולסטרום ולפוליטיקאים נוספים ממפלגתה דירות יוקרה בשטוקהולם בזול, כשאלו היו אמורות למעשה להיות מוקצות עבור דיור ציבורי.

עוד דווח כי הדירות שהושכרו היו תחת פיקוח של משרד ניהול נכסים שדאג להסיר אותן ממאגר הדירות המיועדות לציבור שממתין להן, כך שהן היו שמורות במיוחד לבכירים בממשלה ובחברת קומונל עצמה. סוכנות הידיעות TT הוסיפה בנושא כי אחת הדיירות היא לא אחרת מאשר שרת החוץ.

פרטי הפרשה טרם ברורים, אך בשבדיה הציבור כבר מאשים את וולסטרום, טוען כי היא ובכירים אחרים קיבלו את ההוזלה בדירות כשוחד, וקורא לחקור את הנושא.

וולסטרום מצדה מיהרה להכחיש את ההאשמות וטענה כי רימו אותה. "ההצהרה שהציגו לי הייתה מזויפת, וזה ממש לא מתקבל על הדעת", צוטטה וולסטרום ב-TT.

השרה אמרה עוד כי היא תעזוב את הדירה תוך שבוע: "זה כואב עבורי, וזה פוגע בי וגם בקומונל".

"אבסורד ושערורייה"

ביום חמישי השבוע, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לדבריה של שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום, שקראה לחקור אם ישראל מוציאה להורג מחבלים ללא משפט - צעד שזכה בישראל לגינוי רשמי. "מה שהיא אמרה הוא שערורייתי, לא מוסרי, לא צודק וטיפשי - וגם לא נכון", הסביר נתניהו, "אנשים מגנים על עצמם מפני דוקרים שמבקשים להמיתם ויורים בהם. זו הוצאה להורג? אז מדוע הפגיעה במחבלים בפיגועים בצרפת היא לא הוצאה להורג? גם בצרפת ירו במחבל שדקר בסכין. האם שרת החוץ השבדית מבקשת לפתוח גם שם בחקירה? או בארה"ב? זאת דרישה אבסורדית".

מדובר בהתבטאות ראשונה של נתניהו השבוע בנוגע לדברי שרת החוץ השבדית. השבוע אמרה סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, כי "מדינת ישראל סוגרת את הדלת בפני שבדיה לביקורים רשמיים בישראל. במשך יותר משנתיים היחסים עם שבדיה נמצאים ברמה מסוימת של נתק. אנחנו מסרבים לביקורים של שרת החוץ השבדית בישראל". היא הודתה כי "ישראל מעבירה מסר ברור לשבדיה: אתם מגבים טרור. התנהגותכם מעניקה רוח גבית לדאעש לפעול בכל תחומי אירופה".

שר המדע אופיר אקוניס (ליכוד) ביקר את השבדים ואמר כי "נדרש צעד מעשי - החזרת שגריר ישראל משטוקהולם להתייעצויות. לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא במדיניות".

"פוגע רק בפלשתינים"

גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הנמצא בימים אלה בביקור בברלין, התבטא ברוח דומה. במפגש עם נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ ומנכ"ל תאגיד התקשורת הגרמני שפרינגר, אמר יו"ר הכנסת כי "מדינות ואישים באירופה לא יכולים לומר שהם מתנגדים לאנטישמיות, ובאותה נשימה להיות אנטי־ישראלים. ישראל תשרוד את סימון המוצרים! מי שלא ישרוד הן אלפי משפחות פלשתיניות, שעובדות כתף אל כתף עם חבריהן היהודים ומקיימות שם חיים משותפים". אדלשטיין אמר כי "זה יפגע בכלכלתם, ובחייהם, ויהרוס גם את זרעי השלום שמתקיימים באותם איזורי תעסוקה".

שולץ, מצידו, אמר ש"יחסי ישראל־גרמניה טובים, להבדיל מיחסי שבדיה־ישראל, כפי שאפשר לראות היום. האנטישמיות הגואה צריכה להדאיג את כל אירופה". הוא הביע התנגדות לסימון מוצרים מיהודה ושומרון, מפני שהדבר "יפגע בעיקר בפלשתינים שמשתכרים שם בכבוד".

על הנאום השנוי במחלוקת שנשא ב־2014 אמר נשיא הפרלמנט האירופי כי נפגש "עם צעירים ישראלים ופלשתינים, ואחד מהם סיפק נתונים לגבי הפלייה לרעה בהקצאת מים לפלשתינים. בסך הכל שאלתי אם זה נכון, לא קבעתי עובדה".

בעניין השבדי, חשוב לומר, יש גם גישות שונות בתכלית מזו של השרה וולסטרום. הדבר בלט במיוחד במה שאמר חבר הפרלמנט האירופי משבדיה לארס אדקטוסון, שנאם בכנס של השדולה הפרו־ישראלית באירופה EIPA. הוא קרא לאיחוד האירופי "להתנות כל סיוע לרשות הפלשתינית בהפסקה מוחלטת של ההסתה לאלימות בתקשורת של הרשות, וכן בדחייה מוחלטת של הרשות לכל סוגי האלימות". עוד קרא ליו"ר הרשות אבו מאזן להפסיק לתמוך במשפחות המחבלים הפלשתינים.

גם סגן נשיא הפרלמנט האירופי, יואן מירסלה פאצ'ו, ציין בכנס כי "ליחסי ישראל־האיחוד האירופי דרושים יותר גזרים ופחות מקלות. אין שום היגיון בעיניי ליצור אנטגוניזם בין האיחוד לבעלת בריתו החשובה ביותר במזרח התיכון".

העולם הסתקרן

אגב, המתיחות הדיפלומטית עם שבדיה מעוררת סקרנות גם מעבר לים. במאמר מקיף של ה"וושינגטון פוסט", שכותרתו "היחסים הרעים בין ישראל לשבדיה הפכו לגרועים בהרבה", מפורטות חלק מההתבטאויות האחרונות של גורמים בישראל נגד שטוקהולם.

העיתון אף מגולל את מערכת היחסים המורכבת בין המדינות מאז נכנסה שרת החוץ השבדית לתפקידה באוקטובר 2014, כחלק מממשלת שמאל חדשה.

במאמר מצוטט מומחה לענייני המזרח התיכון במכון השבדי ליחסים בינלאומיים, שאמר באוקטובר כי ארצו "נאלצה לשבת במושב האחורי בכל הנוגע לתהליך השלום בין ישראל לפלשתינים". הסיבה, לטענתו, "היא שישראל ממאנת להקשיב לה".