הצביעות של ארגוני זכויות האדם

שבועות סוערים עוברים על הארגונים הפוליטים מימין ושמאל מקמפיין "השתולים" ועד תחקיר עובדה על עזרא נאווי. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ופעיל "בצלם" בהווה דוחף לחרם כולל על ישראל באירופה ובטרפוד מינוי שגרירים. אבל מה שהכי הפליא אותי השבוע הייתה התגובה של אנשי הרוח, העיתונאים וחברי הכנסת מהשמאל. ציפיתם לשמוע גינויים? אז ציפיתם.

א.ב יהושוע הצהיר - אם ייודע לרשות על מוכרי הקרקעות יהרגו אותם? זו הרשות, זו זכותם", חבר הכנסת באסל ראטס אמר על התחקיר של אילנה דיין – "נפילה ערכית, מוסרית ומקצועית", רביב דרוקר "זה שווה מקסימום 3 דקות במהדורה", חברת הכנסת זהבה גלאון – "עובדה הצטרפה לקמפיין נגד ארגוני השמאל" וארגון "בצלם" בהודעה הרשמית שלו כתב שלהסגיר פלסטיני לביטחון המסכל זה כמו לדווח על עבריין רכוש למשטרה, מעשה לגיטימי. ארגוני זכויות אדם? פעילי זכויות אדם? צביעות בהתגלמותה. כנראה שזכויות האדם מעניינות אותם רק כשזה נוגע לפעולות המתנחלים, אבל כשהפלסטינים הורגים זה את זה אז את מי זה מעניין?