"הוא אמר לי: 'בואי נהיה כמו איציק וכוכי'"

שבועיים וחצי אחרי שנשיא המדינה לשעבר משה קצב הורשע בשני מעשי אונס, במעשים מגונים ובהטרדה מינית, נחשפה אתמול השיטה המפוקפקת שבאמצעותה פעל: חיזור, אונס ואז - השפלה.

הכרעת הדין, שפורסמה אתמול במלואה, חושפת לראשונה את העדויות המפורטות והמזעזעות של הקורבנות. כך, למשל, מספרת א' ממשרד התיירות, העדה המרכזית בתיק, על התקופה שבה עבדה במחיצת קצב. את השבועות הראשונים בלשכת השר היא מתארת כ"תקופת המלכות".

"בתחילת העבודה הוא התחיל להחמיא. שיש לי שיער יפה, שאני נראית טוב. שיש לי גוף טוב, שאני סקסית. עובר שבוע והוא אמר לי שהוא התגעגע וחשב עלי כשהוא עזב את המשרד. הוא אמר לי 'בואי נהיה כמו איציק וכוכי' (האלוף במיל' יצחק מרדכי ואשתו לשעבר כוכי, צ"ה). אני לא הבנתי מה הוא רוצה... אני לא ידעתי מה לעשות, הוא הבוס שלי. כל מה שרציתי זה לקבור את עצמי... בהתחלה הוא נתן לי תחושה שאני מעל כולם, שאין שני לי... כאשר עבר על דברי הדואר, הוא התחיל לגעת ברגל ואחרי זה בישבן, ואני כל הזמן זזה".

"אמרתי לו 'די, תפסיק'"

"כל הזמן אמרתי לו 'די, תפסיק', ואני מנסה לזוז. הוא ביקש ממני לפתוח כפתור... הוא ביקש ממני לעמוד ליד הספרייה כדי שנעשה את עצמנו והוא ייגע לי בחזה. הרבה שיחות שהתחילו בתור שיחות עבודה גלשו לשיחות שאינן קשורות לעבודה. במהלכן ביקש 'תשכבי עכשיו על המיטה ותורידי את החולצה. תורידי את התחתונים'. לא יכולתי לנתק לו את הטלפון, הוא הבוס שלי".

תקופת ה"חיזורים", שלוותה בהטרדות חוזרות ונשנות, הגיעה לשיאה באונס הראשון שאירע במשרדו של קצב בתל אביב. "הוא משך לי את המכנסיים", העידה א', "הוא המשיך להיאבק איתי. אני כל הזמן נאבקתי ואמרתי לו שאני לא רוצה, די, במילים קטנות ולא בצעקות. אני נשארתי עם החלק העליון. המאבק היה על החלק התחתון שלי. פחדתי להיכנס להריון".

כעבור חודשיים נאנסה בפעם השנייה, הפעם במלון פלאזה בירושלים. "הוא ביקש ממני לעלות אליו לחדר. הוא אמר שהוא צריך להתארגן וכבר יורדים לעבוד בלובי במלון. כשנכנסתי ראיתי שהוא בלי מכנסיים, וזה הביך אותי. הוא מתקרב אלי ואני מתרחקת. לבשתי מכנסיים עם גומי בלי רוכסן, והוא התחיל למשוך אותי כמו בפעם הראשונה. אני מתנגדת... עד שהוא הצליח להוריד לי אותם. בנוסף להתנגדות פיזית אמרתי לו 'תעזוב אותי, אני לא מעוניינת'". עוד עולה מעדותה של א' כי משהתחילה לדחות את חיזוריו המיניים, החל קצב להתעמר בה באמצעות נאמניו.

"גילה ביקשה שאלבש חולצות סגורות"

האישום השני מבוסס על עדותה של ה' מבית הנשיא. באישום זה הורשע קצב בעבירה של הטרדה מינית שבאה לידי ביטוי בשלושה חיבוקים, שלטענת המתלוננת "חרגו מעבר לחיבוק בין בוס לעובדת", בייחוד לנוכח העובדה כי ביקשה ממנו לחדול מכך. לדבריה, החיבוקים היו בסיטואציה מביכה מאוד, כאשר שהו לבדם בלשכתו.

בנוסף סיפרה ה' כי באחת ההזדמנויות פגשה אותה באקראי אשתו של קצב, גילה, והעירה לה ש"אולי אני אלבש חולצות קצת יותר סגורות". לדבריה, היא הבינה בדיעבד כי בכך ביקשה גילה "להגן על עצמה, על משפחתה, על הנשיא, וגם עלי".

ארבע נשים, שלא נכללו בכתב האישום בשל התיישנות, סיפרו בעדותן על דפוס התנהגות דומה של קצב גם כלפיהן. כך, למשל, אחת העדות, שעבדה עם קצב במשרד התחבורה, סיפרה כי כאשר עמדה לצאת באחת ההזדמנויות מלשכתו, אמר לה קצב "'אם לא נשיקה אז חיבוק', ואז הוא חיבק אותי בשתי ידיים והניח את הראש על החזה שלי. ממש ברחתי מהלשכה. ממש הייתי בהלם ובתחושה של גועל. היה לי מאוד קשה".

במקרה אחר, סיפרה, קצב התקשר אליה בשעה עשר בלילה ו"אמר 'שלום, מדבר משה'. ואני לא קולטת מי זה משה. ואז הוא אומר 'אני קופץ אלייך לקפה'. באותו רגע התכווצתי, נבהלתי. הייתי לבד בבית. אז אמרתי לו שחבר שלי מכין קפה נהדר, ואז הוא אמר שזה אינו זמן מתאים".

יועץ התקשורת של קצב, עו"ד אמנון שומרון, אמר אתמול בשמו של קצב כי "ראוי שביהמ"ש יאשר את פרסום כל הפרוטוקולים וחומר הראיות שהוגשו לשופטים, בכפוף להסתרת הזהות של המתלוננות. רק פרסום כזה יאפשר לציבור התרשמות בלתי אמצעית ואמיתית מהעדויות ומחומר הראיות".

הפרקליטות צפויה לערוך בקרוב דיונים פנימיים כדי לגבש את עמדתה בנוגע לעונש שתבקש להטיל על קצב. ההערכה היא כי הפרקליטות תבקש מאסר ממושך מבלי לנקוב במספר השנים המבוקש.

בהכנת הידיעה השתתפו גדי גולן ועדנה אדטו

* * *

בגלל התקשורת: השופטים עשויים להקל בעונש קצב

בעקבות שטף הפרסומים נגד הנשיא לשעבר משה קצב באמצעי התקשורת עוד לפני הגשת כתב האישום נגדו, עשויים שופטיו להתחשב בו בעת גזירת העונש. כך ניתן ללמוד מהכרעת הדין המלאה שפורסמה אתמול.

קצב ביקש לבטל את כתב האישום בטענה של "הגנה מן הצדק". לדבריו, כלי התקשורת שפטו אותו עוד לפני שהוגש נגדו כתב האישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב. סנגוריו טענו בעניין זה כי בגלל הפרסומים הרבים, אין סיכוי שהשופטים יהיו משוחררים לחלוטין מהדברים שהתגבשו בתודעתם.

השופטים אמנם דחו את הבקשה לבטל את כתב האישום, אך מתחו ביקורת חריפה על אמצעי התקשורת. לדעתם, מקצתן של הראיות נשמעו עוד בטרם ההליך המשפטי. לדבריהם, "נחצה הגבול באופן חסר תקדים" בין תפקידם של אמצעי התקשורת לסקר וליידע את הציבור לבין תפקידו של בית המשפט לשמוע ראיות ולהכריע בהן. עוד כתבו השופטים כי מקצתן של אותן ראיות נשמעו "במעין משפט שדה שנערך לו בבית המשפט של התקשורת".

בנוסף מתחו השופטים ביקורת על הנאשם וסנגוריו, שלא התנזרו מאמצעי התקשורת. על הנאשם מתחו ביקורת חריפה במיוחד מפני ש"סיגל לעצמו אותם דפוסי פעולה שהופעלו נגדו ושלח חיצים מורעלים לעבר מי שראה בו דורש רעתו".

את הפרק של "הגנה מן הצדק" חתמו השופטים באומרם כי אכן נגרמה לקצב עוגמת נפש מהשטף האינסופי של הפרסומים, אולם אין להביא לתוצאה הדרסטית של ביטול כתב האישום ו"אין אנו שוללים את האפשרות להעלותה לדיון פעם נוספת".

צבי הראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו