גראן פינאלה. אולי זה הסגל החסר, הקור הירושלמי או הפגרה הקצרצרה, אבל הנוכחות האדומה ביציעים בארנה הערב היתה מאכזבת, והאווירה לא היתה קרובה לזאת שהתרגלנו אליה במשחקים הגדולים שהיו עד כה בבית האדום. התחושה התאמתה עם המשחק הגרוע ביותר של הפועל ירושלים העונה, שהפסידה לגראן קנאריה הספרדית 75:64 ושוב הסתבכה עמוקות במאבק העלייה לשמינית הגמר.
האווירה המנומנמת השפיעה על השחקנים משני הצדדים, שהציגו משחק התקפה מבולגן, לא זורם ומרובה איבודים. ירושלים נכנסה עמוק לשנת חורף, והתחושה היתה הערב שחקן פשוט לא מתחשק לשחק, וזה לא שהספרדים הציגו יכולת כזו טובה. המחצית הגרועה ביותר של ירושלים העונה הסתיימה ב־46:29 לאורחים.
דווקא טוני גפני, שעשה מאמצים הרואיים להיות כשיר למשחק, היה היחיד שתיפקד אצל דני פרנקו. כל האחרים עסקו בעיקר בלצלם את סאסו סאלין ואת אלברט אוליבר כותשים אותם שלשה אחר שלה. אבל דווקא ההגנה לא היתה החלק הכי רע של האלופה - מה תגידו על ממוצע של 16 נקודות בכל רבע?
נכון שהסגל חסר, והיעדרם של שני גבוהים חשובים מוציא את כל הקבוצה מאיזון, אבל איפה ההתעלות של השאר? מי חטף את דונטה סמית' של השבועות האחרונים? איפה הידית של מאט ג'נינג? וכל היודע דבר על מקום הימצאן של התשוקה של בר טימור והמנהיגות של אי. ג'יי. רולנד מתבקש להודיע בהקדם. אפשר לסכם את המשחק במהלך אחד: האדומים הצליחו לצבור מומנטום עמוק ברבע השלישי, שבשיאו גפני נתן חסימה ענקית רק כדי לראות את רולנד מיידה איירבול משלוש מייד אחר כך.
ירושלים עוד צימקה למינוס 12 ברבע האחרון, אבל כשמיכל הדלק חצי ריק מלכתחילה אי אפשר לתת גז בסוף.
