העובדה שנשיא איראן ואנוכי בילינו אתמול באותה עיר קסומה, איסטנבול, חייבה אותי לעשות כל מאמץ כדי להתקרב אליו.
עם כל הכבוד למנהיגי אפגניסטן, קזחסטן, פקיסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן ואפילו טורקיה, מחמוד אחמדינג'אד היה אתמול גיבור היום באיסטנבול. בדיוק כמו בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. עשרות העיתונאים שבאו לסקר את הוועידה לשיתוף פעולה כלכלי רצו לשמוע רק אותו.
העבר תמיד האיר לי פנים בכל הקשור לאיראן: ביקרתי בטהרן ב-1993 וב-1998, ואפילו הצלחתי לקיים שיחה עם הנשיא מוחמד חתאמי ב-1997 בפאריס. אז למה לא לנסות להתקרב למחמוד אחמדינג'אד-
אתמול בבוקר הגעתי למלון "קונראד", שם שהתה המשלחת האיראנית. חברי המשלחת ואנשי השגרירות אכלו ארוחת בוקר. "יש קוויאר איראני-", שאלתי את אחד הנציגים. הוא חייך. שאלתי אותו מתי מסיבת העיתונאים של הנשיא. בשש בערב, ענה בנימוס.
לא פשוט להיות עיתונאי ישראלי בסביבה כזו. הדרכון הצרפתי אמנם איפשר לי גישה קלה יותר לאקרדיטציה אצל מארגני הכינוס, אבל מה לעשות שתעודת העיתונאי היחידה שברשותי היא זו של אגודת העיתונאים בת"א. בסוף הורשיתי בכל זאת להיכנס לוועידה שהתקיימה בארמון צ'ירצ'ן, שם התקיים מפגש הפיסגה. שם שהה נשיא איראן אחמדינג'אד, האויב המר ביותר של ישראל.
הצטרפתי לדיפלומטים האיראנים. בזמן שעישנו הם דיברו על משוררים איראנים ועל "עולם לא הוגן". סיפרתי להם שאני צרפתי. בשעה 14:00 הגיע רגע הצילום של כל המנהיגים. ראשון נכנס נשיא טורקיה עבדוללה גול, אחריו נשיא אפגניסטן חמיד קרזאי (שבארצו ביקרתי לאחרונה), ואז הגיע נשיא איראן. הוא מחייך לעבר המצלמות ומסמל "וי". מאותו רגע לא עזבתי אותו.
לאחר הצילום אני מצטרף ל"חבריי החדשים" מהמשלחת האיראנית. הם כבר הכירו אותי היטב. נשיא איראן נכנס לפגישה עם המנהיגה החדשה של קירגיסטן, ואני מוצא את עצמי בתוך החדר עם פמליה מצומצמת של עיתונאים איראנים בני מזל. אני מצלם את הנשיא מקרוב ונוצר קשר עין ראשוני. הוא מחייך אלי.
הוא יוצא מהחדר. אני יודע שבעוד כמה שעות יש מסיבת עיתונאים שאליה אני רוצה להגיע, כך שמיותר להגיד לו מהיכן אני באמת. מבחינתו אני מצרפת. הוא יוצא מהחדר ואני מבקש מהצלמים האיראנים לצלם אותי איתו. הם מסרבים בנימוס.
טפיחות על השכם
אני פונה לאחמדינג'אד ישירות, באנגלית. "אפשר להצטלם", אני שואל, והוא עונה באדיבות: "בטח". אני נותן את המצלמה לאחד מחברי המשלחת האיראנית. אחמדינג'אד לוחץ לי את היד, אבל הצלם הלא מקצועי מכניס לפוקוס רק את הראשים שלנו.
"תגיד, מה יש לך עם סרקוזי", אני שואל את אחמדינג'אד (נשיא צרפת הוא מהלוחמים הגדולים נגד איראן גרעינית). "אין לי שום בעיה איתו, אין לי בעיה עם אף אחד", הוא עונה, "בטח לא ביום כזה".
בערב אני מגיע למסיבת העיתונאים. הבידוק בכניסה קפדני. לאחר שאנו מתמקמים באולם ומשאירים את כל הציוד שלנו, אנחנו מתבקשים לצאת ולהשאיר שם הכל. שוטר טורקי עם כלב גישוש נכנס לאולם. אחד מחברי המשלחת פונה אלי. אנחנו כבר מכרים ותיקים. "אתה רוצה לשאול שאלה-", הוא מציע ומבקש לדעת את הנוסח מראש. בהמשך שבים לאולם ועוברים בידוק גופני.
על הבמה שני צילומי דיוקן גדולים, האחד של חומייני מנהיג המהפכה, והשני של המנהיג הרוחני היום ויריבו של אחמדינג'אד, עלי חמינאי. בדיוק כשהנשיא נכנס נופל הדיוקן של חמינאי והזכוכיות מתנפצות. כמה דקות לאחר מכן מגיע תורי לשאול. אני מציג עצמי כעיתונאי צרפתי. אחמדינג'אד מזהה אותי מהצהריים.
בסוף מסיבת העיתונאים אני מצטרף שוב לאיראנים. מישהו מביא ילד קטן כדי שיצטלם עם הנשיא. אני שואל את אחמדינג'אד אם הוא ממשיך מיד לטהרן. "כן", הוא עונה. "ואני לתל אביב", אני אומר לו וחושף את הזהות האמיתית שלי. "אתה יודע, אפשר להיות גם צרפתי וגם ישראלי ולעבוד עבור כלי תקשורת ישראלי, 'ישראל היום'", אני אומר לו. הוא מביט בי מופתע. "יש לך מסר נוסף לקוראים שלי-", אני שואל, והוא משיב: "איראן דוגלת בשלום ובצדק".
אני מרשה לעצמי לטפוח לו על השכם על כזה משפט, על כזה יום. המאבטחים שלו לא מונעים זאת ממני. מה הפלא, הרי האיראנים ואני בילינו את כל היום יחד.
* * *
התשובה של אחמדינג'אד:
"אין סיכוי לשלום - הציונים הם שורש הבעיה"נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, היה האורח המסקרן ביותר בוועידה לשיתוף פעולה אזורית (ECO) באיסטנבול, ומסיבת העיתונאים שלו עוררה, מטבע הדברים, עניין רב. היתה לי הזכות לשאול אותו שאלה. "אדוני הנשיא, האם נזכה לראות שלום במזרח התיכון אשר במסגרתו מדינות ערב, הפלשתינים, איראן וישראל יחיו בשכנות טובה-", שאלתי.
הוא השיב מיד, בלי להסס ולו לרגע: "זה 60 שנה לא מצליחים להגיע לפתרון במזרח התיכון, וגם לא יצליחו. הציונים הם שורש הבעיה. מהרגע הראשון נמנעה הזכות הלגיטימית של העם הפלשתיני. יש להכיר בזכות הלגיטימית של הפלשתינים, שבעיניי שווה לזכותה הלגיטימית של כל אומה. ואולם, במקום זאת הם חיפשו את הדרך לרצות את הציונים. כל תוכניות השלום כשלו וגם ייכשלו בעתיד", ענה בביטחון האופייני לו.
אחמדינג'אד פתח את מסיבת העיתונאים בהתייחסות רחבה לנושא הגרעין. "הסוגיה הגרעינית היא סוגיה מאוד ברורה. אומות רבות בעולם רצו למנוע מהעם האיראני את הזכות לפתח יכולת גרעינית - אבל הן נכשלו. אותן אומות ניסו הכל: לוחמה פסיכולוגית, סנקציות, לחץ - אבל כשלו; איראן הפכה לאומה גרעינית, אותן אומות הובסו", אמר.
לקראת חידוש השיחות עם חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה באיסטנבול, נשמע הנשיא האיראני בטוח בעצמו ואף נקט טון מאיים: "קיימות שתי אופציות: או שנלך לעימות, מה שיוביל לכישלון השיחות כפי שאירע בעבר - דבר לא מנע מאיתנו להגיע ליכולת גרעינית; או שנלך לדרך של שיתוף הפעולה, מה שישרת את האינטרסים של כל הצדדים", אמר.
אחמדינג'אד הירשה לעצמו אפילו לזלזל בסנקציות שהטיל המערב על ארצו: "אם תבואו לטהרן תראו שהאנשים ברחובות צוחקים על הסנקציות. לסנקציות האלה אין כל משמעות באיראן. הכלכלה שלנו חזקה ורק הולכת ומתחזקת, יש לנו חברים בכל העולם. אני מקווה שהשיחות באיסטנבול יהיו מועילות, טורקיה מסייעת רבות לכך. איראן לא מבקשת שום דבר מעבר לצדק בעולם".
הנשיא האיראני שיבח את יחסי איראן-טורקיה, ואמר כי מדובר בשני עמים עם תרבויות עשירות מאוד שיכולות לתרום בצורה רחבה לשלום העולמי מול ה"קפיטליזם הקורס", שאותו הגדיר "אבי כל תחלואי העולם היום".
כאשר שיבח אחמדינג'אד את יחסי ארצו עם טורקיה, ביקשו העיתונאים הטורקים להזכיר לו שאנקרה היא חלק מארגון נאט"ו, הפועל להצבת מערכת להגנה מפני טילים איראניים. "אנחנו מאמינים שלכל מדינה יש זכות לקיים קשרים עם כל מדינה שבה היא חפצה", השיב, "טורקיה רשאית לנהל יחסים עם כל מדינה שבה היא חפצה. אסור לשכוח שלטורקיה יש את האינטרסים שלה".
רק פעם אחת במסיבת העיתונאים טרח נשיא איראן לבטא את המילים "ארה"ב", ולא להתייחס למעצמה הגדולה בעולם כ"הם". זה היה כשנשאל על הסכסוך בין צפון קוריאה לדרומה. "יש לנו יחסים טובים עם קוריאה הדרומית והצפונית. מישהו יכול להגיד לי מה עושה שם צבא ארה"ב? הצי האמריקני? הם מבקשים להשיג שלום או מלחמה-".
אין גבול לציניות
גם על מהומות הסטודנטים היה לנשיא האיראני מה להגיד. לא על מהומות הסטודנטים בארצו, חלילה, אלא על מהומות הסטודנטים בבריטניה. "יש מדינות שבהן מכים סטודנטים ועוצרים אותם. יש מדינות שבהן עוצרים אנשים במתקנים סודיים. העולם מדבר על זכויות אדם, אבל זו בדיחה. תראו כיצד בזים לזכויות אדם בפלשתין ובאפגניסטן", אמר בתשובה לשאלת כתב סוכנות הידיעות האירנאנית אירנ"א.
בועז ביסמוט
* * *
דיפלומט איראני: "טהרן מפתחת גרעין למטרות צבאיות"
לאיראן דרושים: מדעני גרעין למטרות צבאיות. דיפלומט איראני בכיר לשעבר סיפר לעיתון הבריטי "דיילי טלגרף" כי במסגרת המאמצים לקדם את תוכנית הגרעין הצבאית שלה, מנסה איראן לגייס מדעני גרעין ברחבי העולם.
לפי הדיווח, טהרן מסתמכת בעיקר על מדענים צפון קוריאנים, אך הצליחה לגייס גם מדענים מאפריקה שעוזרים לה לפתח טילים בליסטיים ורכיבים גרעיניים. מוחמד רזה חיידרי, בעבר דיפלומט בכיר בשגרירות האיראנית באוסלו, סיפר כי "כלפי חוץ תוכנית הגרעין מוצגת כתוכנית למטרות שלום, אבל מאחורי הקלעים יש אג'נדה שונה לחלוטין". חיידרי סיפר כי באחד מתפקידיו הקודמים הוא עבד בלשכת משרד החוץ האיראנית בנמל התעופה "חומייני" שבטהרן, ותפקידו היה לוודא כי אנשי צבא ומדענים קוריאנים לא יעברו הליך בידוק דרכונים או החתמת ויזות. עוד הוא חשף כי גם פעילי חמאס זכו ליחס דומה מצד האיראנים.
ככל הידוע, ההסדר בין צפון קוריאה לבין איראן כולל מימון איראני של תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית והענקת גישה למתקנים איראניים לצורך ביצוע ניסויים בתחום הגרעין. בתמורה לכך מעבירים הצפון קוריאנים טכנולוגיה ומדענים לתוכנית הגרעין הצבאית של איראן.
"הצפון קוריאנים (שנכנסו לאיראן) היו כולם טכנאים ומומחים צבאיים המעורבים בשני תחומים של תוכנית הגרעין: אחד מהם הוא לאפשר לאיראנים להשיג יכולת גרעינית צבאית, השני הוא לעזור להגדיל את טווח הטילים הבליסטיים האיראניים", סיפר חיידרי, שהתפטר ממשרתו בתחילת השנה וזכה למקלט מדיני בנורבגיה.
חיידרי ציין כי בכל השגרירויות האיראניות בחו"ל, במיוחד אלה שבאפריקה, הצוות הדיפלומטי פועל לאיתור מדענים מקומיים וטכנאים המתמחים בטכנולוגיות גרעיניות, ומציע להם חוזי עבודה יוקרתיים שאמורים לפתות אותם להגיע לאיראן.
אלי לאון וסוכנויות הידיעות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו