אף שהפיגוע בתל אביב היה חריג כמעט בכל אספקט, הוא אמור לעורר בישראל לא מעט שאלות וכיווני מחשבה - וזאת עוד בטרם נלכד המחבל והתבררו מניעיו המלאים ונסיבות פעולתו.
באופן טבעי, תשומת הלב העיקרית ניתנת כעת למצוד. החשש הוא שהמחבל ימשיך במסע ההרג שלו, או שינסה להשתלט על בני ערובה לצורכי מיקוח. על הרקע הזה נמצאים השב"כ והמשטרה בכוננות עליונה, ולטובת העניין הוקצו אמצעים וכוחות מיוחדים, לרבות יחידות השתלטות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ניסיון העבר מלמד שבסופו של דבר המחבל יעשה טעות ויאותר. השאיפה היא ללכוד אותו חי, כדי לנסות לדלות ממנו פרטים ולהבין אם הסתייע בגורם כלשהו לביצוע הפיגוע. עד כה נדמה שהתשובה לכך שלילית, וכל קשר אפשרי לארגוני טרור (לרבות דאעש) נראה קלוש בלבד. נראה גם כי לא היו לו שותפים נוספים, אולם מקצת מקרוביו ומחבריו תוחקרו במהלך סוף השבוע כדי לברר אם ידעו על כוונותיו.
בחקירתם טענו בני משפחתו של המחבל כי היה מעורער בנפשו. מניתוח האירוע נדמה כי זאת טענה בעייתית; התכנון המוקדם לרבות נתיבי ההגעה והמילוט, קור הרוח שבו בוצע הפיגוע והקשר האפשרי שנבדק לרצח של נהג המונית - כל אלה מצביעים על פעולה סדורה, מחושבת, שכללה גם יכולת תפעול גבוהה של כלי הנשק.
בשונה ממחבלים אחרים, היורה מתל אביב גם לא המשיך בירי עד שנוטרל. העובדה הזאת, לכשעצמה, תידלקה במשך שעות לא מעט ספקולציות בתקשורת, לרבות האפשרות שמדובר בפיגוע שכוון אל הקהילה הגאה. רק פנייתו של אבי המחבל אל המשטרה גדעה את הדיווחים העקרים הללו, אבל הפנתה במהרה את הזרקור לסימני שאלה חדשים: מדוע ניתן לאב להחזיק נשק ברישיון (לטובת עבודתו כמאבטח) אף שבנו הוא אסיר ביטחוני לשעבר, ומה מידת הפיקוח שבו היה נתון הבן מאז שוחרר מהכלא.
דווקא הלקונה הזאת, שנחשפה כעת, מחייבת שימת לב לעתיד. בישראל מאות מחבלים משוחררים, בעלי תעודות זהות כחולות, שהפיקוח עליהם מוגבל (אם בכלל). לחלקם יש, מן הסתם, נגישות לנשק, על רקע קשרים ביטחוניים או פליליים. גם גורמים שבעבר לא היו מעורבים בטרור עלולים להתפתות לחקות את הפיגוע בתל אביב. זה צריך להטריד את גורמי הביטחון, ולא רק משום שלפיגועים כאלה יש פוטנציאל קטלני בהרבה מאשר למחבל בודד עם סכין; הבעיה העיקרית היא דווקא השפעתם שחורגת בהרבה מגבולות הפיגוע - על הכלכלה, על שיגרת החיים, על מצב הרוח.
טוב עשתה הנהגת ערביי ישראל שגינתה בסוף השבוע את הפיגוע והבהירה כי היא מתנגדת לטרור, וטוב תעשה ממשלת ישראל אם תזרז את העברת תקציבי הסיוע למגזר הערבי כדי להבהיר שלא מדובר באויב. אבל אף על פי שמדובר במספרים זניחים - מאז החל גל הטרור הנוכחי 4 מחבלים היו ערבים ישראלים (לא כולל תושבי מזרח ירושלים) - דומה שהאתגר העיקרי עוד לפנינו: עם תחושות הקיפוח המובנות, ההקצנה בחברה הישראלית, וההשפעות החיצוניות מצד שלל גורמים ובראשם דאעש, נדרשות פעולות כדי לוודא שהפיגוע בתל אביב יישאר חריג ולא יהפוך לנקודת ציון מסוכנת ביחסי יהודים־ערבים בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו