שנת 2016 הנפתחת היום תביא עימה אירועים דרמטיים רבים, אבל אם יש אירוע אחד שיאחד את הגלובוס כולו, הרי הוא יתרחש בחודש אוגוסט השנה למשך 16 ימים בריו דה ז'נירו, ברזיל. המשחקים האולימפיים, עדיין אירוע הספורט הגדול בתבל, ישימו בצד את הבחירות הצפויות בארה"ב, את אליפות אירופה בכדורגל שתיערך חודשיים קודם לכן וגם את ענייני אירופה הבוערים שכנראה ימשיכו לנוע סביב נושא הפליטים. אולימפיאדות הן אירוע מכונן עבור ערים ומדינות, ונראה שבמקרה של ברזיל - שבעצמה תלך לבחירות מקומיות באוקטובר - המשחקים יכולים לשנות לגמרי את הלך ההיסטוריה, לטוב או לרע.
כשריו קיבלה את אירוח המשחקים האולימפיים, ברזיל היתה באופוריה. ההצעה הברזילאית, שהתחרתה מול ערים דוגמת טוקיו ושיקגו, לא הסתירה את הבעיות של העיר, בעיקר בנושא תחבורה, אך גם בנושא הביטחוני בעיר שבה נהרגים מאות בשנה במפגשים עם שוטרים. ההתלהבות המקומית מכך שבשנים האחרונות הכלכלה פרחה, מאירוח גביע העולם בכדורגל ב־2014 ומגילוי מצבורי הנפט הענקיים מול חופי ריו, אמנם לא מנעה את יציאת ההמונים לרחובות, אך לא היו אלה הפגנות המחאה המוכרות וההמוניות של ימי ראשון.
משחקים בסימן קיצוץ
אלא שרגע אחרי שברזיל הפכה לפנים החדשות של דרום אמריקה ולשוק מעניין ומסקרן עבור המערב, הכל החל להשתבש, כמו מגדל קלפים: המצב הכלכלי הידרדר שוב, גילוי הנפט הוליד את פרשת השחיתות הגדולה ביותר שידעה ברזיל מעודה, ושנאמדת בסכומים דמיוניים של מילארדי דולרים שמסכנים את מעמדה של הנשיאה דילמה רוסף, שנמצאת בדרך להדחה. ההמונים יצאו בזמנו להפגנות לפני המונדיאל וטענו שמדובר בבזבוז כסף אדיר, בשעה שלהם אין מה לאכול.
ריו דה ז'נירו מתמרקת לקראת האולימפיאדה // צילום: איי.אף.פי
ובמונדיאל עצמו? אם בדרך כלל שמחות בכדורגל עוזרות להסתיר את קשיי היומיום, אז הגרמנים מחצו את הנבחרת המקומית 1:7 בחצי הגמר. המטבע המקומי, הריאל, ממשיך להישחק מול הדולר, אחוז האבטלה הפך להיות דו־ספרתי וברזיל נכנסת ב־2016 לשנה שנייה של פיחות, אירוע שכמותו לא חוותה המדינה מאז הפיחות הגדול והממושך בשנות ה־30 של המאה הקודמת.
רוסף נלחמת עתה על חייה הפוליטיים ויודעת שהיא בדרך החוצה, כאשר רק אולימפיאדה גדולה ומוצלחת - שתספק משרות חדשות, תשנה את התחבורה בעיר ותראה לתושבים שהכסף לא נשפך לריק - יכולה להשאיר לה סיכוי מסוים. הכלכלנים אופטימיים לגבי השינוי הזה, הברזילאים קצת פחות.
אם מסתכלים על הציטוטים שמגיעים מכיוון המארגנים של המשחקים האולימפיים, הרי יש מילה אחת שחוזרת על עצמה כל הזמן והיא "קיצוץ". בבריכה האולימפית קיצצו את המושבים, באזור תחרויות השיט ניסו "לקצץ" בזיהום ובווירוסים אבל לא הצליחו והתחרויות יצטרכו לצאת מהיעד המקורי, טקס הפתיחה "קוצץ" ויהיה צנוע הרבה יותר מאלה שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות והחריגה הכספית עומדת על 520 מיליון דולר, שאותם מישהו, מתישהו, יצטרך להחזיר.
היעד: להפוך לברצלונה הבאה
אז למה בכל זאת נושאים בברזיל תקווה לכך שהאולימפיאדה הזו תעשה שירות טוב לריו בפרט ולמדינה בכלל? הסיבה לכך היא אדם אחד ששמו אדוארדו פאס, ראש העיר הצעיר, בן ה־46, של ריו. פאס, אחת ההבטחות של הפוליטיקה הברזילאית שראשיה מבקרים בשנים האחרונות בעיקר בחדרי חקירות, מרבה לצטט בשנתיים האחרונות את המשפט של נשיא קטלוניה וראש עיריית ברצלונה לשעבר שאמר: "יש שני סוגים של משחקים אולימפיים, כאלו שהעיר משרתת אותם וכאלו שמשרתים את העיר".
הפגנה נגד הנשיאה דילמה רוסף. תסיים את דרכה? // צילום: אי.פי.איי
לא בכדי הציטוט הזה משמש את ראש העיר הברזילאי. ברצלונה היא הדוגמה הטובה ביותר עבור אנשי הוועד האולימפי להצלחה מסחררת בעקבות משחקים אולימפיים. בירת קטלוניה, שאירחה את משחקי 1992, הפכה מעיר נידחת יחסית למרכז תיירותי שאת פירותיו קוטפים עד ימינו אנו. פאס נותן כדוגמאות את מגרשי הכדוריד שיהפכו אחר כך לבתי ספר תיכון, את העובדה שאצלו לא יהיו "פילים לבנים" (פרויקטים גדולים ונוצצים שלא באמת מצדיקים את עצמם) כמו בערים אחרות, והוא שם דגש על שני דברים: רשת הרכבות האדירה שמוקמת בריו ושעל הנייר אמורה לקצר את זמני ההמתנה והפקקים המאפיינים את העיר, רשת שתעבוד ותשרת את תושבי העיר הרבה אחרי שאחרון התיירים יעזוב לביתו, וכמובן הטיפול בשכונות העוני.
התקשורת הברזילאית יודעת לדווח ש־20 אלף תושבי הפאבלות פונו מבתיהם לצורך המשחקים, נושא שבו נתקלנו גם במשחקים האולימפיים בבייג'ין בשנת 2008, אז פונו עשרות אלפים מבתיהם למען הקמת מסלולי גישה, מתקנים וכבישים חדשים. השבוע הודו בריו שפרץ משבר חירום בריאותי בשל מחסור בתקציב, והכל פחות מתשעה חודשים לפתיחת המשחקים האולימפיים. ראש העיר פאס פועל בסיטואציה בלתי אפשרית, אין לו ממשלה מתפקדת מעל הראש, אבל כמו שהצליח להביא כמעט לבדו את המשחקים האולימפיים לעירו, הוא יודע שהצלחה של המשחקים היא צעד משמעותי בדרך להפיכתו לנשיא ברזיל בהמשך הקריירה שלו.
"ברזיל לא מאופיינת אך ורק בחוסר תכנון, מחירים גבוהים, חוסר מחויבות ואי עמידה בזמנים. יש בה דברים שעובדים כמו שצריך", הוא אמר לאחרונה במסר לתקשורת הבינלאומית באנגלית השוטפת שלו, שמצטרפת לספרדית המצוחצחת. הידע בשפות הופך אותו לאחד המרצים המבוקשים בעולם בנושאים אורבניים וליועץ אטרקטיבי במיוחד לערים אשר עומדות להתחרות על זכות האירוח של המשחקים האולימפיים ב־2024.
אז ברזיל תהיה מרתקת השנה יותר מתמיד. מצד אחד, הסקנדלים שמאפיינים אותה לאורך כל השנים ייבחנו בזכוכית מגדלת של התקשורת העולמית, ומצד שני, כפי שההיסטוריה מראה, ברגע שהספורטאים הראשונים יצעדו אל תוך איצטדיון המרקנה המיתולוגי בטקס הפתיחה ב־5 באוגוסט, הכל יישכח והמשחקים ייצאו לדרך. מה יקרה לפני ואחרי? רק פסל ישו הגואל, המשקיף על העיר מהר קורקובדו, אולי יודע את התשובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו