קוראים חדי עין וחדי זיכרון, מהם השולטים עדיין ברזי בנק לאומי, אינם מניחים לי ולעמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת בפרשיות הבנק הזה. במיוחד לא באלו שבהן נקשר שמם של המנכ"לית המיתולוגית גליה מאור, של היו"ר לשעבר איתן רף, ושל יו"ר החטיבה לבנקאות בינלאומית צבי איצקוביץ'. במיוחד לא בסיפור מעשי ההונאה החמורים שביצעו נציגי הבנק בארה"ב.
הקוראים האלה מבקשים שוב ושוב: תכתבו על ניסיונות הבריחה וההתחמקות של מאור וחבריה מלתת את הדין על מעשיהם. תכתבו שהם אינם מחזירים את כספי הבונוסים האדירים שגרפו לכיסם. אל תרפו. אל תאפשרו ליועץ המשפטי ולאחרים לקבור את השערורייה.
הם מזכירים לנו שלא מדובר בכשל קטן, בהחלטה נמהרת או בטעות בשיקול הדעת של גיבורי הפרשה - אלא בכוונת מכוון של בנק לאומי. בהחלטות שבמדינה כמו ארה"ב היו מובילות את האחראים להן היישר אל מאחורי סורג ובריח.
הם צודקים: מדובר בהונאת ענק מתמשכת; בבניית מאגר של לקוחות עבריינים מעבר לים; בסיוע רב־היקף לנוכלים באמצעות חשבונות בנק פיקטיביים; באספקת מכשירי טלפון סלולריים אנונימיים לאותם מגוהצים, ועוד ועוד.
מדובר ברשת עבריינית, שחשיפתה לפני שנים אחדות אילצה את הנהלת הבנק הנוכחית לשלם לרשויות המס בארה"ב כופר בסכום של 1.8 מיליארד שקלים. מדובר בנזק אדיר לבנק לאומי שמקופתו שאבו כאמור באותה התקופה גליה מאור וחבריה את הבונוסים החלומיים.
על רקע העובדות האלה שואלים עכשיו בצדק אותם קוראים מודאגים: האם הגב' מאור תצליח להישאר מוגנת ולא תעמוד לדין? האם גם הפרשה הזאת תימרח? האם שוב פותחים מטרייה גדולה מעל לראשי המיוחסים ולעזאזל מבחן בוזגלו?
אחד הקוראים לא הסתפק בדברים האלה והיפנה אותנו לקטע שראה כאן אור בראשית ספטמבר - קטע קצר שכותרתו: "חצופים, פשוט חצופים".
בקטע הזה סיפרנו כי כדור החשדות התגלגל עד לשולחנו של יהודה וינשטיין ושם נעצר; כי וינשטיין הקים צוות לבחינת הנושא; כי בצוות התגבשה החלטה לפתוח בחקירה, אבל האישור של היועץ מבושש להגיע.
שוב מנמנם היועץ, שוב אינו ממהר, שוב יש תחושה שהוא חושש לנעוץ שיניים באנשים חזקים. שוב יש תחושה שהמלכה ונאמניה מוגנים וממשיכים את הנשף בלי הפרעה. הרושם הזה קיבל משנה תוקף בוועדה חיצונית מטעם הבנק (בראשות הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בת"א, השופט אורי גורן) שבחנה גם את שאלת כספי הבונוסים האדירים שקיבלו השלושה, כ־44 מיליון שקלים יחד, ונהגה בהם בכפפות של משי.
מה החליטו חברי הוועדה שאמורים היו להחזיר לבנק מעט מהשפיות שאבדה לו? להמליץ על כך שהשלושה יחזירו לקופת לאומי 5.1 מיליוני שקלים בלבד - כ־11 אחוזים מהמענקים נטו שהם קיבלו. ממש צחוק מהעבודה.
רגע, הקטע הזה של הצחוקים, שאושר כמובן בדירקטוריון הבנק וממתין לאישור של השופט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, עדיין לא הסתיים. החברים היקרים דורשים ממס הכנסה להכיר להם ב־50 אחוזים מהסכום - משום ששילמו מס בשעתו על כל הבונוסים - כלומר עליהם יהיה לשלם 2.5 מיליוני שקלים בלבד. בוטנים ליום שישי, גרעינים לשבת, אפילו זה לא לעשירים מסוגם.
מה תגובת היועץ המשפטי לממשלה באמצעות דובריו? אין הפתעות: "היועץ מקבל עדכונים מצוות הבדיקה שהוא מינה... הטיפול בנושא יסתיים בשבועות הקרובים".
לשון אחרת: עוד רגע אני פורש. אחריי המבול.
הצחנה בפרשת בר־אילן
מה חדש בפרשת שני שומרי הסף הראשיים של בר־אילן, היועץ המשפטי עו"ד דרור פרנקל, והמבקר הפנימי רענן דומוביץ, הנגועים במעשים חמורים?
נכון לעכשיו, השניים האלה ממשיכים להיות עופות מוגנים באדיבות ההנהלה, באדיבות ועדת הביקורת, באדיבות הנשיא פרופ' דניאל הרשקוביץ, שכבר העניק להם תעודות יושר.
רוצה לומר: העובדות לא מעניינות אותי, לא אכפת לי אם כספי האוניברסיטה נשאבים בניגוד לחוק לכיסי בכירים. לא אכפת לי אם המבקר הפנימי שלי קנה עבודות סמינריוניות ושיקר.
זה לא ענייני.
עכשיו נספר לנשיא שבאורח פלא האיש שממנו קנה המבקר הפנימי את העבודות הסמינריוניות, כתב לנו פתאום השבוע, שלושה חודשים אחרי הפרסום, שהתצהיר שעליו הוא חתום בעניין מכירת העבודות לדומוביץ, כמו גם החשבונית שהוציא לו, חסר ערך מבחינה משפטית. הסיבה: "בשל מצב בריאותי לא הייתי כשיר לחתום..."
רגע, תהינו, האיש ששלח לנו השבוע את המכתב הזה ועותק ממנו לרענן דומוביץ, איננו האיש שנעצר בינואר השנה כחשוד בהעלמת הכנסות במיליוני שקלים? לא מדובר באדם שההכנסות שהוא העלים, לטענת שלטונות המס, מקורן בכתיבת עבודות סמינריוניות? לא הוא האיש שהפך את החלטורה הזאת לתעשייה של ממש, לצד עבודתו כאיש ביקורת בגוף ציבורי גדול?
בדקנו, זה האיש. אין כאן טעות.
בנסיבות האלה עצה קטנה למבקר דומוביץ: אל תבנה עליו דבר. יש לו את הצרות של עצמו. הוא לא יוכל להוציא אותך מהבוץ. שכח מזה.
בר. בכובע אחד התערב בוועדות התכנון לטובת חברה קבלנית, בכובע אחר גזר קופון ממכירת הדירות
הוי, יוסי האדום
מה בדיוק חיפש השבוע מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, במטה השביתה של ההסתדרות הכללית? מה לרודן הזה, למשפיל העובדים, לרודף טובות ההנאה, הכסף, בתי המלון המפוארים והטיסות מסביב לעולם - עם אנשי מעמד הפועלים?
מה לו, חסר החמלה והרגישות החברתית, ולשביתה הזאת? מה חיפש וסרמן במהומה הזאת ובהפגנה המקדימה לטובת הפרולטריון?
אני מנחש: הוא ניסה לקבל זמנית לגיטימציה; חיפש הזדמנות להצטלם ולהתחפש ללוחם גבורות המורים; ברח ליום־יומיים מבריכת השחיתות שלו לטובת חיזוק מעמד הפועלים.
ואכן, "יוסי האדום" שקוע עמוק־עמוק בבריכה הזאת, ולכן נאלץ השבוע, בפעם השנייה בחודשיים האחרונים, להתייצב בבית המשפט כחשוד בקבלת שוחד ובמעשי מירמה.
הוא אולץ להשתתף בדיון שבו נשמעה בקשת המשטרה והפרקליטות בת"א להסיר את החיסיון ממאות מסמכים שנתפסו במחסן של פרקליטו הפרטי, עו"ד רונאל פישר - אותו פרקליט שלגמרי במקרה נשכר גם על ידי הסתדרות המורים וחברת הבת שלה, מסד אחזקות, הנמצאות בשליטת וסרמן.
המסמכים האלה אמורים לשפוך אור על נסיבות העסקת פישר בשני הגופים האלה, ולהיסרק בידי צוות החקירה בראשות רס"ר עופר קליין ונציג הפרקליטות, עו"ד יוסי קורצברג. אלא שווסרמן וחבריו, שהכריזו כי אין להם מה להסתיר - תקעו מקלות בגלגלי הבדיקה, ביקשו דחייה ועוד דחייה ויצרו שוב סחבת.
הגיעו הדברים לידי כך שאפילו שופט השלום בת"א, ירון גת, שהבין היטב מה קורה לנגד עיניו, לא התאפק בראשית השבוע כשהתקיים באולמו דיון נוסף בבקשה להסיר את החיסיון.
"תראו", הוא אמר לנציגי הסתדרות המורים ומסד אחזקות, "אתם הרי הקורבנות בפוטנציה ואמרתם שאין לכם מה להסתיר... אתם גופים ציבוריים ואתם מחויבים בשקיפות... אני לא רואה סיבה שלא תשתפו פעולה ותוותרו על החיסיון..."
ועוד: השופט סמך ידו על דברי עו"ד קורצברג, כי יש כאן ניגוד עניינים בין וסרמן כנציג הסתדרות המורים לבין וסרמן החשוד ובין הסתדרות המורים שהיא הקורבן לווסרמן שפוגע בה - מצב הזוי שבו וסרמן מייצג את מי שנפגע ממנו...
כבודו אמר מה שאמר, אבל דיבר אל הקירות. מי שמייצגים הלכה למעשה את האינטרסים של מזכ"ל הסתדרות המורים, ביקשו שוב דחייה של 21 ימים "כדי לעבור על המסמכים", ועוד 15 ימים כדי לכנס את ההנהלות למתן תשובה סופית.
כבודו נעתר ווסרמן נראה מאושר: הוא שוב הצליח לדחות את הקץ בכמה שבועות.
הצרות של עו"ד בר
פרשיות עו"ד רועי בר, מהפרקליטים הבולטים בתחום הנדל"ן באזור המרכז, היועץ החיצוני הכל־יכול לשעבר של עיריית ראשון לציון ועיריית רחובות, הפרקליט עז הפנים שהיה שקוע עד צוואר בניגודי עניינים - נחשפו כאן בחלקן לפני כשנתיים בעזרת עמיתיי דיין ושבת.
נחשפו והובילו לחקירה בפרשיות רחובות ולחלק מטיוטת כתב האישום נגד בר.
האיש הראשון שהצביע על עו"ד בר כעל תפוח רקוב והפך אותו ליעד של המשטרה היה יהושע לובינסקי, חקלאי עקשן מראשון לציון.
לובינסקי זיהה נכון את הפרקליט הזה, סימן את מפת מקורביו ליד ברזי הכסף הציבוריים, הצביע בזמן אמת על קשריו עם בכירים בעירייה - בהם ראש העיר דב צור והיועצת המשפטית הפורשת, עו"ד אהובה קרוק־קורמן (שהוחלט להעמידה לדין בעבירות מירמה והפרת אמונים) - ותרם באותה הזדמנות לחשיפת פרשת ערן מלכה ועו"ד רונאל פישר.
השבוע נפל דבר בתיק פרקליט הנדל"ן: המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בראשות עו"ד דן אלדד, פירסמה הודעה על החלטתה להעמיד לדין את עו"ד בר, בכפוף לשימוע, בחשד לקבלת שוחד ולמעשי מירמה והפרת אמונים.
על פי צוות הפרקליטות בראשות עו"ד יוחאי בן שמואל, חבש עו"ד בר שני כובעים בכמה מקרים: באחד הוא שימש יועץ של ועדות התכנון שבהן השפיע על חבריהן לקבל החלטות המיטיבות עם חברה קבלנית מסוימת - ובכובע אחר הוא עסק בהחתמת מאות קונים על החוזה עם החברה הקבלנית.
תן וקח קלאסי שווה כסף רב שחזר על עצמו ולימד לכאורה על ניגוד עניינים זועק לשמיים.
גם בעיריית רחובות הצליח עו"ד בר להסתבך בניגודי עניינים בוטים, הפעם בלי שוחד, כאשר השפיע על נציגי העירייה לקבל החלטות שייטיבו עם חברה קבלנית הקשורה עם משפחתו. כאן הוא חשוד, נוסף על עבירות המירמה, גם בשיבוש החקירה, בשיבוש הליכי משפט ובבידוי ראיות. מצבו בתיק, איך לומר זאת, אינו מזהיר במיוחד.
כך נראה עינוי דין
לפני 11 שנה נחשפו לראשונה חשדות להתעללות בחוסים אוטיסטים באחת המחלקות של בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים": האכילו חולה בקיאו של חולה אחר, אילצו חולים לאכול מתחת לשולחן, הרימו יד על חוסים, מנעו טיפול תרופתי מחוסה שסבל מהתקפים, מנעו רחצה מחוסים כחלק מענישה, השפילו את החוסים בדרכים שונות, ועוד ועוד.
שנתיים נמשכה חקירת המשטרה ובסיומה הוגש כתב אישום נגד חמישה עובדים במחלקה, כשאליהם צורפו האחות הראשית במחלקה, מנהל המחלקה, האחות הראשית של בית החולים - וגם: מנהל "איתנים" וכפר שאול ד"ר יעקב מרגולין, שהיה אז בן 54. לא פסחו עליו, בטענה שידע מה קורה במחלקה, או אמור היה לדעת, ועצם את עיניו.
התיק החשוב הזה הונח על שולחן השופט המחוזי בירושלים, צבי סגל, וזה שמע אותו אחת לשבוע במשך חמש שנים וחצי. הכרעת הדין המרשיעה של תשעה נאשמים (אחד זוכה) ניתנה רק באמצע דצמבר 2012 (כשנה וחצי אחרי סיום שלב שמיעת העדויות), וגזר הדין ניתן כעבור תשעה חודשים. רוצה לומר: עינוי הדין נמשך ונמשך.
עונשו של מרגולין, שיוצג בידי עו"ד עופר ברטל ושמהרגע הראשון הכחיש ידיעה כלשהי או עצימת עיניים, היה קל: כמה חודשי עבודות לתועלת הציבור. אבל עצם ההרשעה, עצם הכתם, לא הניח לו. הוא עירער על ההרשעה, כמו חלק מהנאשמים האחרים, ולפני שבועיים זיכו אותו השופטים ניל הנדל, אורי שהם וענת ברון - ששמעו את ערעור המושעים שלושה ימים ברציפות - זיכוי מוחלט.
פרקליטו, עו"ד עופר ברטל: "אי אפשר להבין מה עובר על אדם כזה. מייד עם פתיחת החקירה הוא הושעה, קיבל משכורת חלקית במשך שישה חודשים ומאז ועד היום ישב בבית 11 שנה כשהוא מקבל משכורת מלאה. ניסיתי בשעתו לשכנע את שי ניצן, בתפקידיו הקודמים, להסכים שד"ר מרגולין יועסק בתפקידים אחרים במשרד הבריאות ולא מצאתי אוזן קשבת.
"חבל, כי אדם עם כישורים כמו של המנהל הזה ניתן היה לנצל בשירות הציבורי בתפקידים רבים. ניתן היה לקבל תמורה מלאה לשכרו".
מה יקרה עכשיו עם ד"ר מרגולין, כיום בן 66, אחרי מסע התלאות הזה שלפחות חלק ממנו ניתן היה למנוע?
עדיין לא ברור. מה שכן ברור הוא שמשפטים מורכבים כאלה, עם הרבה נאשמים ואין סוף מסמכים, צריכים להישמע כמה פעמים בשבוע. מה עוד ברור? שצריך להילחם בעינוי הדין של הנאשמים - לפחות באותם מקרים שלא הם גורמים אותם לעצמם כדי לדחות את הקץ.
ד"ר מרגולין. 11 שנה ישב בבית מושעה מעבודה עד לזיכוי המוחלט שלו בבית המשפט העליון בפרשת "איתנים" // צילום: אוקי לנץ
בין בני בגין לדרעי
אילו הייתי בנימין נתניהו הייתי מזמין אלי את בני בגין ואומר לו לקונית: אתה שר הפנים החדש של מדינת ישראל. במשרד הזה דרוש כבר שנים אדם ערכי, חסר שלדים, מוכשר, נבחר ציבור המקרין יושרה וסמכות מקצועית. אתה האיש.
מותר לך, אדוני ראש הממשלה, להפתיע פעם את הציבור במישור הערכי. הגיע הזמן. מותר לך אדוני להרים את הרף של הממשלה שלך.
רגע לפני המינוי החשוב הזה הייתי מזמין אלי את אריה דרעי ומסביר לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מדוע יתכבד להישאר בתפקידיו הנוכחיים.
"ראשית", הייתי אומר לו, "אני לא רוצה להיות ראש הממשלה שהחזיר עבריין לזירת הפשע. ודאי שלא למשרד שתקציבו הוא יותר מ־3 מיליארד שקלים ויש בו שפע של פיתויים. די בכך שהסכמתי לצרף אותך לממשלתי.
"שנית, נכשלת בשעתו כשר הפנים - אל תשקר לעצמך - אתה לא העילוי שהוצג בתקשורת הכתובה והמשודרת בידי חסידיך השוטים. שנינו יודעים את האמת.
"במשרד הפנים שלטו בעת כהונתך אי סדרים כספיים, הרגולציה האמיתית הוצאה להורג, רשויות מקומיות רבות קרסו, אנשים לא ראויים ישבו בצומתי קבלת ההחלטות, השחיתות והקומבינות נסקו לשמיים, מבקרת המדינה פירסמה דו"ח מיוחד על התנהלותך, שלא היה חמור ממנו, והעיקר: המשטרה נכנסה לתמונה וחשפה את מעלליך".
אילו אני נתניהו הייתי עוצר כאן, מבהיר לדרעי שזו החלטה סופית ומציע לו לא לרוץ לתקשורת. לא להתבכיין. הייתי אומר לו: בגין כן, אקוניס כן, שטייניץ כן - אתה לא.
אני מניח שדרעי היה מנסה ללחוץ ולאיים כדרכו, ואני בתגובה הייתי מראה לו את הדרך החוצה.
האם נהיה בסרט הזה?
דרעי. אין סיבה להחזר אותו לזירת הפשע במשרד הפנים, שתקציבו 3 מיליארד שקלים והפיתויים בו רבים // צילום: אורן בן חקון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו