פינאלה ארוכה וחגיגית, הכוללת חתונה על שפת הים, חתמה עונה מעולה של דרמת המתח הרומנטית "הרומן". בעונתה השנייה הסידרה התעלתה על קודמתה, השכיחה את המריחה האיטית והפסבדו־פילוסופית שליוותה את העונה הראשונה, והפכה לפצצת אנרגיה טעונה ברגשות ובייסורי מצפון. מזל טוב. פנינה טלוויזיונית נולדה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הרומן הקיצי שנרקם בין נוח סלאווי, סופר ניו־יורקי ואב לארבעה, לבין אליסון, מלצרית מתוסבכת מעיירה קטנה, החל לגבות קורבנות. הגירושין שלהם, מעברי הבתים התכופים, הריון בלתי צפוי והשקת ספר ההופך לרב מכר היסטרי, כולם ליוו את העונה שהתנקזה לשיא ידוע מראש - משפטו של סלאווי, החשוד ברצח. לאורך העונה נזרקו רמזים, אבל הסוף, שבו סלאווי נוטל על עצמו את האשמה אף על פי שהוא חף מפשע, שיגר את הצופים למקורות התנ"כיים: עזה כמוות האהבה.
העונה המופתית הציגה סיפור בן ארבע צלעות. לנקודות מבטם של נוח ואליסון הצטרפו האקסים, הלן וקול, שסיפקו את הזוויות של הצדדים הנבגדים. "הרומן" ליוותה את האחרונים ברגעי השפל שלהם, בכאבי הלב, בהשלמה עם התפרקות הנישואין, באיחוי השברים ובהתאוששות. רומנים רומנטיים מסתיימים בנקודה שבה זוג האוהבים מתאחד ומחליט לממש את אהבתו. כאן גילו גיבורי הדרמה הרשמיים, נוח ואליסון, את הקושי בלחיות את החלום. גם הם סבלו ממימוש תשוקותיהם. הם לא דיגמנו אומללות, הם חיו אותה. "היתה לי איזו תפיסה מטופשת ולפיה את ואני נוכל לפתוח דף חדש ביחד. ואז כל הכאב שגרמנו לכולם יהיה מוצדק, כי נועדנו להיות יחד. את אהבת האמת שלי", נשא סלאווי מונולוג סיכום, רגע לפני שעזב את אליסון. למיטב זיכרונו.
"הרומן" כיוונה העונה גבוה והצליחה לפגוע. היא הרימה את רף הדרמות עם סגנון צלול ונקי, תסריט שכולו אלגנטיות ותבונה (ראה: סצנת השיחה בדיינר על ההפלה של הלן, מופת של סאב־טקסט), ומשחק מרהיב: פניו למודות הניסיון של דומיניק ווסט (נוח); הפגיעות המלנכולית של מאורה טירני (הלן); והעצב העמוק השוכן בפרצופו של ג'ושוע ג'קסון (קול), אשר גנב את ההצגה עם תצוגת משחק אדירה של מקצוען אמיתי. כל קשת הרגשות נפרשה בעונה שהפגישה דמויות פגועות עם מציאות ריאליסטית בלתי אפשרית. הן הפגינו חרטה, חיבה ואיפוק, נלחמו באינסטינקטים חייתיים, שרטו, פצעו, התפשטו (לא כל כך הרבה סצנות סקס כפי שאפשר היה לדמיין), והכל רק בשביל ללמוד כמה קשה לייצר אינטראקציה אינטימית בריאה.
"הרומן" כיהנה גם כטיפול זוגי באמצעות הטלוויזיה. היא הציפה בבתי אב רבים שאלות שכל זוג נשוי מתמודד איתן (או בוחר שלא). איזה זוג אנחנו, איזו משפחה הקמנו, איזה זוג רצינו להיות, איזו משפחה תיכננו להקים (אם בכלל). היא איווררה סודות ומשאלות לב כמוסות, חשפה את הרובד הסמוי של כל חיי נישואין, את הרצונות המתנגשים בין להיות הורה טוב ואדם טוב לבין הרצון להיות חופשי, פראי ומשוחרר (ומאושר?). "הרומן" אינה נראית ואינה מתנהגת כמו מוצר שירד מפס הייצור ההוליוודי. היא מספרת סיפור מסועף בצורה לא ליניארית, נעה בין שני צירי זמן, מלהטטת על פערי מידע, וטומנת בתוכה הבטחה לדרמה גדולה מהחיים. גירסת סקוטי לוקהרט ל"בית השמש העולה" לא תשכח במהרה. גם העונה הזו לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו