מאות מכתבים ומיילים זורמים מדי חודש בחודשו ללשכת יו"ר הכנסת. אזרחים מתרעמים על התנהגותם של השרים והח"כים במליאה, בעוד אחרים כועסים על כך שהם מבזבזים מיליונים על חשבון הציבור. המכתבים משקפים הלכי רוח בציבור הישראלי, ומתברר שהישראלים מגלים אכפתיות רבה למתרחש בבית המחוקקים וחשים צורך רב להגיב, להציע, להעיר, וגם לבקש בקשות שונות ומשונות.
אחד הפונים, תושב מרכז הארץ (שמות הפונים שמורים במערכת), הכתיר את מכתבו בשם "שמות עבריים-ישראליים לח"כים". "אני פונה אליך בנושא שאינו חדש אבל מציק ומתסכל", הוא כותב ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. "לדוגמה, שר התיירות, שמו בישראל סטס מיסז'ניקוב. לפי הבנתי, אין לא בשם הפרטי ולא בשם המשפחה 'נקודת אחיזה' ישראלית או יהודית". הפונה ביקש מריבלין להפעיל את השפעתו כדי שאותם שרים וח"כים יעברתו את שמם.
אזרח אחר מוטרד מהשימוש הרב הנעשה בכנסת במילים לועזיות. לדבריו, "צריך לחוקק חוק שיחייב את השרים והח"כים לדבר רק בעברית. מי שיכניס לנאומו מילים לועזיות, דבריו לא יירשמו בפרוטוקול ואף ניתן יהיה להורידו מדוכן הנואמים. רק בזמן האחרון שמעתי משתמשים במילים כמו בלוג, טרנד, פיאסקו, סימבולי, טוקבק, קונוטציה ופתטי". בעיניו זה פתטי.
אישה מאזור המרכז שלחה ליו"ר הכנסת שני שירים שכתבה. "אני סבורה", היא כותבת, "שבימים אלה, כשכולם נגד כולם, אפשר וראוי להביא משהו מן הנשמה לקדמת הבמה בכנסת, שכן השירה היא משהו אוניברסלי שמדבר אל כל לב. אשמח מאוד לקבל את התייחסותך, זה חשוב לי". באחד השירים, שכותרתו "יום של חסד", היא כותבת: "אם דמעה מהלחי נושרת, אם חמה בין עבים מסתתרת והאופק רחוק ועוטה עלטה, אם לפתע הוגשה ממחטה, זה יום של חסד". הפונה מקדישה את השיר ליו"ר הכנסת.
כל המכתבים שמגיעים אל ריבלין זוכים למענה. צוות עובדים מסור, הכולל את מנהלת הלשכה רבקה רביץ, את היועץ הבכיר הראל טובי ואת היועץ משה שטרן, קורא את כל הפניות (חלקן מועברות לעיונו של יו"ר הכנסת עצמו), וכל הפונים זוכים לתשובה. כך, למשל, למשוררת מהמרכז כתב ריבלין, ממש כמבקר ספרותי: "השיר 'יום של חסד' חוט של חסד, של תקווה ושל ראיית הטוב משוך מעליו. לוואי ונחווה ביום יום קורטוב מאותו שפע חסד המתואר להפליא בשורותייך. עלי והצליחי".
פונה אחר, צייר ופסל מבוגר בעל אוסף ציורים גדול, כתב שברצונו לתרום אותו לכנסת כדי לקשט את לשכת היו"ר. "הציורים ברמה מוזיאונית, בגדלים שונים, בסגנון קלאסי, שמן על בד, ובנושאים שונים כמו נופי הארץ ונושאים תנ"כיים. יהיה לי העונג אם כבודו יסכים לקבל את התרומה", כתב. במכתב תשובה הודו לו על הצעתו הנדיבה, אך הבהירו לו שלפי התקנון חל איסור על ח"כים לקבל מתנות.
עורך דין תל-אביבי פנה ליו"ר הכנסת בטון תקיף. תחת הכותרת "דרישה לפעול להסרת חסינותה של ח"כ חנין זועבי", הוא כותב: "לאור הידיעות בעניין השתתפותה של ח"כ זועבי במשט... אבקשך להודיעני בכתב מדוע אינך פועל להסרת חסינותה בכנסת כדי שאוכל לפעול נגדה בכל האמצעים המשפטיים... אם לא ייפתח הליך להסרת חסינותה, אראה עצמי חופשי לעתור לבג"ץ בדרישה להסיר את חסינותה".
המום מהתנהגות הח"כים
אזרח שביקר בכנסת במהלך ביקורה בחודש שעבר של נשיאת פינלנד חזר לביתו המום מהתנהגות הח"כים, ומיהר לשגר מכתב נזעם ליו"ר. "ישבתי ביציע האורחים וחשתי נבוך ביותר לנוכח התנהגות הח"כים... בעת שאתה נאמת, ח"כים התרוצצו הלוך ושוב, דיברו, קראו, התהלכו תוך כדי קריאת חומר, ציחקקו ומה לא. המראה דמה יותר לחבורת ילדי כיתה א' היפר-אקטיביים... אין זה מוסיף לכבודה של הכנסת".
תלמידת כיתה י"א ממרכז הארץ כתבה ליו"ר כי במהלך סיור שערכה עם חבריה במשכן היא נדהמה מבזבוז החשמל. "הופתעתי לגלות שכל המחשבים במליאה דלקו וגם כל האורות דלקו וכן המזגן. מצד אחד, משדרים בטלוויזיה פרסומות שקוראות לנו לחסוך בחשמל. מצד שני, מבזבזים חשמל שגורם לבזבוז כספי המדינה", כותבת התלמידה. אזרח מהצפון מתרעם על "בזבוז של מיליוני שקלים על ידי נבחרי הציבור. "איפה הבושה והרגישות? אם למדינה יש כספים מיותרים אשמח אם יעלו בצורה מכובדת את שכר המינימום", כותב.
תושב אחר ממרכז הארץ מתלונן על כך שח"כים אינם משיבים על מכתבים שנשלחים אליהם. הוא מציע להוציא הוראה לח"כים המחייבת אותם להשיב על כל הפניות. פונה אחר, עורך דין במקצועו, מוטרד מהעובדה שחוקים אינם מנוסחים בצורה ברורה. "עורך לשוני שהיה עובר על הניסוח הסופי של הצעות החוק היה תורם רבות להבנת החוקים", הוא מציע.
ויש גם אזרחים שמותחים ביקורת על יו"ר הכנסת בשל עמדותיו המדיניות. "בזמן האחרון העמדות שלך השתנו", כתב איש ליכוד מירושלים. לעומת זאת, יש גם החולקים לו שבחים. אזרח המעיד על עצמו שהיה חבר מרצ כתב לריבלין כי הוא מעריך את תמיכתו המובהקת בשלטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו