איראן הפעילה, חיזבאללה יגיב

גבול הצפון נכנס אתמול ל"כוננות ספיגה" בעקבות חיסולו של סמיר קונטאר. ההערכה היא שירי הקטיושות לנהריה היה מתאבן בלבד, וכי חיזבאללה צפוי להגיב - גם במצוות אדוניו האיראנים, שקונטאר עבד עבורם.

אם להסתמך על הדיווחים בתקשורת הלבנונית, חיסולו של קונטאר היה מבצע מרשים בכל היבטיו: במעקב המודיעיני ובאיכון בזמן אמת, בפגיעה הממוקדת ובהימנעות הכמעט מוחלטת מנזק ומנפגעים בלתי מעורבים. מי שנהרגו עימו היו שותפיו (דוברו ומאבטח) למיזמי טרור שבהם היה מעורב, שעיקרם ניסיון להקים תשתית חבלנית מקרב העדה הדרוזית שתפעל כנגד ישראל ברמת הגולן.

קונטאר כבר היה מעורב במיזם דומה לפני יותר משנה. הפעילים שגייס ביצעו אז 5 פיגועי מטען ו־4 מקרים של ירי רקטי לישראל. רוב התשתית סוכלה, אולם בישראל עקבו באחרונה בדאגה אחר המאמצים לשקמה - תחת השם "ההתנגדות הלאומית הסורית בגולן" - ואם נכונים הדיווחים הזרים שמייחסים לישראל אחריות לחיסולו, סביר שהדבר לא היה נקמה אלא סיכול - ניסיון לשבש פיגועים עתידיים שתיכנן.

למרות היותו של קונטאר "פצצה מתקתקת", קשה להתנתק מהעובדה שהיה סמל, מאז ביצע את הפיגוע בנהריה, בהיותו בן 16 וחצי בלבד, ועד לסירוב הישראלי לכלול אותו בעיסקת טננבוים ב־2004. חטיפתם של גולדווסר ורגב - שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה - נועדה כדי לשחררו, כפי שאמנם קרה ב־2008.

לאחר שחזר ללבנון, קונטאר הועסק בידי חיזבאללה כמפעיל חוליות טרור ביהודה ושומרון, אולם הצלחתו המועטה הובילה לשחרורו. קונטאר הדרוזי, שהחל את דרכו כמחבל מטעם פת"ח ובהמשך עבר לחיזבאללה, התנדב (בשכר כמובן) לעסוק בטרור עבור בוס חדש - איראן. התגובה כעת על חיסולו תלויה במידה רבה ברצונם של מעסיקיו האיראנים, שמחד מעוניינים מן הסתם בנקמה, ומאידך נתונים בסד של אינטרסים צולבים, שמשקללים גם את השלכותיה של עיסקת הגרעין ואת האינטרס הראשי שלהם באזור: שימור שלטונו של בשאר אסד.

על הרקע הזה צריכים בישראל להיות מוטרדים מכך שתיק התגובה עבר במלואו לחיזבאללה. אף שלא העסיק את קונטאר, הארגון הודיע כי יארגן את קבורתו (ברובע הדאחייה בביירות), ונסראללה אף צפוי לנאום הערב ומן הסתם יתחייב לנקמה.

בינואר האחרון חוסל בסוריה ג'יהאד מורנייה (הבן של, ומי שהוביל קופרודוקציה של איראן וחיזבאללה להקמת תשתיות טרור בגולן). חיזבאללה הגיב בירי טילי נ"ט בהר דב, שמהם נהרגו קצין וחייל בגבעתי. ערכו של קונטאר אמנם נמוך בעיני הארגון מזה של מורנייה הבן, אבל הנחת העבודה צריכה להיות שרף התגובה שנקבע אז יישמר גם כעת.

הירי אתמול של שלוש הקטיושות לכיוון ישראל שרק אחת מהן נפלה בארץ, לא נכלל בתגובה הזאת. נראה כי לירי הזה, שבוצע מאזור הכפר קליילה (סמוך לרשידיה), אחראים גורמים פלשתינים, עם או בלי אישור של חיזבאללה.

את התגובה המשמעותית יותר שומר הארגון להמשך. זה מחייב את צה"ל לכוננות ולדריכות בגבול הצפון, לצמצום משמעותי של המטרות הפוטנציאליות ולמוכנות גבוהה לתגובה ולסיכול (בעיקר של ירי רקטי). ניסיון העבר מלמד שלמרות כל אלה, בסופו של דבר המטרה תימצא, ועל ישראל להחליט מה תרצה לעשות אז. בינואר הוחלט שלא להגיב על הרג הלוחמים כדי להימנע מהסלמה נוספת בגבול הצפון, בהנחה - שהתבררה כנכונה - שגם לחיזבאללה אין עניין בהתלקחות כזאת. בימים הקרובים עשויה ישראל להידרש שוב לאותה הדילמה בדיוק.

"חיכינו לזה שנים"

במשפחות הרן ושחר הגיבו בסיפוק לחיסולו של סמיר קונטאר • סמדר הרן, שאיבדה בעל ושתי בנות: "אני השריד היחיד מהמשפחה והענף הזה המשיך ללבלב, וזו תמצית הציונות" • אחיו של השוטר אליהו שחר ז"ל: "יום חג"

"כשאני יוצאת בבוקר לחצר שלי, אני יכולה לראות את נהריה שפרחה וגדלה והתפתחה מאז אותו פיגוע וכך גם המשפחה שלי. לסמיר קונטאר היתה דרך אחת שמייצגת אנשים כמוהו: דרך הטרור עד המוות, וטוב שזה הסתיים עכשיו ולא מאוחר יותר".

במילים המאופקות האלה הגיבה אתמול סמדר הרן לחיסולו של מחבל חיזבאללה, סמיר קונטאר, שלשום ליד דמשק (ראו ידיעה בעמ' 09). בפיגוע בנהריה באפריל 1979 איבדה סמדר את כל משפחתה: את בעלה דני (31) ואת בתה עינת (4), זכרם לברכה, רצח קונטאר במו ידיו. בעת שסמדר ויעל בת השנתיים הסתתרו בבוידעם, נחנקה הפעוטה למוות.

"נעשה צדק היסטורי", אמרה אתמול הרן, "חוויית השחרור שלו ב־2008 היתה חוויה קשה עבור המשפחה. אני מרוצה שאז עמדתי על זה שאיני צד בשאלת השחרור שלו אלא שזו החלטה של המדינה. אנחנו חיים במדינה עם חוקים. אותה מדינה עם אותם חוקים עשתה היום צדק. אבל לא היה לי ספק שיסגרו איתו חשבון, והנה היום הזה הגיע. אני השריד היחיד שנותר מהמשפחה שהוא רצח והענף הזה המשיך ללבלב, כמו גם העיר נהריה, שפורחת ומשגשגת, וזו תמצית הציונות בעיניי".

ואילו רוני קרן, אחיו של דני ז"ל, אמר ל"ישראל היום": "החיסול של קונטאר לא מפחית מתחושת הכאב, אבל בהחלט יש סיפוק. כל מי שרוצח יהודים צריך לדעת שסופו יהיה כשל סמיר קונטאר. כל כלב בא יומו. חיכינו ליום הזה שנים רבות, ויש תחושה של סגירת מעגל. שפת הכוח היא כנראה השפה שמבינים הכי טוב במזרח התיכון".

עוד לפני שחוליית המחבלים שהוביל קונטאר פרצה לבית משפחת הרן, היא נתקלה בשוטר אליהו שחר ז"ל. אחיו יורם (52) הגיב אתמול בסיפוק לחיסול המחבל. "זה יום מאושר עבור המשפחה שלנו והמשפחות הנוספות שנפגעו מקונטאר, וזה יום חג למדינת ישראל כולה", אמר, "לא היה לנו צל של ספק שיומו של קונטר יגיע, והיום הזה אכן הגיע".

יורם סיפר כי ליווה את המשפט של קונטאר, שהתנהל בדלתיים סגורות. "קונטאר בעצמו סיפר במשפטו כי כוונתו היתה לבצע פיגוע המוני בבית הספר עמל בנהריה, אבל אח שלי, שבלם אותם על החוף והם רצחו אותו ביריות, שיבש להם את התוכנית המקורית. מה שהם ביצעו היה אלטרנטיבה שקונטאר יזם על פי המצב בשטח, לאחר שלמעשה אח שלי חשף אותם. הירי שלו באחי הקפיץ את כוחות הביטחון".

"אחי היה בן 25, נשוי עם בן ובת, ואישה בהריון שילדה בן כארבעה חודשים אחרי מותו, בן שלא ראה את אביו מעולם", הוסיף יורם, "אני עברתי מלחמות בחיים שלי ולגמרי סמכתי על כוחות הביטחון וידעתי שיומו יגיע. לא חשבתי שהוא ימות בשיבה טובה. ידעתי שזמנו על האדמה קצוב".

בתו של אליהו ז"ל, קרן, הסכימה: "הרוצח הזה לקח ממני את אבא שלי כשהייתי תינוקת. כל הכבוד לצה"ל".