"בסידרה הזו אני זורחת"

שלושה חודשים אחרי שעשתה היסטוריה והפכה לאישה השחורה הראשונה אי פעם שזכתה בפרס האמי לשחקנית הראשית הטובה ביותר בסידרת דרמה, ויולה דיוויס חוזרת בעונה השנייה של הסידרה "המדריך לרוצח".

הערב ב־20:45 תעלה בהוט (ערוץ HOT3) העונה החדשה של דרמת המתח המשפטית, שבה מגלמת דיוויס את דמותה של אנאליס קיטינג, סניגורית המתמחה בהגנה על נאשמים ברצח. קיטינג היא פרופסורית כריזמטית באוניברסיטה בפילדלפיה, הלוקחת תחת חסותה חמישה מבין הסטודנטים שלה להתמחות בפרקטיקה הפרטית שלה. 

בעונה הקודמת, פרשיית הירצחה של סטודנטית באוניברסיטה סיבכה את קיטינג ואת בעלה - שנרצח בעצמו. בעונה החדשה היא וחמשת הסטודנטים ממשיכים להסתבך. הנאמנות שלהם אחד לשני עומדת למבחן בעת הגנה על זוג אחים שמואשמים ברצח הוריהם. כמו כן, סודות רומנטיים מעברה של קיטינג נחשפים.

את הסידרה יצרו פיטר נוולק והגברת הראשונה של הטלוויזיה האמריקנית, שונדה ריימס - מי שאחראית לסדרות "סקנדל" ו"האנטומיה של גריי". 

דיוויס (50) מוכרת בעיקר מהקולנוע. היא שיחקה בסרטים כגון "העזרה" ו"ספק", ועל משחקה בשניהם היתה מועמדת לפרס האוסקר. ב־2016 היא תככב בקולנוע בדרמה "חזקה" ובסרט גיבורי העל "יחידת המתאבדים" לצד וויל סמית' וג'ארד לטו. 

"המדריך לרוצח" הוא התפקיד הטלוויזיוני הגדול הראשון שלה, והוא בהחלט הקפיץ את הקריירה שלה גם בהוליווד.

הזכייה שלה באמי עבוד תפקידה בסידרה הפכה אותה לאישה השחורה הראשונה שזכתה אי פעם בקטגוריה זאת באמי. בנאום הזכייה שלה אמרה: "הדבר היחיד המבדיל בין שחקניות שחורות לבין כל האחרות הוא מתן הזדמנויות. אי אפשר לזכות באמי עבור תפקידים שלא קיימים". את הפרס הקדישה לכותבים פיטר נוולק ושונדה ריימס, "שהגדירו מחדש מה זה אומר להיות אישה מובילה יפה, סקסית ושחורה".

בראיון לקידום העונה החדשה מבהירה דיוויס כי ההוקרה חשובה, אבל אינה העיקר. "אם נכנסת לעסקי הבידור כדי לזכות בפרסים, אתה במקצוע הלא נכון. זה כמו שבאת רק לעשות קופה - מה שלא ריאלי ברוב המקרים", היא אומרת בהומור.

לדבריה, "זה לא נכון לבחון קריירה של שחקן כסכום המועמדויות והזכיות שלו. אני, למשל, תמיד הייתי הבחורה השלישית משמאל. גם אם יש לך כישרון ברמה של מריל סטריפ או של ג'וליאן מור - את לא בחוד החנית ואין לך הבמה לזרוח. בסידרה הזו אני זורחת".

באחת הסצנות הזכורות מהעונה הראשונה של "המדריך לרוצח", בסופו של יום קיטינג מגיעה לחדר השינה, מורידה את הפאה שלראשה ומסירה את האיפור. "הרגשתי טוב עם הסצנה הזו", היא אומרת, "רציתי שנראה אותה גם כדמות ציבורית וגם כפרטית, וזה מה שאנו הנשים עושות. אם הייתי נשארת רק בתדמית הקשוחה של אנאליס - הייתי נכשלת בענק, כי החוכמה היא להעניק הצצה לדמותו האמיתית של אדם מבעד לדלתות הסגורות. ידעתי שזה רגע שיותיר חותם".

המשחק בטלוויזיה שונה מהמשחק בקולנוע?

"כשאתה חלק מסידרת טלוויזיה בהמשכים, אסור שדמותך תהפוך למריונטה שרק מחליפה בגדים והבעות פנים, כדי שלא יקרה מצב שהצופה יחוש שנחלשת. אם את מתעייפת בתפקיד ומתפשרת על אמנותך - מייד רואים. לכן, מתחילת הסידרה האתגר שלי היה לייצר בן אדם אמיתי ככל האפשר, לא דמות או גימיק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו