מתיחת פנים לתקנון הכנסת

מאז 1983 פועלת במליאת הכנסת מערכת הצבעה אלקטרונית. תחילה לחצו הח"כים על לחצנים, ומאז 2003 מופעלת מערכת ממוחשבת ומשוכללת המבוססת על מסך מגע. אלא שלפי תקנון הכנסת, הח"כים עדיין מצביעים במליאה "בהרמת ידיים".

"מישהו עוד עלול לעתור לבג"ץ ולטעון שכל החוקים שאושרו ב-27 השנים האחרונות הם בלתי חוקיים כי ההצבעה התקיימה בניגוד להוראות התקנון", אומר יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), העומד בראש צוות העושה בחודשים האחרונים "מתיחת פנים" לתקנון המיושן והאנכרוניסטי.

ההצבעה "בהרמת ידיים" היא רק דוגמה אחת מתוך מגוון רחב של דוגמאות המעידות עד כמה תקנון הכנסת, שגובש ב-1967, הפך לבלתי רלוונטי, כתוב בשפה ארכאית ומתעלם מההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות. כך למשל, נכתב בתקנון כי על ח"כ המגיש מכתב התפטרות מהכנסת להתייצב אישית אצל יו"ר הכנסת או להעביר אותו בידי מי שהוסמך לכך בכתב מיו"ר הכנסת, ובעת שהותו בחו"ל בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל. רק עכשיו "גילו" בתקנון את האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים העברת מכתב התפטרות בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות סרוק.

"זמן קצר לאחר שנבחרתי לכנסת התברר לי שהתקנון בנוי טלאי על גבי טלאי, עם כוכביות והפניות שמחייבים כל ח"כ לקחת עו"ד צמוד שיסביר לו מה מותר ומה אסור", אומר ח"כ לוין, שלפני בחירתו לכנסת היה סגן יו"ר לשכת עורכי הדין. "החלטתי להשקיע זמן רב בעדכונו של התקנון ובהתאמתו לשנות האלפיים, משום שאין המדובר רק בשינויים קוסמטיים, אלא בעניינים מהותיים שנועדו לתת לח"כים כלי פיקוח יעילים יותר מול הממשלה".

בתוך כחצי שנה הספיקה ועדת הכנסת, בעבודה אינטנסיבית מאוד, לעדכן חלק משמעותי מהתקנון. לוין מסביר כי הצליח היכן שקודמיו נכשלו משום ששינה את שיטת הפעולה. "הנהגתי שיטה שלפיה כל השינויים נעשים בהסכמה פה אחד של נציגי כל הסיעות. אם מישהו מתנגד לתיקון מסוים, הסעיף לא יתוקן. גישה זו הפחיתה את המתחים ואת החשדנות ההדדית, ואיפשרה השגת תוצאה מאוזנת", אומר לוין. כמו כן, תרמה לפעילות העובדה שלדיונים הוזמנו, נוסף על הח"כים החברים בוועדה, גם מנהלי הסיעות והיועצים המשפטיים, ובראשם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, והיועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, המכירה בעל פה כל סעיף בתקנון ויכולה לצטט מסעיפיו גם אם יעירו אותה באישון לילה.

כמה חידושים מעניינים הוכנסו בנושא השאילתות, מאחר שבעבר שררה אנרכיה בתחום זה. כמה שרים, שלפי התקנון נדרשו להשיב לח"כים על שאילתות תוך 21 יום, לא השיבו גם במשך שנה. ח"כים שאמורים היו להאזין במליאה לתשובות השרים על השאילתות כלל לא טרחו להגיע לדיון, דבר שהרתיח את השרים. עכשיו נקבע בתקנון כי יו"ר הכנסת יהיה רשאי לדרוש משר שלא השיב על שאילתא במועד להשיב בתוך 48 שעות. מצד שני, ח"כ שלא יהיה נוכח באולם בעת מתן תשובה לשאילתא שלו לא יזכה לתשובה ולא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא.

חידוש משמעותי נוסף קובע כי האופוזיציה תוכל להגיש הצעת אי אמון בממשלה גם בעת הפגרה, כשהח"כים בדרך כלל נופשים או מטיילים בחו"ל. כן נקבע כי יו"ר הכנסת רשאי להזמין ראשי ממשלה או ראשי פרלמנט זרים וכן ראשי ארגונים בינלאומיים לנאום בכנסת בשפתם. כמו כן, נקבע כי כל ח"כ, מיד לאחר בחירתו וכן ערב פרישתו מהכנסת, זכאי לשאת נאום במליאה. התקנון גם ישים קץ לתופעה שבה שרים שרצו "למשוך זמן" היו עולים לדוכן הנואמים ומדברים ללא הגבלת זמן עד ש"מצליף" הסיעה אותת להם שגויסו מספיק ח"כים כדי להבטיח רוב לקואליציה בהצבעה. עכשיו נקבע כי השר יוכל לדבר במסגרת זמן של חמש דקות בלבד.

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, משבח את עבודת הצוות של לוין ומדגיש כי "חשוב מאוד שיהיה לנו תקנון מודרני. התקנון הוא מבצר חשוב בניהול חיי הפרלמנט. הוא חשוב בעיקר למיעוט, כדי להבטיח את זכויותיו מפני דורסנות הרוב".

עו"ד ינון אומר כי הוא רואה חשיבות גדולה בגיבוש נוסח מעודכן של התקנון, משום שזהו המסמך הקובע את כללי המשחק הדמוקרטיים. "זהו מהלך היסטורי שלא נעשה כמוהו בכנסת במשך עשרות שנים. שיפור התקנון ישפר גם את תפקוד הח"כים".

מזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורוביץ, המשתתפת אף היא בדיונים, מספרת כי במשך שנים כל ניסיון לשנות את התקנון כשלו משום שהיתה חשדנות בין הקואליציה לאופוזיציה, וכל אימת שנציג הממשלה רצה לשנות סעיף, נציגי האופוזיציה התנגדו משום שהיו בטוחים שזהו צעד שנועד לפגוע בזכויותיהם. עכשיו, לעומת זאת, יש אווירה הרבה יותר טובה, דבר המאפשר קיום דיונים ענייניים ללא שיקולים פוליטיים".