תל אביב והרצליה הן מרכזי ההיי־טק המובילים בישראל. נכון, גם לבאר שבע יש את מרכז הסייבר, כשמסביב לקמפוס של אוניברסיטת בן־גוריון תמצאו חברות הזנק פעילות ומבטיחות, אבל עדיין, הרוב המכריע של אומת הסטארט־אפ מתחיל את החלום לעבר ההצלחה והאקזיט במרכז הארץ, מותיר את הפריפריה מאחור. זה ניכר גם בצעד הראשון, כשכל סטארט־אפ מתחיל, שצריך השקעה כספית, מנסה את מזלו באחת מתוכניות ההיכרות עם משקיעים. עם המצגת והרעיונות הם מקווים למשוך את תשומת ליבם של בעלי ההון השונים ושל חברות הון־סיכון. המשותף לאירועים האלה - כולם מתקיימים במרכז.
אבל בשבוע שעבר נפל דבר - "רכבת הכסף" שמו. מדובר במיזם של ראשי קרן הון־סיכון טרה, שהביא את המשקיעים לפריפריה. שני קרונות של רכבת ישראל הוקצו למשימה, כשבקומה התחתונה התיישבו נציגי הקרנות, חברות לליווי פיננסי, נציגי חברות בינלאומיות ועוד. גם מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, יוסי ביינארט, נכח. הוא הסביר ליזמים המתחילים שלא ירוצו לעשות אקזיט או להנפיק בחו"ל. אפשר להתחיל בקטן בבורסה הישראלית, הוא אומר, כבר כשיגיעו לשלב שבו ערך החברה מגרד את 50 מיליון הדולר.
צילום: גדעון מרקוביץ'
המסע היה אמור לצאת לדרך מנהריה ולהסתיים בבאר שבע. קושי טכני קיצר אותו בכמה קילומטרים והוא התחיל בחיפה, שם עלו לרכבת יזמים מהצפון, כשלפי הסדר הצטרפו לשולחנות המשקיעים. כל אחד קיבל פחות מעשר דקות לשכנע שהוא הדבר הגדול הבא בהיי־טק ושכדאי להשקיע בו.
כך עברו היזמים, 60 בסך הכל (מתוך 400 שביקשו להשתתף), בין 11 קבוצות של משקיעים בכירים מקרן טרה, מ־eBay, מבוש, ממוטורולה, מבנק הפועלים, מדלויט, מ־ST Engineering, מ־Tyco, מוורטקס, מ־Incubit וגם אנשי הבורסה. האחרונים מכינים חבילת סיוע לחברות פרטיות עוד לפני שהן הופכות לציבוריות. לחברות ההזנק יינתנו כלים פיננסיים חינם, ורק אחרי שיעמדו על הרגליים הן ישלמו על כלי התוכנה המשוכללים, שיכולים ללוות אותם בכל שלבי ההשקעה.
כשהגיעה הרכבת לבאר שבע, הצטרפו היזמים המקומיים לחבורה הצפונית, למפגש שנמשך בשטח משרדי WeWork, המשמש חברות הזנק בתחילת דרכן. המשקיעים היו פתוחים לרעיונות, אבל בסוף היום "רכבת הכסף" עזבה בלי שאפילו אגורה אחת שחוקה עברה ידיים. בעלי ההון, כמו חברות ההון־סיכון, העדיפו פגישה נוספת, ארוכה ומעמיקה יותר, לפני שיחליטו אם להשקיע במיזם כזה או אחר, כך שהיזמים יצטרכו לחכות להזדמנות אחרת. אבל גם זו התחלה של משהו.
צילום: גדעון מרקוביץ'
בקרן "טרה ונצ'רס", יוזמת "רכבת הכסף", עוד לא יודעים אם הרעיון הצליח, ולכן, על פי אחד השותפים, ד"ר אסטורה מודנה, לא ברור אם היה זה אירוע חד־פעמי. שותף אחר בקרן טרה ומנכ"ל טרהלאב ונצ'רס, ברק גולדשטיין, הרחיב: "זו היתה הזדמנות מצוינת לקהילת הסטארט־אפ ברחבי הארץ לפגוש פנים מול פנים את מובילי השוק בסקטורים השונים. אחת המטרות של האירוע היא העלאת המודעות ליזמויות שמוקמות מחוץ למרכז הארץ ולאפשר להן להיחשף בדרך בלתי אמצעית".
לא רק הון זר
לרכבת המיוחדת עלו יזמים הנמצאים בשלבים שונים של היזמות: שלב הרעיון, שלב ההשקעה הראשונית וגם השלב שבו כבר גייסו מיליונים, ומכיוון שיש בידם מוצר מוגמר, הם מחפשים השקעה נוספת בדרך למיליארד שלפני האקזיט.
אילו רעיונות עלו? ד"ר יוליה ווהל, מייסדת "טקטייל וורלד", הציגה עכבר מחשב שקורא טקסט ומתרגמו לכתב ברייל; לצביקה אגסי, מנכ"ל SalietEye, יש אפליקציה שהופכת את הסלולרי הישן שלכם, זה שחבוי במגירה, למערכת גילוי פריצות לבתים ולמשרדים - רעיון שיכול להעביר את מערכות האזעקה הביתיות של היום לעולם הבא. עוד הוצגו תוכניות לאנרגיה ירוקה ומערכות אבטחה ביומטריות.
בפועל, הסיכויים של היזמים לזכות בהשקעה כספית מאחד המשקיעים הישראלים הם אפסיים. על אף חשיבותה הרבה של תעשיית ההיי־טק כמנוע צמיחה של המשק הישראלי ועל אף תרומתה המשמעותית לכלכלת המדינה, בממוצע רב־שנתי יותר מ־95% מחברות ההזנק נמכרות לחברות זרות. מימון חברות הזנק בשלבי הפיתוח והצמיחה נעשה היום בעיקרו בידי קרנות הון־סיכון ישראליות וזרות אשר יוצרות תלות של חברות ההיי־טק בהון זר.
עם זאת, יש גם זווית מקומית מעודדת, תוצאה של הצעת חוק חדשה שאושרה בשבוע שעבר בוועדת הכספים לקראת קריאה שנייה ושלישית. הוועדה אימצה מסקנות של ועדה אחרת, ציבורית, שהקים לפני שלוש שנים יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. הצעת החוק אמורה להוביל לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום ההיי־טק. המטרה: פתרונות יעילים לגיוסי הון לחברות הזנק ישראליות, דרך הבורסה הישראלית וגם מחוצה לה.
מעבר למימון חברות ההיי־טק באמצעות הבורסה לניירות ערך בתל אביב ועידוד הקמת קרנות הון־סיכון סחירות, המליצה הוועדה על אימוץ האפשרות של מימון המונים. הרעיון העומד בבסיס מנגנון זה הוא האפשרות לגיוס סכומי כסף קטנים מציבור רחב של משקיעים. זהו פתרון שיכול לענות על צורכי חברות הזנק שמבחינתן הבורסה אינה חלופה אפשרית לגיוס הון מהציבור.
לפי הצעת החוק, שר האוצר יוסמך לקבוע בתקנות התאמות והקלות שונות שיינתנו לחברות בדרישות הגילוי והדיווח השוטף החלות עליהן מכוח חוק ניירות ערך. זאת לנוכח המאפיינים הייחודיים של חברות אלה, דוגמת חוסר בשלות עסקית, מספר עובדים והיקף משאבים מצומצם, חלון הזדמנויות קצר לגיוס והיקפי גיוס קטנים.
עוד המלצות שייכנסו לתוקף אם וכאשר יעבור החוק: יצירת מדד "טק עילית" על ידי הבורסה, קידום אנליזה בלתי תלויה לחברות טכנולוגיה, קידום הקלות בממשל תאגידי בהצעת חוק שמקדם משרד המשפטים בשיתוף עם רשות ניירות ערך וקידום תזכיר החוק של רשות המסים, שיוציא לפועל גם את הטבות המס שנכללו בהמלצות הוועדה.
לסיכום, רכבת הכסף עצרה בתחנה בבאר שבע, בתקווה שתוביל את היזמים המתחילים והאופטימיים לנקודה שתזניק את חברות ההזנק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו