לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות בספרד ביום ראשון, היסטוריה כבר הושגה שם: לראשונה מאז כינון הדמוקרטיה במדינה בסוף שנות ה־70, המערכת הדו־מפלגתית מתה. האפשרות של רוב מוחלט בממשל למפלגה אחת אינו אפשרי יותר על פי כל הסקרים. אף שאותם הסקרים מעניקים את הסיכויים לניצחון לראש הממשלה ומנהיגה של מפלגת Partido Popular) PP) השמרנית, מריאנו רחוי - על פני מנהיג PSOE הסוציאליסטית, פדרו סאנצ'ז - הקואליציה עומדת להיראות אחרת לחלוטין.
את השינוי אפשר לזקוף לזכות שני מנהיגים חדשים וצעירים, עם הרבה כריזמה ונוכחות בטלוויזיה וברשתות החברתיות, שמאתגרים את האוונגרד הוותיק מימין ומשמאל. הם שפתחו את האפשרות של קואליציות חדשות בקונגרס במדריד. מדובר על הקטלאני אלברט ריברה (36), מנהיג מפלגת המרכז־ימין Ciudadanos (אזרחים); ועל המדרידאי פבלו איגלסיאס (37), מנהיג תנועת השמאל הקיצוני Podemos (אנחנו יכולים).
ספרד החלה השנה לצאת מהמשבר הכלכלי העמוק שפקד אותה, ואמורה להתמודד בקרוב מול האתגר הגדול ביותר מאז כוננה החוקה ב־1978: הרצון של רוב המפלגות הקטלאניות להכריז על עצמאות. ארבע המפלגות הגדולות אמנם מאוחדות נגד ההיפרדות של קטלוניה, אך עם הבדלים מהותיים. PSOE דורשת רפורמה בחוקה, PP ו־Ciudadanos שוללות שינויים ודיאלוג עם הבדלנים בברצלונה, ו־Podemos בעד משאל עם בקטלוניה.
כדי למנוע את העלייה המטאורית של שתי המפלגות החדשות, שלוקחות לו קולות רבים, המנהיג הסוציאליסטי סאנצ'ז היה אגרסיבי מאוד כלפי רחוי בעימות היחיד פנים מול פנים במהלך הקמפיין. 9,728,000 ספרדים התיישבו מול המסך ביום שני האחרון, וצפו בעימות ששודר ב־12 ערוצי טלוויזיה. סאנצ'ז, שגם מוכר בזכות מראהו הנאה, תקף את ראש הממשלה במקום הכי כואב: השחיתות של כמה מהבכירים והשרים של המפלגה השמרנית.
"זה היה העימות הכי קשה שאני זוכר", הודה המנחה, מנואל קמפו וידאל. אחרי שהעלה לדיון במהלך העימות את פרשת ברסנס - שבה ראש הממשלה תמך באיש הכספים של PP שניהל קופה שחורה עם חשבונות בשווייץ - סאנצ'ז אמר לרחוי: "היית צריך להתפטר לפני שנתיים. אם תמשיך להיות ראש הממשלה, המחיר עבור הדמוקרטיה שלנו יהיה עצום. ראש הממשלה חייב להיות אדם הגון, ואינך כזה".
המנהיג השמרני, שמוכר בסגנונו היבש, ענה בכעס שלא זכור ב־30 שנותיו בפוליטיקה: "עד כאן, אדון סאנצ'ז! אני פוליטיקאי מכובד. אתה צעיר ואתה הולך להפסיד בבחירות, אך מזה אפשר להתאושש. אי אפשר להתאושש מהאמירה השפלה, הקטנונית והאומללה שאמרת עכשיו. אם יש לך משהו נגדי תביא אותי לבית המשפט. היית שפל, קטנוני ואומלל". הוכחה נוספת ליצריות של מערכת הבחירות בספרד היא שביום רביעי בערב אזרח נתן אגרוף לרחוי, בעיר פונטפדרה, בזמן שהיה בסיור בחירות.
ואם הנשק של השמאל נגד PP הוא השחיתות, אז רחוי מניף את הדגל של הכלכלה, עם השוואות בין ספרד של 2015 לבין המדינה שהשאיר ב־2011 הסוציאליסט חוסה לואיס רודריגס ספאטרו. "כשהגעתי לשלטון, בכל יום 1,500 אנשים איבדו את מקום עבודתם. היום אנחנו מייצרים 1,400 מקומות עבודה ביום. כשהגעתי לממשלה, הצמיחה הכלכלית היתה שלילית, ועכשיו היא עומדת על 3.5 אחוזים", הכריז ראש הממשלה.
בלי כריזמה, יכולת רטורית בולטת או תשוקה מופגנת, רחוי משווק את ניסיונו הרב מאז שהתחיל בפוליטיקה בגליסיה בשנות ה־80. האיש עם הזקן והמשקפיים אינו מעורר כל רגש; לא כשניצח ברוב מוחלט ב־2011 ולא כשהפסיד ב־2008 וב־2004 (אז הפיגועים של אל־קאעידה במדריד היו קריטיים). רחוי יודע את זה, ולא אכפת לו. בסביבתו אומרים שבמקום כריזמה הוא מביא יציבות. "אנחנו רוצים ממשלה בלי קיצוניים (בהתייחסותו ל־Podemos), ובלי כאלה שלא עשו דבר טוב או רע. מהסיבה הפשוטה שהם לא עשו שום דבר (בהתייחסותו לריברה ולסאנצ'ז)".
"זמן לעשייה ולרפורמות"
בזכות הגזירות הכלכליות הקשות רחוי הצליח למנוע את תוכנית ההצלה של אירופה. הוא ביקש סיוע לכמה בנקים, אך מנע את האפשרות שספרד תסיים כמו יוון. עם אבטלה שעדיין גבוהה וקיצוצים כה רבים, רחוי גם הפך למנהיג לא פופולרי.
אך האיום הגדול על רחוי אינו סאנצ'ז אלא ריברה, שימנע ממנו לשחזר את הרוב המוחלט שהשיג ב־2011. לעורך הדין הצעיר אין כל ניסיון ניהולי, אך הוא משכנע יותר. הוא מביא משהו חסר מחיר בבחירות: הוא חדש. "ספרד מגיעה לשלב חדש, בלי עלבונות ועם הרבה עשייה ורפורמות. העימות האחרון אישר את הסוף של הדו־מפלגתיות", אומר ריברה, שמקווה לקבל את קול המחאה במרכז ובימין.
ואם ריברה הוא מלך המרכז, איגלסיאס הוא הנסיך של השמאל הכי מיליטנטי, שבקמפיין הזה התמרכז קצת. כדי להסביר את התופעה ששמה Podemos, צריך לחזור לכיכר סול במדריד - אז, ב־15 במאי 2011, כשעשרות אלפים הפגינו נגד השחיתות, המשבר הכלכלי והשיטה הקפיטליסטית. עם הדרישה ההיא לצדק חברתי נולדה Podemos של איגלסיאס, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה במדריד.
"כשמדברים על שינוי, האנשים שנמצאים למעלה אומרים שזה ניסוי וכאוס. מלמטה אומרים שזו דמוקרטיה", אמר איגלסיאס, שאפילו יריביו הגדולים ביותר מהללים את יכולתו הרטורית.
איגלסיאס, שמגיש תוכנית של הטלוויזיה האיראנית בספרדית, Hispan TV, רגיל לקבל ביקורת על תמיכתו בוונצואלה של צ'אבס. היום הוא מנצל את כישרונו בטלוויזיה באסיפות הבחירות ואת נוכחותו ברשת כדי להכות ברחוי, אך הוא מכה יותר במועמד הסוציאליסטי. "ספרד השתנתה ברחוב ועכשיו היא חייבת להשתנות בפרלמנט", הודיע איגלסיאס.
שתי מפלגות עם הרבה היסטוריה ושתי מפלגות חדשות שנולדו ברחוב ובטלוויזיה מתמודדות בבחירות הכי מרתקות שידעה ספרד אולי מאז ומעולם. ארבעת המוסקטרים האלה מתמודדים על עתידם הפוליטי ועל הזהות של ספרד. הם נלחמים עבור קולם של המשוכנעים ושל כמעט 25 אחוזים מהקולות, שעדיין נחשבים צפים. ביום ראשון הקרוב, לראשונה, הכדורגל לא יהיה הדבר הכי חשוב בספרד. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו