הדמנות לישראל: לפתח תחליפי דלקים וטכנולוגיות חדשות

באיחור של 24 שעות הצליחה ועידת האקלים של האו"ם להתכנס אמש להחלטת סיכום היסטורית, שהיא מפתיעה ומעוררת תקוות, אך עדיין צופנת בחובה דאגות לא מעטות. 

הוועידה התכנסה לפגישתה ה־21. המטרה הפעם היתה להשיג התחייבויות ממדינות העולם לפעולות שיביאו להאטת הקצב של שינויי האקלים וימנעו את עליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ביותר מ־2 מעלות עד סוף המאה. 

בפתיחה הוועידה הזהירו בכירי המדענים העוסקים בנושא אקלים בעולם, כי גם אם כל המדינות יקיימו במלואן את כל ההתחייבויות שהגישו לקראת הוועידה, עדיין צפויה התחממות של כמעט 3 מעלות. נציגי מדינות האיים באוקיינוס השקט הזהירו בדמעות כי עלייה של יותר ממעלה וחצי, משמעותה טביעה של ארצותיהם בים - פשוטו כמשמעו. 

מאידך, המדינות שהן המזהמות הגדולות המשיכו להתנגד להסכם מרחיק לכת מדי, שעלול להגביל את המשך שריפת הפחם והנפט שלהן (בעיקר הכלכלות הצומחות כמו סין, הודו, דרום אפריקה וברזיל) או לסכן אותן בתביעות משפטיות על זיהומי העבר (המדינות המפותחות כמו ארה"ב וקנדה). כמו כן, קיים חשש גדול שמדינות ישתמשו בכספי הסיוע הבינלאומי לנושא זה, מקרן האקלים החדשה שתקום בהיקף של 100 מיליארד דולר בשנה, אך יתחמקו מקיום ההתחייבויות. כאן התעוררה מחלוקת נוספת, על מידת הפיקוח שתינתן למדינות המערב שיממנו את הקרן על המדינות המתפתחות שישתמשו בה. 

לפיכך, גולת הכותרת של ההסכם היא הצבת הרף של מעלה וחצי כיעד עולמי, והפחתת פליטות גזי החממה ב־40 ג'יגה־טון. זהו יעד שאפתני ביותר, החורג בהרבה מההתחייבויות ותוכניות הפעולה שהגישו מרבית המדינות, שיידרשו כעת להגיש תוכניות פעולה חדשות כדי להצליח לעמוד ביעד זה. זהו הסכם מחייב, שיתעדכן בהתאם לבחינת התוצאות בכל חמש שנים.

ישראל, כמו מדינות אחרות, תצטרך כעת לבחון מחדש ולעדכן את היעדים שהציבה להפחתת פליטות גזי החממה שלה, ובעיקר לקבוע תוכנית פעולה ריאלית להשגתם. ההסכם מאפשר ביקורת עולמית על מידת ההיענות והיישום של כל מדינה ליעדים החדשים, וישראל תצטרך להתמודד עם ביקורת אפשרית גם בתחום זה. 

מאידך, כאן בדיוק טמונה גם ההזדמנות הגדולה. מדינות רבות השתמשו בוועידת פאריס כפלטפורמה לקידום טכנולוגיות רלוונטיות להתמודדות עם שינויי האקלים, מחסור במים ובמזון ותחליפי אנרגיה. גם ישראל קיימה בפאריס שני אירועים מכובדים להצגת טכנולוגיות חדשניות כחול־לבן. אין ספק שישראל יכולה לקחת חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שיסייעו לעולם להגיע ליעדים שעליהם הוסכם בפאריס. ואולם, העולם יבחן גם באיזו מידה ישראל מיישמת אותן בעצמה. קידום אנרגיה סולארית, פיתוח תחליפי דלקים, השקעות בתחבורה ציבורית והאצת בנייה ירוקה יפגינו את המחויבות שלנו למאמץ המשותף, ויביאו לישראל נקודות זכות בתהליך העולמי - וקידום בתור למימון של הקרן הירוקה העולמית. 

•   •   •

היסטוריה: הסכם להגבלת ההתחממות הגלובלית

195 מדינות התחייבו בוועידת האקלים בפאריס לפעול לצמצום הזיהום • התקציב: 100 מיליארד ד' בכל שנה • אובאמה חוגג: "זה ענק!"; עכשיו יש לו מורשת?

רואים רחוק - רואים שקוף: ועידת האקלים בפאריס אימצה אמש את ההסכם שגובש להגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ־2 מעלות צלזיוס עד 2050. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתום שבועיים של משא ומתן הגיעו 195 המדינות המשתתפות בוועידת האקלים הבינלאומית להסכם ראשוני שהוצג על ידי שר החוץ הצרפתי לורן פביוס. 

לדברי פביוס, ההסכם ישאף להגביל את העלייה בטמפרטורות אף ל־1.5 מעלות עד סוף המאה. הדרישה ליעד זה של הגבלת ההתחממות באה מכיוונן של מדינות איים קטנות וממדינות עניות נוספות. לפי הערכות מדעיות, התחממות של יותר מ־2 מעלות עלולה להביא לשינויי אקלים חמורים. אחר הצהריים צפויים משתתפי הוועידה להצביע על ההסכם, שאמור להיכנס לתוקף בשנת 2020.

מזכ"ל האו"ם, באן קי־מון, אמר כי "אם התוכנית הזו תיכשל - אין תוכנית ב". במסגרת ההסכם יועבר סכום אדיר של 100 מיליארד דולר בכל שנה למדינות מתפתחות על מנת להקל עליהן את המעבר לאנרגיה פחות מזהמת. ההסכם הנוכחי הושג בסוף השנה החמה ביותר שנרשמה על פני כדור הארץ, ועל רקע מאבקים פוליטיים של ארבע שנים בין המדינות הגדולות אשר פולטות את מרבית גזי החממה, לבין מדינות קטנות הננגסות בשטחן עם עליית מפלס האוקיינוסים.

מדובר בפעם הראשונה זה שני עשורים שהעולם מסכים על חזון להפחית משמעותית את השימוש בדלקים מאובנים הפולטים גזי חממה המסוכנים לאקלים. ההשקעה הרבה תועבר לאנרגיה ירוקה. נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, התייחס להסכם וצייץ בטוויטר: "זה ענק! כמעט כל מדינה חתמה על הסכם פאריס הודות למנהיגות האמריקנית". ייתכן שלמורשת הזו קיווה.