יקיר הפרקליטות?

הטלפון הראשון הגיע לפני שבועיים, השני לפני שבוע וחצי, השלישי לפני ארבעה ימים בלבד - כולם בשעת ערב מוקדמת. המכנה המשותף: בקשה לחשוף את אופן טיפול הפרקליטות בתיק שיבוש משפטי הולילנד וטלנסקי. בתיק שבו נאספו ראיות מוצקות גם נגד עו"ד נבות תל־צור.

מה ניסה כל אחד מהמתריעים בשער האלה לומר בדרכו? להסביר לי שדווקא את התיק הזה, המקרין באופן ישיר על משפטיו של אולמרט, מנסים עכשיו בפרקליטות למרוח בדרכים שונות. שדווקא את חומרי הנפץ האלה, המלמדים על עומק השחיתות של ראש הממשלה לשעבר, הכניסו מזמן למקרר ושכחו להוציא אותם משם.

תל-צור. מדוע מגוננים עליו? // צילום: קוקו

ברגע ראשון נדמה היה לי שהמתלוננים קצת נסחפים, רואים צל הרים כהרים. ברגע שני, אחרי כמה שיחות רקע עם מי שמצויים בנושא, הבנתי שהם יודעים על מה הם מדברים. אחד מהם אמר לי במפורש: חלפה יותר משנה מאז הושלמה הכנת טיוטת כתב האישום בתיק של תל־צור, ואין סימן חיים בתיק. יש לי הרגשה שמנסים להשכיח אותו מהציבור".

- לדעתך, עושים זאת בכוונת מכוון?

הוא צחק. "אתה לא תמים וגם לא עמיתיך עוזי דיין ומיכל שבת... שום דבר בסיפור הזה אינו מקרי... אפשר לומר הכל על צמרת הפרקליטות, אבל תמימה היא לא".   

המשפטן הזה, כמו שני האחרים, הזכיר לי כי ההקלטות של פגישות השיבוש הובילו כבר להרשעת אולמרט בפרשת מעטפות הדולרים; כי בתיק הזה אין קושי להוכיח את החשדות הכבדים נגד אולמרט ונגד עו"ד תל־צור; כי ההקלטות המביכות אמורות היו להוביל להגשת כתב האישום נגד השניים - וכתב אישום אין.

ניצן. מדוע הוא מעכב? // צילום: יהושע יוסף

ביקשתי מאיש שיחי להסביר לי איך הגענו למצב הזה והוא הצביע על "פרה קדושה", כלשונו, שאסור לכאורה לשחוט אותה: עו"ד נבות תל־צור. "זה האיש", אמר, "זה יקיר הפרקליטות. כאן מתחילה השערורייה".

- מישהו מגונן עליו?

"תבדוק את העובדות ותגיע למסקנה שתגיע. תל־צור הוא פרקליט של עברייני צווארון לבן, נעים הליכות, סימפטי, מקורב לעיתונאים רבים - בפרקליטות מאוד מחבבים אותו. מגלים כלפיו סלחנות מופלגת".

שאלתי על מצבו המשפטי של הפרקליט הוותיק, על פי הראיות שנאספו, והוא השיב: "אל תקנא בו. הוא הוקלט בעת שלחץ על שולה זקן לא להעיד נגד אולמרט ולא לחתום על עיסקת הטיעון, נחשף בקלונו, ונמצא בצרה גדולה. אני נוקט לשון המעטה". 

- אבל עו"ד תל־צור הכחיש בשעתו את החשדות נגדו?

איש שיחי הגיב בביטול. "קראתי את ההכחשות שפורסמו על ידו בתקשורת; קראתי שטען כי לא ניסה להניא את שולה זקן מלחתום על עיסקת הטיעון; קראתי שלא הבטיח לה דבר כנגד אי חתימתה; קראתי שאמר לה שמדובר בהסדר סביר ושרק טובתה עמדה מול עיניו - והתביישתי בשבילו. הגירסה הזאת מטעה על פניה. לצערי, היא לא אמת". 

איש שיחי החזיר אותי לרגע לחלק מהעובדות שנאספו בחקירה והוסיף: הראיות שבידי המשטרה והפרקליטות מדברות בעד עצמן. בצדק אנשים במערכת האכיפה מתפוצצים מכעס; בצדק חוקרי יאח"ה המליצו להעמידו לדין כבר לפני כשנה וחצי. בצדק יש מי שמציגים את הטיפול בתיק כשערורייה גדולה".   

 

הפרקליט הוקלט בסתר

איך הצליח עו"ד תל־צור להפוך לחשוד בפרשה כזאת? שאלה טובה. הוא לא נמנה עם סוללת הפרקליטים של אולמרט במשפט הולילנד, ולא היתה סיבה שיכניס ראש בריא למיטה חולה. בדיוק להפך.

אבל הוא הכניס. הוא סייע לראש הממשלה לשעבר, קיבל על עצמו לפתור את "בעיית" אשת הסוד זקן. בעיה קשה, יש לומר, במיוחד אחרי ששני פרקליטים שאינם בשליטת אולמרט, עוה"ד עופר ברטל ודב גלעד־כהן, החלו לייצג אותה.

ברטל. מאחורי גבו // צילום: יהושע יוסף

שני הפרקליטים האלה חוללו את המהפך אצל זקן כאשר הסבירו לה מה צפוי לה ומדוע עליה לחשוב רק על טובתה. הם הרחיקו אותה בזהירות מהאיש ששלט בה, החלו לנהל מגעים עם הפרקליטות, גרמו לאולמרט להזיע - לנסות לשכנע אותה לא לחתום על העיסקה.

רק שהיא לא מיהרה הפעם לציית ומצאה את עצמה מול השליח, עו"ד תל־צור. האחרון הגיע אליה הביתה כמי שדורש לטענתו בטובתה, דיבר על ליבה, הוקלט בסתר ולא קצר הצלחה. בדרך החוצה, כשזקן מלווה אותו לבדה, ניסה לכופף אותה בדרך הבאה: להבטיח לה בשם שולחו טובות הנאה.

זקן שמעה ולא אמרה כן או לא. תל־צור, על פי הראיות, לא אמר נואש. הוא טילפן אליה כעבור יומיים, המשיך בלחציו, הוקלט בסתר כשהוא מגיש  לה בשם אולמרט הצעה שקשה לסרב לה: החלפת עו"ד ומימון כפול מזה שהוצע לה עד כה.

רוצה לומר: יקירתנו, את מסודרת. אין לך מה לדאוג. 

המפגשים והשיחות האלה נעשו מאחורי גבם של פרקליטי זקן, שלא ידעו על כך דבר וחצי דבר. זקן לא שיתפה אותם בסוד הגדול גם כאשר הזמינה אותם להתלוות אליה לעו"ד תל־צור, לבקשת אולמרט, כדי לשמוע מה זה חושב על עיסקת הטיעון.

בפגישה הזאת תמך תל־צור בעמדה של אולמרט, ועם סיומה שאלו פרקליטי זקן את הלקוחה שלהם אם היא מבינה שהמשחק מכור. כן, השיבה, עשתה תפנית ושיתפה בסודה את פרקליטיה - אותם פרקליטים שבעזרתם היא חתמה על הסכם חלומי עם הפרקליטות: 11 חודשי מאסר במקום חמש שנים בפועל בנווה תרצה.

 

התרגיל המסריח?

ניסיתי להבין השבוע איך ניתן למוסס בפרקליטות את התיק של אולמרט ועו"ד תל־צור, והוצגו לי כמה תסריטים. אחד מהם לקוח מפי עובד מערכת האכיפה: "ילמדו את התיק כביכול עד להכרעת שופטי העליון בתיקי אולמרט ואז, אם יידחו ערעוריו, כפי שרבים מעריכים, תטען הפרקליטות שאין יותר עניין לציבור בהעמדת אולמרט לדין.

"אם לא יידחו - תטען הפרקליטות שהגשת כתב האישום הנוסף תיראה כרדיפה. עכשיו אתם שואלים מה יעלה בגורל התיק של תל־צור, שניתן להעמידו לדין גם ללא אולמרט? אני מעריך שינסו לקבור אותו בלשכת עורכי הדין, תוך סיכון שתוגש עתירה לבג"ץ".

שאלתי את הגרון העמוק איך הוא היה נוהג בתיק הזה וקיבלתי תשובה נחרצת: "על פי מבחן בוזגלו. עו"ד תל־צור צריך להיות מטופל כמו כל חשוד אחר. לא מגיעה לו שום הנחה".

מה תגובת הפרקליטות לשאלות של מיכל שבת בנושא? צפויה מראש לצערי: "בחינת התיק טרם הסתיימה. יש לציין כי בחינת התיק נעשית גם תוך כדי בחינת מכלול ההליכים המתנהלים נגד מר אולמרט".

 

הזיכוי של גפסו 

ביום ראשון בערב הגיעו כמה מאנשיו של שמעון גפסו ללשכתו בעיריית נצרת עילית, להכין אותה לקראת זיכויו למחרת בצהריים במשפט שוחד הבחירות שלו. לא ברור אם ידעו משהו שאנחנו לא ידענו, או שסתם ניחשו, אבל הם נערכו לחגיגה גדולה.

בצדק מבחינתם: הרעים שוב מנצחים, וזו סיבה למסיבה. צדיק ורע לו, רשע וטוב לו - ולא חשובה לגפסו העצה של פרקליטו עו"ד וינרוט, לא למהר להגיע לעירייה כי בעליון הרי לא נפלה הכרעה. הוא מצפצף. 

האיש שמבקר המדינה כתב עליו בשעתו מה שכתב, שפרשיות מכוערות מבחינה ציבורית מלוות אותו שנים, שרדף את חושפי השחיתות בעירייה וגרם להם להימצא תחת צו הגנה, שהורשע בתיקו הראשון בשוחד וממתין להכרעת העליון בערעורו ובערעור המדינה בעניין הקלון שלו - הכרעה שתקבע אם יילך הביתה סוף סוף - האיש הזה חזר בסערה כמנצח הגדול.

גפסו. זוכה למרות שהודה // צילום: מישל דוט קום

חזר ומייד נכנסו עובדים, המכירים אותו היטב ממעלליו המפורסמים, לכוננות ספיגה; חזר והזכיר לעובדי העירייה את הימים השחורים שלה. 

קראתי את הכרעת הדין של השופטת המחוזית דיאנה סלע ולא אכנס כאן לכל פרטי התיק המשקף עליבות שלטונית נוראה בנצרת עילית, עיירה של שמור לי ואשמור לך, אנשים פשוטים שקל לתעתע בהם על דוכן העדים. 

לא אכנס לכל הסמטאות שאליהן בחרה כבודה להיכנס, לטעמי ללא סיבה וצורך, כאשר עיקר העובדות מזדקרות לעין:

1. גפסו אכן הבטיח לשני פעילי בחירות שלו, שביקשו לשרת אותו, עבודה בעירייה. בחקירתו הסביר כי סבר "שמדובר בהבטחות לגיטימיות". 

2. באותה חקירה הוא הביע חרטה על הדברים המפורשים האלה, כמי שמבין ומכיר בחומרתם, וטען כי לא היה חוזר עליהם. איך נימק את האמירות האלה שנציג התביעה, עו"ד רז ולטר, פירש בצדק כהודאה ברורה וחד־משמעית? הוא היה נתון ללחץ גדול, אמר. אמירה חלולה וסתמית, שכבודה מיהרה לחבק גם אותה. 

3. אחד ממקבלי ההבטחה מגפסו הקליט שיחה איתו שבה הוכח לכאורה, לטענת התביעה, שיש קשר סיבתי בין הפעילות בהתנדבות בבחירות, להבטחה להעסיק בעירייה את פעיל הבחירות.

אני עוצר כאן כי די בגרעין הקשה הזה, הפשוט, כדי להביע כמה תמיהות: 

מצד אחד קובעת השופטת בעניין היסוד הנפשי: "מקובלת עלי גירסת הנאשם, שמשמעותה כי לא ידע בפועל שמעשיו מעמידים אותו בניגוד עניינים אסור..." 

כלומר, היא מחזירה אותנו לגירסת נבחר הציבור הטמבל של משפטי שנות ה־90 שחשבנו שעברה כבר מהעולם. גירסה שהובילה לכמה זיכויים תמוהים ולביקורת ציבורית חריפה עליהם. טעינו.

מצד שני היא קובעת במפורש: "התרשמתי שהנאשם אינו אדם תמים ונאיבי שאינו מבין את אשר בפניו... מדובר באדם אינטליגנטי ומתוחכם, פוליטיקאי משופשף זה שנים רבות..."

איך בדיוק מסתדרת גירסה א', שאותה מאמצת כבודה גם במקומות אחרים, עם גירסה ב'? לא מסתדרת. 

השופטת סלע // צילום: מתוך אתר בתי המשפט

אז מה? לא נורא: בכל פעם שגפסו נכנס למגרש הפלילי לכאורה, ממהרת כבודה להוציא אותו משם בטענה ש"לא הוכחה המודעות שלו לכל היסודות העובדתיים"; בטענה שהבטחה שנתן הנאשם לפעיל הבחירות שלו "היתה בלתי אתית בלשון המעטה"; בטענה שהקשר הסיבתי לא הוכח ברמה הנדרשת במשפט פלילי, ועוד ועוד.

מה אומרת כבודה על הודאת גפסו במשטרה בעניין הבטחתו המפורשת לפעיליו ואמירתו כי היום לא היה חוזר עליה? גם על המשוכה הזאת היא מתגברת בקלות: חרטה אינה מלמדת בהכרח על פליליות, היא קובעת, גם היא עשויה להימצא בתחום האתיקה...

מה עלה בגורל העדויות הכבושות של גפסו במשפטו, שאין להן זכר במשטרה? גם אותן ממהרת השופטת לחבק בטענה שיש להן תמיכה בראיות בלתי תלויות.

מדוע לא הרשיעה כבודה את גפסו לפחות בהפרת אמונים? הנה הסברה: "עוצמת ניגוד העניינים לא היתה מהחריפות... משך הפגיעה באינטרס הציבורי היה קצר..."

אפשר להצביע על עוד תהיות, תמיהות, וקביעות בעייתיות של כבודה - אבל אין צורך בכך. אני עוצר כאן לטובת סיבה נוספת להחלטת הזיכוי: אחת מההבטחות של גפסו לפעיל מטעמו ניתנה לפני שהכריז פורמלית על התמודדותו.

יש כאן לקונה משפטית, אבסורד ממש,  שצריך לתקן בהקדם. שהרי אם נלך לפי הגיונה של השופטת, כל מועמד ימתין עד למועד האחרון ממש כדי להכריז על התמודדותו בבחירות. ימתין ובדרך לרגע הקובע יחלק הבטחות וטובות הנאה מכאן ועד להודעה חדשה. יחלק ולא ייענש.   

 

מבחן השכל הישר

שכל ישר לא קונים במכולת. או שיש או שאין לך את זה. או שנולדת עם זה או שלא. זה נכון לגבי כמה שופטים שמקבלים החלטות הזויות, זה נכון לגבי נבחרי ציבור, זה נכון גם לגבי חלק מצמרת המשטרה.

כתבנו כאן שוב ושוב שאין במשטרה מסננת אמיתית להוצאת התפוחים הרקובים מהארגון. כתבנו שזו הסיבה להצלחת קצינים מפוקפקים, מטרידי מין ואנשים מושחתים, לטפס עד לסגל הבכיר של המשטרה, לשאת דרגות תת־ניצב וניצב, לאייש תפקידים רגישים. כשאין שכל ישר נראה חלק מהארגון כפי שהוא נראה. 

אלשיך. נכנס ברגל ימין ומביא איתו גם מסננת // צילום: Flash90, הדס פרוש

כתבנו ודיברנו אל הקירות. את החוקרים מהשורה, את אנשי השטח, המשיכו וממשיכים להזמין לבדיקה שנתית בפוליגרף כדי לדעת אם הדליפו חלילה מידע לתקשורת. כאילו זו הבעיה.

אבל את המועמדים לקידום לא שאלו בפוליגרף שאלות מתבקשות: האם יש לך חברים בעולם התחתון? האם יש לך חובות לשוק האפור? האם הדלפת מידע לארגוני פשע? האם הטרדת מינית? ועוד. אין שום סינון אמיתי, שום צעדי מנע להבטחת טוהר המידות בצמרת.

עכשיו הגיע מפכ"ל חדש, רוני אלשיך, הבין מה קורה בארגון הזה והחליט שכן דרושה מסננת: פוליגרף לפני קידום לכל תפקיד בכיר. בדיקה יסודית לפני הענקת דרגה חדשה. שכל ישר כבר אמרנו?

 

דני עטר משנה כיוון? 

האם היו"ר החדש של קרן קיימת לישראל, דני עטר, הגורר אחריו שורה של פרשיות חמורות, החליט להוכיח לציבור שהוא לא מה שהיה? שהוא פותח דף חדש? 

יש סימנים כאלה וצריך להאמין שאין כאן מצג שווא. שהוא לא מתכוון להיות שפוט של עו"ד שלמה דרעי, אחד מסגניו, איש נדל"ן הזכור לנו ממעלליו בפרשיות אריה דרעי.

עטר. פותח דף חדש? // צילום: אורן בן חקון

סימן ראשון לכאורה: לפני שבועיים העביר עטר החלטה בהנהלה העוצרת פרויקטים בחצי מיליארד שקלים עד לקביעת אמות מידה וקריטריונים ברורים בנושא. השבוע, כשהגיעה אליו טיוטת דו"ח מבקר המדינה על קרן קיימת, הקים צוות לתיקון הליקויים. הקים והודיע שזו לא הכרזה סתמית כי אם הצהרת כוונות אמיתית.

בין לבין ביקשה דוברת קק"ל, אורית כהן, להבהיר כי נפלה טעות באחת מתשובות קק"ל שפורסמו כאן: יו"ר עמית שפורש מקבל רכב לשימושו לשלושה חודשים ולא לשלוש שנים.

 

להציל את הבובות (ב')

בשבוע שעבר סיפרנו כאן על קצה המזלג כי מוזיאון הבובות הייחודי בערד, שהקימו האומנים מירי ואדי שרוסטר - מוזיאון שנחשב לאחת האטרקציות של העיר ושאב אליו במשך שנים אינסוף מבקרים מהארץ ומחו"ל - נמצא בסכנת סגירה.

סיפרנו על כך שחלק מראשי העירייה בעבר ובהווה היפנו עורף לפנינת הכתר של העיר, לא עמדו בהבטחותיהם והתנכלו לשני האנשים הטובים והתמימים האלה, שהמוזיאון הוא תמצית חייהם.

פירסמנו כאן מעין קריאה והזמנה לכל ראש עירייה שוחר תרבות ואמנות, להעתיק אליו את המוזיאון הזה שבכוחו לפאר כל עיר בישראל. הקריאה הזאת מצאה אוזן קשבת, וצריך לקוות שהמוזיאון הזה ימצא לעצמו בית בעיר אחרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו