לריק ריירדן היה תנאי אחד להסכמתו להתראיין: שאלות מקוריות, כאלה שיעידו על הבנתי את ספרו החדש. היה אפשר לפטור את הבקשה שלו כגחמה של "סופר פרימדונה", אלמלא לא היה מדובר בכותב שבילה חלק לא מבוטל מזמנו בעשור האחרון משיב לשאלות עיתונאיות שחוזרות על עצמן בנושא אחד: מיתולוגיות יווניות, רומיות ומצריות.
מובן שאין צורך לרחם על אחד הסופרים המצליחים והמפורסמים לנוער בעולם. למעמד הזה הגיע ריירדן הודות לתמהיל המדויק והמותח בין המודרני לקדום, ובזכות מרקם דמויות עשיר בסדרת ספריו המצליחה ביותר - "פרסי ג'קסון והאולימפיים", ואחריה בסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס" וב"משפחת קיין והאלים המצריים". ספריו, שחקרו את המיתולוגיות והוסיפו לדמויות האלים ובני התמותה לבוש מודרני של המאה ה-21, תורגמו ליותר מ-37 שפות ונמכרו ביותר מ-30 מיליון עותקים.
לאחרונה ראה אור "להב הקיץ", הספר הראשון בטרילוגיית "מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד" (זמורה ביתן). הספר מגולל את סיפורו של מגנס צ'ייס, נער ציני, עגמומי ומתוסבך, שלאחר מותה המסתורי של אמו, מוצא עצמו חסר בית ברחובות בוסטון, מתפרנס מגניבות, כשחבריו היחידים הם שני הומלסים מבוגרים, בליצן הגמד והארת' החרש-אילם.
בדומה לפרסי ג'קסון, גם מגנס, שנראה בדיוק כמו קורט קוביין המצויר, מגלה סמוך ליום הולדתו ה-16 שהוא למעשה חצוי – חצי בן אנוש וחצי בנו של אל נורדי, ממנו הוא אמור לרשת את להב הקיץ, נשק שבכוחו לגרום לסוף העולם. צ'ייס נקרע בין רצונות סותרים של אויבים שונים ומשונים, כשעליו לדחות את סוף העולם ולהישאר בחיים, בערך.
ריירדן, "הדוד ריק" או "ריק הטרול" בפי מעריציו, רקח בפעם המי-יודע-כמה פעם סיפור הצלחה ממסעות החקר הנורדיים בצפון אמריקה. איך הוא ממשיך להתעניין באותו קובץ מיתוסים, ומצליח לתרגם אותו לספרות מתח, פעם אחר פעם? "מה שעוזר לי", הוא אומר בראיון עימו, "הוא העושר התוכני של המיתולוגיות. גם אחרי כל כך הרבה שנים, אני עדיין מוצא סיפורים שאני לא מכיר, ואלים ומפלצות שאני סקרן לכתוב עליהם. אני ממשיך להמציא דרכים חדשות לספר סיפור. אם רוצים לגלות את התורה של ריירדן על רגל אחת, אפשר להיזכר במה שאומרת דמות בסיפור: "מיתוסים אינם אלא סיפורים על אמיתות ששכחנו". ריירדן אף מוסיף כי "סידרת הספרים הבאה שלי תיכתב מנקודת מבטו של האל אפולו. זה משהו שטרם ניסיתי, לכן הפרויקט הבא מסעיר במיוחד עבורי".
איזכורים מ"שובר שורות"
ריירדן (51), מודה שאת ההשראה לדמויות החדשות בסידרה – שדונים, טרולים וגמדים – הוא שאב מאחד הספרים האייקונים בז'אנר הפנטזיה – "ההוביט" של ג'.ר.ר טולקין. "האמת שהאתגר היה לא להסתמך יותר מדי על הדימויים של טולקין", הוא מספר, "הוא פחות או יותר המציא את הדרך שבה אנו רואים היום גמדים ושדונים בתרבות הפופ. טולקין ללא ספק גרם לי להתעניין במיתולוגיה הנורדית כשהייתי ילד, אבל האתגר שלי עם מגנס היה ללכת אחורה למקורות הראשוניים, ולפרש אותם בדרך אחרת, בסיסית ואותנטית יותר, אך גם כזאת שמתאימה לזמנים שלנו".
מה מבדיל את מגנס מפרסי?
"מגנס מחוספס יותר, מכיוון שהוא היה הומלס במשך שנתיים. לשניהם יש מידה מסוימת של הומור סרקסטי, אבל מגנס ציני יותר. עם זאת, יש לו לב רחב והחברים הם כל העולם בשבילו, קצת כמו פרסי".
ואכן, נראה שהסידרה החדשה קודרת יותר ומצחיקה יותר: איזכורים של טיילור סוויפט, "שובר שורות", "המתים המהלכים" ו"הנסיכה הקסומה" שוכנים בטבעיות במלון ולהלה, גן העדן המושחת של הלוחמים בשירותו של אודין, מלך האלים.
לשאלה כיצד הוא מצליח להעניק למהלכים הבלתי אפשריים אמינות, ריירדן משיב: "אני מניח שפשוט ככה אני חושב. אני נהנה למצוא את ההקבלה בין הקדום למודרני. אנשים לא כל כך השתנו במילניום האחרון. מה שעניין את היוונים ואת הוויקינגים אז, מעניין אותנו היום".
טריילר ל"להב הקיץ" (אנגלית)
מקור השראה נוסף של ריירדן היא העיר בוסטון, גיבורת משנה בספר וגם משמשת מקום מגוריו בשנתיים האחרונות. הוא עבר לחוף המזרחי של ארה"ב מסן אנטוניו בעקבות בנו, שהחל ללמוד בתכנית לכתיבה יוצרת. "בוסטון היא עיר מדהימה, היא ככל הנראה העיר האירופית ביותר מהערים באמריקה, במובן שהיא מגוונות, ציורית ומלאה ברחובות ובחנויות מוזרות ושובות לב. יחד עם זה, היא גם מרכז משמעותי של למידה, של רפואה ושל תרבות. לבוסטון יש גם כמה קשרים חזקים עם המיתולוגיה הנורדית, שחקרתי בספר".
לפצח את היהדות?
אחת מנקודות החוזק של הספר טמונה בגלריית הדמויות המשעשעות ובעלות האופי המיוחד שריירדן רקח. למשל בליצן, הגמד האקסטרווגנטי והמומחה לאופנה, או סמירה המוסלמית, הולקירית הפמיניסטית לבושה בחיג'אב.
דרושה תעוזה להכניס דמות כמו סמירה לספר נוער אסקפיסטי, לא?
"האמת שזה היה לי טבעי מאוד כי אחד התיעודים היחידים בכתב של הוויקינגים הגיע מאחמד אבן פדלאן (נווד ערבי מימי הביניים; ט"מ). הוויקינגים סחרו ובאו במגע עם בני תרבויות רבות, כולל תושבי הח'ליפות האסלאמית. מצא חן בעיני הרעיון של דמות מוסלמית אדוקה, מונותיאיסטית, שצריכה להתמודד עם אנשים כה שונים ממנה".
כריכת הספר החדש בסדרת מגנס צ'ייס
לריירדן מיליוני מעריצים מרחבי העולם, שדנים בספריו בקהילות פייסבוק ובמפגשים מאורגנים בלהט כמעט דתי. חלק מהשאלות בכתבה זו נוסחו בעזרתם. האם ריירדן הושפע מאחד הקוראים שלו? "אין ספק שהאינטרנט שימש כוח עצום לקוראים שלי להתאחד ולחלוק את התשוקה לקריאה", הוא אומר, "לשמחתי או לצערי, יש לי יותר מדי רעיונות שלא אצליח לממש אותם בגלגול הזה. מה שכן, עבודות האמנות שקוראים מייצרים בעקבות הסידרה הן מדהימות. אולי זה קשור גם לעובדה שאני לא מסוגל לצייר קו ישר".
האם אי פעם חשבת לשלב בכתיבתך מוטיבים מהמיתולוגיה היהודית?
"בהחלט שקלתי. האם אי פעם אצליח לעשות זאת? אני לא יודע. כאמור, יש לי יותר מדי רעיונות ולא מספיק זמן לפצח אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו