שלא יטיפו לי מוסר בעניין הגז | ישראל היום

שלא יטיפו לי מוסר בעניין הגז

שר האנרגיה יובל שטייניץ על הישורת האחרונה בדרך לאישור מתווה הגז: "חלק מהמבקרים מטעים את הציבור במתכוון" • "אני נלחמתי בטייקונים והעליתי את אחוזי הרווח של המדינה ואזרחיה מ־20% לכיוון ה־60%, זה היה המאבק הקשה בחיי הציבוריים" • ועוד על כחלון ועל הביטחון
פורסם ב: עודכן ב:
6
מתווה הגז הוא Done Deal", אומר שר האנרגיה יובל שטייניץ. המתווה, שצפוי לאפשר את פיתוח שדות הגז הימיים של ישראל, כבר אושר בממשלה ובכנסת בחודש ספטמבר, והשבוע אף הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לוועדת הכלכלה של הכנסת לענות על שאלות המתנגדים. אחרי שוועדת הכלכלה תגיש את חוות דעתה בשל סעיף 52, ולאחר שהממשלה קרוב לוודאי תתמודד עם עתירות לבג"ץ בנושא, המתווה צפוי להיכנס לתוקף כבר בשבוע הבא. המתווה יביא לכך שבתוך ארבע שנים יפותחו שדות גז נוספים שיזרימו גז ליצרני חשמל ולמפעלים ברחבי הארץ, וכן לייצוא למדינות נוספות. המדינה תזכה לנתח רווחים של כ־60 אחוזים, מה שצפוי להסתכם בהזרמה של עשרות מיליארדי שקלים לטובת המדינה ואזרחיה. 
צילום: ערוץ הכנסת
בראיון מיוחד מגלה שטייניץ כי נוסף על הגז שכבר התגלה במימי הים התיכון שבמים הכלכליים של מדינת ישראל, בכוונתו לאפשר בקרוב חיפושי גז ונפט נוספים, על מנת להרחיב את התחרות ולהגדיל את ההכנסות העתידיות לאוצרות המדינה. "אפתח מחדש את הים לחיפושים", הוא מסביר ל"ישראל השבוע", "הים נסגר לחיפושי גז ונפט עד להשקת המתווה ואני מאמין שבתוך כמה חודשים נוכל להזמין חברות אנרגיה מכל העולם לבוא ולהתמודד על הזכות לחפש גז ונפט ולבצע קידוחים במים הכלכליים שלנו באמצעות מכרזים. כולם חוזרים עכשיו להתעניין בתחום האנרגיה בישראל ואסור לנו להחמיץ את ההזדמנות. המחויבות שלי כשר האנרגיה היא לא רק לפתח את השדות הקיימים, אלא גם לסלול את הדרך לגילויים של שדות נוספים. יש בידינו חוות דעת וסקרים גיאולוגיים של חברות ייעוץ בינלאומיות וההערכות שאנו מקבלים מהם דומות גם לחוות הדעת שאנו מקבלים ממשרד האנרגיה האמריקני: לפי כל האינדיקציות יש בהסתברות גבוהה עוד כמה שדות גז - עוד לוויתן או שניים - שממתינים לגילויים במים הכלכליים של ישראל. נוסף על כך, יש גם הסתברות למציאת נפט בשכבות גיאולוגיות עמוקות יותר. 
"מה שאני עושה בחודשים האחרונים הוא מאמץ אדיר להציל את אוצרות הטבע של עם ישראל. להציל את מאגרי הגז העיקריים שהתגלו בים התיכון. אני משקיע את המאמץ הזה גם כדי להבטיח את הביטחון האנרגטי שלנו כמדינה, וגם לטובת ההכנסות הצפויות בהיקף של קרוב ל־300 מיליארדי שקלים שתגענה לעם ישראל. עד לפני חצי שנה היינו למעשה במסלול התרסקות: שדה הגז לוויתן, שהוא אוצר הטבע הגדול ביותר שהתגלה אי פעם בישראל, התגלה בשנת 2010. כיום אנו כמעט בשנת 2016, בלי שהוא פותח ובלי שהפיקו ממנו גז או רווחים כלשהם לעם ולמדינה. אם לא הייתי לוקח אחריות ומגבש מדיניות ממשלתית ברורה שמביאה בחשבון את כל הפרמטרים - כלומר אם לא הייתי מגבש את מתווה הגז - סביר להניח שהיינו מתעכבים בפרויקט הלאומי החשוב הזה מספר שנים נוספות. בקיצור, מה שאני מבצע כאן הוא מאמץ הצלה שנועד למנוע טרגדיה". 
טרגדיה? 
"בהחלט! מצב שבו ישראל מוותרת למעשה על פיתוח אוצר הטבע הגדול ביותר שהתגלה בתחומה, הוא טרגדיה. מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה לאבד הכנסות של סכומי עתק בהיקפים כאלה, שגדולים יותר מכל הסיוע האמריקני. מדינת ישראל גם לא יכולה להרשות לעצמה להישאר תלויה רק בשדה גז אחד, בשדה תמר, שממנו מיוצר כעת רוב החשמל במדינה. תלות כזו מסוכנת לכל מדינה וקל וחומר למדינה המתמודדת עם איומי טרור ומלחמה. במיוחד נכון הדבר, כאשר מדובר בשדה גז שנמצא בעומק הים. תקלה בעומק של 1,800 מטרים היא תקלה ששום צוללן או צוללת לא יוכלו לתקן, אלא רק רובוטים תת־ימיים מיוחדים".
 

"אני אנווט"

לדברי שטייניץ, הטיפול בתקלות שכאלה עלול לקחת זמן מה, "והמשמעות של תקלה בשדה אחד ויחיד היא שאספקת הגז - וכנגזרת מכך גם אספקת החשמל - תיפגע לחודשים ארוכים. כשר אנרגיה אני אומר לך חד־משמעית: אינני מסוגל לספק ביטחון אנרגטי למדינת ישראל. איננו מסוגלים לספק ביטחון אנרגטי כל עוד לא מפתחים את השדות לוויתן וכריש־תנין. אם נתחיל עכשיו, זה אומר שבעוד ארבע שנים נהיה במצב סביר. גם במקרה של תקלה, או פגיעה באסדת הגז, אתה במצב קשה. האיומים הביטחוניים כוללים את האפשרות שאויבינו ינסו לשתק את ישראל בשעת מלחמה באמצעות פגיעה במקורות הגז והחשמל שלנו המשולבים זה בזה. דבר כזה יוביל לפגיעה בכושר ההתמודדות של העורף וביכולת ההתמודדות של מערכת הביטחון כולה בעת חירום. לכן ברור שבמדינת ישראל הביטחון האנרגטי והביטחון הלאומי שלובים זה בזה". 
מי אחראי לעיכוב בחמש השנים האחרונות? 
"העיכוב נוצר בגלל מלחמות אינסופיות של עשרות הרגולטורים זה עם זה. אנו כמדינה אסרנו למעשה על חברות האנרגיה לפתח את לוויתן ואת כריש־תנין, כי הממונה על ההגבלים העסקיים בחן את הנושא במשך שנים. כל עוד הבחינה הזאת נמשכה, לא ניתן היה לחתום על חוזים לייצוא הגז. הבעיה היא שללא חוזה ייצוא, אין אפשרות לקבל הלוואות של מיליארדי דולרים הנדרשים לפיתוח השדות. זאת מכיוון שכל בנק בינלאומי דורש לראות חוזים המאפשרים לראות את החזרת ההלוואה. הפיתוח הראשוני של לוויתן, למשל, דורש מימון של 30 מיליארד שקלים. זהו סכום עצום. דיוויד גילה, הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים, הכין מתווה גז, אבל נכנע ללחץ התקשורתי ולביקורת של חברי כנסת מסוימים וחזר בו בפתאומיות. לאחר מכן ריכז את העבודה על המתווה פרופ' יוג'ין קנדל (ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה; ש"צ) וכל הרגולטורים הממשלתיים הסכימו שצריך למצוא פתרון, אבל לא הצליחו לגבש פתרון מוסכם. כך קרה שאחרי ארבע שנים במבחן התוצאה קיבלנו אפס. לכן, כשמוניתי למשרד האנרגיה הודעתי שאני לוקח אחריות על גיבוש מתווה הגז על מנת להוציא את העגלה מהבוץ - או את הגז מהים. הודעתי שאשמע את עמדת כל הפקידים והרגולטורים, אבל לאחר מכן אני אנווט ואני אקבל את ההחלטות. וכך היה". 
מבקריך אומרים שמיהרת. שנכנעת לבעלי הממון, ושהובלת לכך שהרווח של המדינה יהיה קטן מדי. 
"המתווה שגיבשתי הוא לא רק הטוב ביותר האפשרי, אלא הוא גם מתווה טוב בכל השוואה בינלאומית. כשמשווים את המתווה הישראלי אל מה שנעשה ב־12 המדינות המערביות שמפיקות גז (מדינות כמו ארה"ב, קנדה, מקסיקו, אנגליה, הולנד, גרמניה, דנמרק, נורבגיה, אוסטרליה וניו זילנד), רואים מייד שהמתווה טוב גם בהשוואה בינלאומית. ראשית, הנתח שלנו בהכנסות גבוה יותר מאשר ברוב מדינות המערב. שנית, מחיר הגז בישראל לאחר המתווה יהיה נמוך משמעותית מזה ברוב מדינות המערב. כלומר אנחנו מקבלים יותר מהגז, ומשלמים פחות בעבור הגז.
"למשל, המחיר היום בישראל הוא כבר נמוך יותר מאשר באירופה והוא דומה לממוצע שמשלמים התעשיינים ויצרני החשמל בארה"ב. בטקסס משלמים 3 דולר עבור הגז ובבוסטון 9 דולר. זאת למרות שבארה"ב רוב הגז מופק משדות יבשתיים ואילו בארץ הגז מופק משדות הנמצאים בעומק הים, שעלות פיתוחם גבוהה במיליארדי דולרים מזאת של שדות יבשתיים. נוסף על ההכנסות הגבוהות והמחיר הנמוך, אנחנו מציבים מול חברות האנרגיה את הדרישות הכי נוקשות במערב. אנחנו המדינה היחידה שקובעת תקרת מחיר לגז ואנחנו גם 
המדינה היחידה שבאה לחברות האנרגיה ואומרת להן: גיליתן יותר משדה גז אחד? תמכרו אותו לאחרים. זו דרישה קשה, יש שיאמרו דרקונית. אין שום מדינה במערב שהעזה לחייב חברות אנרגיה למכור חלק מהשדות שלהן לחברות אחרות". 
מה תגובתך להפגנות ולביקורת של עיתונאים וחברי כנסת על המתווה?
"הדבר המדהים הוא שכמה מהמבקרים מעזים להטיף לי מוסר כאילו אני פועל בשירות הטייקונים. אני יכול לומר לאותם ח"כים ועיתונאים שאיש מהם לא ניהל מאבק רציני, אמיתי, קשה ומוצלח יותר ממני מול תשובה ושותפיו, הטייקונים של הגז והנפט. אני היחיד בישראל שניהלתי כשר אוצר מלחמת עולם מול חברות האנרגיה על מנת להעלות את אחוזי הרווח של המדינה ואזרחיה מ־20 אחוזים לכיוון ה־60 אחוזים (ההכנסות זה 52 אחוזים, מהרווחים זה 60.5 אחוזים). זה היה המאבק הקשה בחיי הציבוריים.
"אפילו התעשייה הקיבוצית בעד". שטייניץ ונתניהו, השבוע בוועדת הכלכלה // צילום: דודי ועקנין
"תשובה ושותפיו השקיעו עד לפני ארבע שנים עשרות מיליוני שקלים במודעות בעיתונים כנגדי ובעתירות לבתי המשפט ובארגון הפגנות מטעם. אחרי שנה וחצי של מאבק ולחצים, כולל מהממשל האמריקני, הצלחתי לחולל מהפך ולהעביר סכום של עשרות מיליארדי דולרים מהכיס של הטייקונים לטובת אזרחי ישראל. למעשה, מה שעשיתי בזמנו כשר האוצר באמצעות ועדת ששינסקי ומה שאני עושה היום כשר האנרגיה הם שני הצדדים של אותו המטבע: הוצאת הכסף מהגז - והוצאת הגז מהכסף. שתי הפעולות יחד הן שיובילו לתוצאה מבורכת למדינת ישראל ולתושביה". 
 

"האלטרנטיבות מזיקות"

מה מניע לדעתך את המתנגדים? 
"תצטרך לשאול אותם. חלקם פשוט הוטעו על ידי מערכת שלמה של חצאי אמיתות ודיסאינפורמציה ופועלים בתום לב, וחלקם פועלים ממניעים פוליטיים, כלומר בניסיון לנגח את הממשלה. חלק גדול מהדברים שנאמרו על ידי המתנגדים למתווה הם בגדר הטעיה מכוונת של הציבור. למשל בקשר להכנסות המדינה ובקשר למחירי הגז. אני אומר בצורה חד־משמעית: זהו מתווה טוב בכל השוואה בינלאומית. 
"באשר למוחים, נכון, אמרתי שחלק הם אנרכיסטים, אבל ודאי שלא התכוונתי להכליל. ישנם אנשים תמימים שפשוט הוטעו. בדמוקרטיה אפשר להפגין ואני מכבד את כולם. אבל אתה יודע מה, צריך גם לתת כבוד להליכים הדמוקרטיים. בסוף הממשלה והכנסת אישרו את המתווה. מותר להתווכח, אבל צריך מינימום של כבוד להחלטות דמוקרטיות. ואתה יודע מה מוזר? שכל עוד הגז היה עמוק בים ופיתחנו רק שדה אחד, תמר, עם קבוצה אחת, נובל־דלק ששולטת בו, כולם שתקו. כאילו הכל בסדר. דווקא ברגע שמגיע שר שמנסה לתקן, לשנות, לפתור את הבעיות ולהתקדם קדימה, מתחילה מחאה. אם לא הייתי לוקח אחריות על נושא הגז, לא היו הפגנות ולא היו מחאות. אבל הנזק למדינה ולאזרחים היה טוטאלי". 
איך אתה מתאר את ההתנהלות של שר האוצר משה כחלון בנוגע למתווה? 
"אני חושב שאם אדם מצהיר שהוא בניגוד עניינים ולכן הוא נמנע מלהגיע לדיונים בממשלה על המתווה - הוא לא יכול לבוא אחר כך ולחוות דעה. ניגוד עניינים זה לא פטנט של ללכת עם ולהרגיש בלי". 
היו הצעות לפתוח את המתווה מחדש, או להלאים את לוויתן, ואז המדינה נהנית ממאה אחוזים של רווח. 
"אלו אלטרנטיבות גרועות. להלאים? אנשים שוכחים כי לפני 50 שנה הכל היה בידי המדינה, והיו שלוש חברות ממשלתיות שביזבזו כספי ציבור אבל לא מצאו אף פעם גז. לפני 20 שנה מישהו קיבל שכל ואמר: בואו נאפשר לחברות פרטיות לחפש גז - ואז מצאו גז. בנוסף, הלאמה תוביל לכך שהמדינה תיכנס לדיונים משפטיים שיימשכו כעשר שנים, שבמהלכן לא נוכל לקבל החלטות, ונידרש לשלם מיליארדי דולרים פיצויים לחברות האנרגיה. רק לאחר מכן נוכל להזמין חברות נוספות מהעולם שיפתחו את שדות הגז, וגם להן נצטרך לשלם מיליארדי דולרים נוספים. בקיצור, אין איוולת גדולה מזו". 
כשמדברים על גז, איך זה נוגע בעצם לכיס הפרטי של האזרחים? 
"לא מדובר בגז בישול שבו אנחנו משתמשים בבית. גז בישול כזה הוא בכלל תוצר לוואי של זיקוק נפט בבתי זיקוק. הגז הטבעי הוא הגז שמאפשר לייצר חשמל והוא מיועד ברובו לחברת החשמל וליצרניות חשמל פרטיות ברחבי הארץ, וכמובן למפעלי תעשייה. כיום מחוברים למערכת הגז רק כמה מפעלי תעשייה גדולים. בחוק ההסדרים העברתי רפורמה שתאפשר לחבר למערכת אספקת הגז מאות מפעלים בשנים הקרובות - כל זה בתנאי, כמובן, שנמשיך לפתח את שדות הגז.
"עלויות הייצור במפעלים תופחתנה כך שהכיס הפרטי יושפע ממחירי חשמל נמוכים וממחירי מוצרים נמוכים. כבר היום מחירי החשמל בישראל הם מהנמוכים במערב בזכות אספקת הגז. כמובן שהאזרח יושפע מהאוויר הנקי וממאות מיליארדי השקלים שיוזרמו לקופת המדינה בעשורים הקרובים וישמשו לבריאות, חינוך, ביטחון ורווחה. מעניין לציין שמפעלי התעשייה, שהם הלקוחות העתידיים של הגז, הם ברובם המכריע בעד המתווה. התעשיינים יודעים כמה הם משלמים וכמה משלמים המתחרים שלהם באירופה. והם יודעים כי הגז הטבעי יסופק להם במחירים סבירים ואפילו זולים בהשוואה לכל העולם. 
"לכן התעשיינים בישראל תומכים ברובם להרחיב את שדה תמר ולפתח את שדה לוויתן. בעלי המפעלים רוצים לדעת בוודאות כי ההשקעה שלהם בהסבת המפעלים לגז לא תרד לטמיון. כשאני פוגש את התעשיינים הם אומרים לי רק דבר אחד: תקדם את המתווה כמה שיותר מהר! זה מתווה מצוין מבחינתנו. אפילו התעשייה הקיבוצית, שהיא בשר מבשרה של מפלגת העבודה, הודיעה שהיא תומכת במתווה הגז שגיבשתי. אבל בוז'י הרצוג ושלי יחימוביץ' חושבים שהם יודעים יותר טוב מהתעשיינים מה טוב בשביל התעשייה".
 
 

outbrain-article-desktop-side